הנגב בנקודת רתיחה: האם המתח הביטחוני יפגע גם במחירי הדירות?

שורה של אירועים ביטחוניים בנגב, חדירות ליישובים, הצתת רכבים וזריעת בהלה בגבעות בר, משמר הנגב וסביבת להבים, מעלים שאלות קשות בקרב תושבי האזור. רבים מהם כבר אינם תופסים את האירועים כפשיעה נקודתית, אלא כעלייה במדרגה שמטשטשת את הגבול בין פשיעה לאובדן משילות.

המתח באזור הגיע לשיא אתמול כאשר מוחמד חוסיין תראבין, תושב תראבין אל-צאנע, נורה למוות במהלך מבצע משטרתי ביישוב. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר העניק גיבוי לשוטרים וציין כי "ניטרלו איום על הכוח". מנגד, בנו בן ה-11 של תראבין סיפר גרסה אחרת: "דפקו בדלת, אבא פתח וישר ירו לו בחזה". לדבריו, השוטרים גררו את אביו למרפסת וערכו חיפוש בבית בזמן שהוא שכב על הרצפה. מצלמות הגוף של השוטרים לא הופעלו במהלך הפעולה.

השוטר המעורב בירי, לוחם ביחידת הגדעונים, נחקר באזהרה במח"ש ונשלח למעצר בית של חמישה ימים בחשד לירי שלא כדין. בנוסף הוא הורחק מתחנות משטרה למשך שבוע.

"לאמץ חקיקה שתשרת בדואים ויהודים"

על רקע המתח, מכון ריפמן לפיתוח הנגב יחד עם יישובים באזור יובילו ביום שישי הקרוב שיירת רכבים מצומת גילת דרך גבעות בר ללהבים. המשתתפים ייסעו עם דגלי ישראל לאורך כביש 310, כביש שתלמידי להבים הונחו לאחרונה שלא לנסוע בו, אף שאינו חוצה יישובים בדואיים.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן ולשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מדגיש את הצורך בטיפול כולל: "המדינה חייבת לאמץ חקיקה רב-ממדית שתשרת אזרחים בדואים ויהודים כאחד, לאסוף מעל 100 אלף כלי נשק לא חוקיים בנגב ולקדם הסדרה משמעותית של הפזורה, חינוך איכותי וחיזוק ההתיישבות".

רזניק מוסיף כי על המנהיגות האחראית בנגב, יהודית ובדואית כאחד, לפעול להרגעת השטח תוך עמידה על הדרישה לטיפול נחרץ בפשיעה לצד מענים חברתיים.

ההשפעה על הנדל"ן

השאלה שמטרידה תושבים ורוכשים פוטנציאליים היא האם חוסר הביטחון יתורגם גם לפגיעה בערך הנדל"ן ביישובים מבוקשים כמו להבים וגבעות בר.

בטווח הקצר המגמה ברורה: אירועים כמו חיתוך גדרות והצתת רכבים בתוך יישובים קהילתיים פוגעים מיידית בתחושת הביטחון. רוכשים מבחוץ נוטים לעצור ולבחון את ההתפתחויות, ויישובים שמיתוגם נשען על שקט ואיכות חיים חווים ירידה בביקושים.

בטווח הארוך התמונה מורכבת יותר. היסטורית, שוק הנדל"ן הישראלי מפגין עמידות גם מול אירועי ביטחון. אולם אם האלימות תהפוך לשגרה, ההשפעה עלולה להיות עמוקה יותר: הגירה שלילית של משפחות צעירות, האטה בהצטרפות אוכלוסיות חדשות וירידה ריאלית במחירים.

רזניק מדגיש כי הפתרון אינו יכול להיות ביטחוני בלבד: "אם המדינה תמשיך להשקיע בתשתיות, בדיור ובחיזוק היישובים, המחירים יכולים להישמר. אבל אם התושבים ירגישו מופקרים, הנכס המרכזי של הנגב – הקרקע והקהילה – פשוט יאבד מערכו".

נכון לעכשיו לא נרשמה צניחה חדה במחירי הדירות באזור, אך בשוק מזהים עלייה ב"פרמיית הסיכון" של מגורים בנגב. ללא החזרת משילות בטווח המיידי ותוכנית הוליסטית ארוכת טווח, הפגיעה בביקושים עלולה להחריף.