זוג ממקם ספה עטופה בסדין לבן (צילום: istockphoto)
אם לא ניתן יהיה לספק את הביקושים, למי תינתן עדיפות לרכישה בדיור המסובסד? | צילום: istockphoto

אחד מהנושאים החמים ביותר במערכת הבחירות העירונית בתל אביב וכעת גם במערכת הבחירות הארצית הוא סבסוד הדיור לצעירים בכלל ובתל אביב בפרט. ממחקרים של החטיבה הכלכלית של גיאוקטוגרפיה עולה, כי 10.5% מכלל הצעירים שרוצים לרכוש דירה מעוניינים לרכוש אותה בתל אביב. הצעירים בתל אביב מתכוונים לרכוש דירה קטנה יחסית של 3.3 חדרים בממוצע, בהשוואה ל-3.8 או 3.5 חדרים בקבוצות הגיל האחרות.
שאלת אפשרות הדיור לצעירים בתל אביב מקבלת משנה תוקף לאור הנתון שמציגה גיאוקרטוגרפיה לפיו כ-50% מהצעירים עד גיל 35 שרוצים לרכוש דירה בתל אביב מעוניינים לרכוש דירות זולות יחסית, ומוכנים להשקיע עד 700 אלף שקל, מחירים שאינם סבירים לעיר גדולה ומרכזית כתל אביב.

"דירות במחיר זה בתל אביב מהוות פחות מ-20% מכלל הנכסים המוצעים למכירה בעיר. כלומר, גם יהיה סבסוד ממשלתי-עירוני למרכזי הערים, לא ניתן יהיה לספק את הביקושים, אז למי תינתן עדיפות לרכישה בדיור המסובסד", מקשים בגיאוקרטוגרפיה.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה סבורה כי השאלה הפוליטית של הבנייה לצעירים אינה רלבנטית. "אין מקום לבנייה במחיר מסובסד במרכזי הערים עבור צעירים, ובמיוחד באזורים שבהם ישנן קבוצות אוכלוסייה המוכנות לשלם את המחיר המלא, זו סיסמת בחירות שיש להפסיקה.

"בעולם כולו, במרכזי הערים הגדולות מתחזקת כיום המגמה שהחלה כבר לפני מספר שנים, של בניית מגורי יוקרה לאוכלוסייה אמידה, בעוד שהצעירים הרבים הממלאים את מרכזי הערים גרים במבנים ישנים ביחידות דיור קטנות בנות חדר עד שניים, כ-30-60 מ"ר. כיום ניתן לראות במרכזי הערים בעולם תנופת שיפוץ, להשבחת מראה הדירות הקטנות ותכולתן". דגני מעריכה שתל אביב תמשיך להיהפך למנהטן של המדינה וכי יש לאפשר לשוק החופשי לפעול בעיר לפי תנאי ביקוש והיצע של כלכלה חופשית.