ישראלים בחו
התנאים לקבלת דרכון אירופי משתנים ממדינה למדינה | צילום: jupiter images

האיחוד האירופי, שהפך כמעט את כל אירופה למעין מדינה אחת המכבדת דרכונים של כל החברות בה, הביא גם להסרת חלק מהחסמים (בייחוד הנפשיים שבהם) בין הישראלים לאזרחות האירופית. מחזיקי דרכון אירופי זכאים לזכויות רבות, כמו לעבוד באירופה, לגור בה באופן קבוע, ללמוד לימודים אקדמיים חינם (ובגרמניה והולנד אף לקבל דמי מחייה כסטודנט), ולרכוש נכסי נדל"ן כתושב מקומי ולא כמשקיע זר (עובדה העשויה לגרור עימה הטבות מס). יתרון משמעותי נוסף ניתן למצוא בעובדה שדרכונים של חלק ניכר מהמדינות האירופאית מייתרים את הצורך בהנפקת ויזה לארה"ב, ומאפשרים לקבל ויזת עבודה בארה"ב לכל החיים בהליך מזורז ופשוט יחסית.

התנאים לקבלת דרכון אירופי משתנים ממדינה למדינה, משך הזמן בין הגשת הבקשה לבין הנפקת הדרכון משתנה אף הוא, וגם העלות אינה אחידה ועשויה להגיע לאלפי שקלים. העלות מורכבת מתשלום האגרות שדורשות חלק מהשגרירויות, ומתרגום מסמכים רלבנטיים ואישור נוטריוני של התרגומים.

חלק מהמדינות גובות אגרות עבור בקשת אזרחות (הקודמת מספר חודשים להנפקת דרכון). בכל מקרה עלות הנפקת הדרכון בשגרירויות השונות נעה סביב 70 אירו למבוגר.

עלות תרגום המסמכים עשויה להגיע למאות שקלים לכל מבקש (תלוי במספר המסמכים ובאורכם) ועבור האישור הנוטריוני תיאלצו להיפרד מכ-325 שקל לכל מסמך.

יש שתי דרכים עיקריות להנפקת דרכון אירופי. עצמאית - באמצעות פנייה לשגרירות המדינה בישראל, תשלום האגרות הנדרשות והנפקת המסמכים הרלבנטיים, ובאמצעות עורכי דין המתמחים בכך. עורכי הדין פועלים לרוב ישירות מול רשויות המדינה המבוקשת ומסייעים באיתור מסמכים רלבנטיים, שלעיתים קיים קושי באיתורם הן מפאת השנים שחלפו והן מטעמי בירוקרטיה. שכר הטרחה של עורכי הדין עומד על 600-1,000 דולר לאדם. סכום זה עולה אם קיים קושי מהותי בטיפול בתיק ויורד אם מדובר בטיפול בכמה בני משפחה.

גרמניה: יעילות אופיינית

הכלל הבסיסי לזכאות לדרכון גרמני קובע כי הזכות עוברת דרך האב. אם זכאית להעביר את הזכות לאזרחות/דרכון רק לצאצאים שנולדו אחרי שנת 1953.

עו"ד ד"ר יובל חן, המתמחה בדיני האזרחות בגרמניה, מסביר כי העברת האזרחות היא לכל הדורות - גם אם האב הקדמון נפטר. הזכות לאזרחות עוברת בדילוגים, כלומר אין חובה לממש את הזכות כדי להעבירה לדור הבא.

* אילו מסמכים צריך להגיש? טפסים המעידים על הקשר של המבקש עם בעל האזרחות: תעודות לידה, תעודות נישואין, הוכחה שהאדם שממנו אנו שואבים את האזרחות הגרמנית אכן היה בעל אזרחות גרמנית או מסמך המעיד שהאב היה בעל אזרחות גרמנית בעבר (הכוונה ליהודים שחיו בגרמניה והיגרו ממנה בשנות השלושים עקב המלחמה). במידה ולא ניתן להשיג מסמך כזה ניתן לאלתר (באמצעות השגרירות או עורך דין המתמחה בתחום), אפשר להמציא מסמכים אחרים, כגון מסמך המעיד על שירות בצבא גרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, או מסמך המעיד על לימודים באוניברסיטה או השתייכות לגילדה מקצועית בגרמניה - שיש בהם להעיד על אזרחות גרמנית.

בנוסף יש להראות מסמך המקשר בין מבקש הדרכון לבין אותו אזרח גרמני, על-ידי תעודות לידה, ותעודות שינוי שם אם חל.

* עלויות: השגרירות לא גובה כסף עבור הטיפול בבקשת אזרחות. הגשת בקשה באמצעות עורך דין - כ-600 דולר לאדם (בפנייה של מספר בני משפחה אחת - התעריף יורד).

* כמה זמן? אחרי העברת המסמכים לשגרירות תזומנו לקבלת אזרחות תוך 8-10 חודשים. על-ידי עורך דין ניתן לקצר את ההליכים בכחודשיים.

אוסטריה: תלוי בעיסוק ההורים

אוסטריה: נופשים במלון צלילי המוזיקה41940 (תמונת AVI: המהדורה המרכזית)
מחזיקי דרכון אירופי זכאים לזכויות רבות. נוף אוסטרי | תמונת AVI: המהדורה המרכזית

הזכאות עוברת דרך גברים בלבד, ולכן אם לדוגמה סבתא התחתנה עם גבר שאינו אזרח אוסטרי, בנה לא ייחשב אוסטרי.

עו"ד ד"ר קטי אלמליח: "בשנת 1982 שונה החוק. מי שנולד אחרי שנה זו זכאי לאזרחות גם אם רק אימו הייתה אזרחית אוסטרית". לדברי אלמליח, האוסטרים שוללים אזרחות במידה ואחד מהאנשים בשרשרת הדורות שירת בצבא קבע (לא כולל עתודה). כלל דומה חל גם על עובדי מדינה, למרות שיש מקרים בהם ניתן לקבל חריגים ולשמור על האזרחות על-פי מתן הסבר נוסף או בקשה מיוחדת.

* אילו מסמכים צריך להגיש? כל המסמכים המעידים על כך שמי שקדם לך היה אזרח אוסטרי ויש להוכיח שאתה צאצא שלו מנישואים. אישורים על מקום מגורים, תעודות לידה דו-לשוניות של כל המבקשים, צילומי דרכון, תעודות נישואין. בנוסף, יש להוכיח שלא נעשה צעד שגרם לאובדן האזרחות, ולכן יש להמציא מסמכים על שירות צבאי, קורות-חיים שיעידו כי לא עבדת בשירות המדינה (וגם לא קודמיך בדור), ואישור על היותך אזרח ישראלי שיפרט על איזה בסיס בחוק הישראלי קיבלת את האזרחות (כדי להוכיח שהאזרחות הישראלית לא ניתנה עקב צעד אקטיבי מצדך).

בניגוד לגרמנים, לאוסטרים יש אפשרות להפעיל שיקול דעת ולא ניתן לנבא ב-100% שבקשת ההתאזרחות תאושר.

* עלויות: האגרות בשגרירות משתנות בהתאם לטפסים שיש לשחזר ונעות בין כ-100 אירו ל-250 אירו. טיפול דרך עורל דין: בין 800 דולר ל-1,400 דולר, תלוי במספר המבקשים.

* כמה זמן? כשנה מרגע הגשת הבקשה. באמצעות עו"ד - התהליך מתקצר משמעותית עד לחצי שנה (לפי המקרה).

רומניה: עד הדור השלישי

בשנת 1991 שונה החוק הרומני, ומאז נקבע כי אדם שנולד ברומניה זכאי לאזרחות, וכך גם מי שנולד בחלקים שהיו שייכים לרומניה לפני מלחמת העולם השנייה (למשל חלקים ממולדובה ואוקראינה).

עו"ד שמעון רייסמן מסביר: "הזכאות היא עד הדור השלישי. אין צורך שהאב/סב יהיו בחיים כדי לממש את האזרחות, אך יש להוכיח שלו היו בחיים הם היו זכאים לאזרחות. יש אפשרות לדלג דור (אין חובה שהדור הקודם יממש את האזרחות כדי להעביר הזכות לדור הבא).

מי שמבקש אזרחות רומנית ולא נולד ברומניה - נדרש לעבור בחינה ברומנית בשגרירות רומניה (נדרשת רומנית סבירה).

* אילו מסמכים צריך להגיש? תעודת לידה של הזכאי בעצמו ו/או של הוריו, תעודת שינוי שם אם היה, תעודת נישואין, תעודת יושר מהמשטרה (גם של רומניה - תקפה רק לשלושה חודשים). יש לספק פרטים על ההורים - היכן נולדו, איפה התגוררו, מתי עזבו. על כל המסמכים להיות מתורגמים לרומנית.

בנוסף, על המבקש לחתום בשגרירות על הצהרה שאין בכוונתך לפגוע ברומניה.

כל המסמכים נשלחים לרומניה, שם מתפרסמת הבקשה בילקוט הפרסומים, על מנת לוודא כי אין התנגדות מצד אף אחד. לאחר מכן הבקשה מועברת לוועדה של משרד המשפטים ברומניה, וזו מוסרת את המלצתה לממשלת רומניה. הממשלה מאשרת את הבקשה בהחלטה מיוחדת.

לאחר קבלת תעודת האזרח, על המבקש להסדיר את מעמדו ע"י רישום השינויים שחלו אצלו מאז הלידה (נישואים וכו'). העדכון צריך להתבצע במקום בו נולד המבקש ברומניה, או במקום בו שהה לאחרונה ברומניה לפני העזיבה. ההליך נועד למנוע מצב של חוסר זהות בין הפרטים במרשם ברומניה למרשם בישראל. ניתן לבצע את העדכון ברומניה על ידי בא כוח ברומניה או דרך עו"ד (לא דרך השגרירות). בסוף התהליך ניתנת תעודת אזרח, ואז אפשר לבקש דרכון.

* עלויות: השגרירות גובה אגרה של כ-600 שקל. הגשת הבקשה על ידי עו"ד - כ-1,000 דולר, כולל התרגומים.

* כמה זמן? באופן עצמאי - עד שנתיים, באמצעות עו"ד 6-8 חודשים.

פולין: תלוי מתי נולדת

חוק האזרחות הפולני שונה מספר פעמים, ולכן משתנה הזכאות לפי התאריך שבו המבקש עזב את פולין. עו"ד מריאולה האוול-טוקר מסבירה כי מי שעזב את פולין בזמן מלחמת העולם השנייה או אחרי 1951, זכאי לאזרחות פולנית רגילה, ויכול להוריש אותה לילדיו. לדבריה, אין חשיבות לשנת העזיבה, אולם יש חשיבות למועד הלידה. מי שנולד בפולין לפני 1901 - הוא וצאצאיו לא יהיו זכאים בגלל שינוי בחוק. "יש אנשים שעזבו בשנות ה-30 והם עדיין זכאים ויש אחרים שהגיעו אחרי מלחמת העולם השנייה ואינם זכאים. בודקים את נסיבות העזיבה". לדבריה, קיימת אי ודאות רק לגבי אנשים שנולדו בפולין ועזבו את פולין (קטינים שעזבו עם הוריהם). בכל מקרה, ברגע שאושרה אזרחות דור ראשון, הדור השני יקבלו בוודאות.

* אילו מסמכים צריך להגיש? תעודת לידה מפולין של נצר המשפחה שבעקבותיו מוגשת הבקשה. אפשר לאשר את קיום תעודת הלידה דרך השגרירות.

בשלב הבא, צריך למלא בשגרירות 7 טפסים של ממשלת פולין, שכוללים שורה ארוכה של שאלונים, ולצרף להם קורות חיים, הכוללים כמה שיותר איזכורים של פולין, ואישור על שירות או אי-שרות בצה"ל. כמו כן, צריך להגיש בשגרירות מסמכים נוספים, שבהם יש הוכחות שמקשרות בין שמו של מבקש האזרחות בלידתו, שהוא לרוב שם לועזי, לבין שמו היום, שהוא לעתים עברי. לשם כך צריך לספק אישורים ממשרד הפנים על שינוי השם.

* עלויות: השגרירות גובה אגרות שונות על כל מסמך, המסתכמות בכ-1,200 שקל. בנוסף לכך, טיפול באמצעות עו"ד עולה כ-1,000 אירו, תלוי בכמות התעודות. המחיר יורד לכמה בני משפחה, אולם בשונה מגרמניה צריך לפתוח תיק נפרד עבור כל בן משפחה.

* כמה זמן? במחוזות עמוסים בפולין, דוגמת ורשה, מדובר בשנה וחצי ויותר, במקומות אחרים סביב שנה.