זוג משוחח בבר (צילום: jupiter images)
דייטינג. ממש לא זול (אילוסטרציה) | צילום: jupiter images

נשים פמיניסטיות מתעקשות כבר שנים על כך שהגבר לא צריך לשלם עליהן בדייט. אלא שיחד עם הרצון המצ'ואיסטי של גברים לשמור על הזכות לשלוף ראשונים (את הארנק, לא מה שאתם חושבים), נדמה שאנחנו מפספסים נקודה מהותית יותר. כל כך הרבה מתעסקים בשאלה מי ישלם ובשחיקת הביטוי "הפעם תורי", עד ששוכחים כמה בעצם אנחנו משלמים ועבור מה.

החדשות הרעות הן שאנחנו משלמים הרבה. דייטינג זה לא דבר זול. כשאלוהים אמר "לא טוב היות האדם לבדו" וברא את האישה, הרבה בעלי עסקים חיככו ידיים בהנאה. יכולנו לכתוב שהחדשות הטובות הן שלפחות האהבה כאן נהדרת, אבל בואו לא נגלוש למקום דביק מדי. החדשות הטובות באמת הן שיש כאלה שדייטינג עולה להם הרבה יותר. איפה? שאלה טובה.

לצורך הבדיקה, החלטנו לבחון ארבע אפשרויות שונות לדייט - סרט, פאב, מסעדה ובית קפה - בחמש ערים שונות ברחבי העולם: ברלין, לאס וגאס, טוקיו, תל אביב ורמאללה. המחירים והרשמים לפניכם, כולם לזוג. תל אביב, למי שסקרן לדעת את התוצאה הסופית, תל אביב היא לא המקום הכי יקר בעולם – לפחות עד שמשווים משכורות.

הדייט הקלאסי: יוצאים לסרט

דייט לסרט בקולנוע הוא שלב הביניים האולטימטיבי של הקשר. כבר עברנו את הקטע המעיק בו חייבים לעשות רושם ראשוני חיובי, ואפשר לצאת לסרט ולשבת בחושך מבלי לדבר במשך שעה וחצי. מצד שני, עוד לא הגענו לשלב שבו אפשר להתכרבל יחד בפוך ולראות קומדיה רומנטית זולה ב-DVD.

בטוקיו התענוג של רכישת שני כרטיסים לקולנוע, פעמיים שתייה ופופקורן עולה הכי הרבה – בסביבות 170 שקלים. בנוסף, אתה מקבל את חוויאר בארדם מדובב ליפנית, שזאת חוויה קשה גם אם יפנית היא שפת האם שלך. למעשה, במחירים כאלה ברור למה דייטינג היא לא תופעה פופולארית ביפן. לאס וגאס וברלין זולות מטוקיו רק במעט: פופקורן ושתייה בלאס וגאס, למשל, יעלו לכם כ-80 שקלים לזוג - שווה ערך לשני כרטיסי הקולנוע.

בתל אביב הדייט הזה הופך להיות זול משמעותית. ערב בקולנוע יכול להסתכם בסביבות ה-100 שקלים, לא כולל ריב עם הערס-צעצוע מהשורה לפניך שמדבר בסלולארי. דווקא טוב הריב הזה, הזדמנות מצוינת לצאת גבר. ואם כבר לצאת גבר, למה לא לנסוע לרמאללה? 

ברמאללה, בניגוד לדימוי שלה, יש בית קולנוע, יש גם קניון חדיש, ובכלל - לא צריך להיות שמאלני פציפיסט כדי להתאהב בקסם של העיר הזאת. בילוי זוגי בקולנוע אל-קסבה עולה כ-60 שקלים, 40 מתוכם עבור הכרטיסים, והשאר לפינוקים. את לא חייבת ללבוש רעלה, אבל את המיני וגרביוני הרשת עדיף שתשמרי לפעם אחרת. 

הדייט הרומנטי: הולכים לאכול

אוכל, למי שלא שם לב, הוא המרכיב העיקרי בדייטים. לא משנה מה עושים ולאן יוצאים, כמעט תמיד מזון מעורב בסיפור. אם כבר, אז כבר - לפעמים כדאי שהדייט ייסוב כולו סביב אוכל. ארוחה במסעדה טובה, רומנטית ואופנתית, או בקיצור כל מקום שהוא ההפך הגמור ממקדונלד'ס, היא אחת האופציות היקרות לדייט, אבל גם המהנות ביותר. בתל אביב בילוי כזה עולה כ-350 שקלים, בהנחה שהשף לא קיבל תכנית בישול בפריים טיים של ערוץ 2 והקפיץ את המחירים בן לילה פי שלושה.

רמאללה, באופן לא מפתיע, היא הזולה ביותר בתחום. עבור 170 שקלים תוכלו לזכות בארוחת מלכים במסעדה טובה בעיר ולקנח בבקלאווה איכותית, תמורת כמה שקלים בודדים. הנקודה הבעייתית: נדמה שהמסעדות הערביות מנהלות תחרות סמויה – מי תיתן את השירות האיטי ביותר. בכלל, כל המחירים ברמאללה הם בהנחה שאתם דוברי ערבית. כמעט בשום מקום אין מחירון מסודר והמחיר נקבע בהתאם לפרצוף שלך: ככל שאתה נראה יותר תייר, כך המחירים יהיו יקרים יותר.

לעומת רמאללה, אם תרצו לצאת לדייט במסעדה נחשבת בטוקיו, תאלצו להיפרד מלא פחות מ-450 שקלים. יקר מאוד, כמו כל דבר בעיר הזאת, אבל סושי כמו פה לא תמצאו בשום מקום אחר בעולם. אפשר כמובן למצוא בטוקיו גם מסעדות סושי במחירים של ישראל, כ-150 שקלים לזוג. הבעיה היא שמקומות כאלה בטוקיו הם ממש לא חוויה רומנטית, חלקם אפילו קצת מפחידים. בברלין ובלאס וגאס המחירים דומים: כ-320 שקלים לארוחה זוגית. אבל בעוד שבברלין תקבלו אוכל גרמני כבד, בעיר ההימורים תוכלו למצוא בערך כל סגנון בישול שקיים על הפלנטה.

הדייט הסליזי: קופצים לשתות

הביטוי "לצאת לדרינק" צובר תאוצה בבועה בתקופה האחרונה. אף אחד כבר לא יוצא סתם לשתות משהו בבר. דווקא בגלל זה, שווה להיות אולד פאשן ולהדגיש לבת/בן הזוג שהערב הולכים לשתות כוס בירה בפאב השכונתי. הסליזיות הזאת עולה כחמישים שקלים בטוקיו. לא יקר. העניין הוא שבטוקיו כנראה שאתם תהיו האנשים הסליזים היחידים בפאב. אצל עם כל כך מרובע, גם כשתופסים ראש עושים את זה עם עניבה.

אין תמונה
הביטוי "לצאת לדרינק" צובר תאוצה בבועה בתקופה האחרונה

בתל אביב אפשר לשבת לכוס בירה ב-40 שקלים לזוג, ומאז שעבר החוק נגד עישון במקומות ציבוריים, בחלק מהמקומות אפשר אפילו ליהנות מכזה בילוי. בברלין בירה היא כמובן המצרך הבסיסי ביותר, אחרי לחם ולפני מים. תמורת לא יותר מ-30 שקלים לזוג, כל מה שעליכם לעשות הוא להחליט מה בדיוק תרצו לשתות מבין מבחר אינסופי של בירות. בברלין יש גם המון בירות ממבשלות מקומיות, אותן ניתן לקנות אפילו במחיר זול יותר, של כ-20 שקלים לשני בקבוקים. בלאס וגאס מחירי הבירות דומים לתל אביב. ההבדל הוא שבעיר כמו וגאס אין פאבים שכונתיים – הכל חייב להיות גדול, נוצץ ומלא בנורות ניאון.

ברמאללה, העיר הליברלית ביותר בגדה, עדיין אין פאב. הליברליזם בעיר נעצר בחוקי האיסלאם, האוסרים על שתיית אלכוהול. תמורת 30 שקלים אפשר אמנם לשבת לנרגילה, אבל זה לא אותו דבר. אם בכל זאת תרצו לשתות, תמורת 30 שקלים נוספים תוכלו לרכוש שני בקבוקים של "בירה טייבה" באחת החנויות בעיר.

הדייט הסולידי: יושבים בבית קפה

הבדיקה האחרונה שערכנו הייתה לדייט רגוע, שיכול להתאים לכל שלב בקשר: בית קפה. הנחת היסוד היא כמובן שיוצאים לבית קפה סביר עם מלצרים, ולא למקום של שירות עצמי סטייל ארומה. בתל אביב ערב בבית קפה עולה כחמישים שקלים, לא כולל הדו"ח על חניה באדום לבן. ברמאללה, ערב נינוח בתוספת כוס קפה ופרוסת עוגת שוקולד לכל אחד מבני הזוג יעלה לכם כ-30 שקלים בכל אחד מבתי הקפה בעיר, כולל זה בכיכר אל מנר הנקרא "סטארס אנד באקס", שהסמל שלו דומה באופן מחשיד לזה של המתחרה האמריקנית. זול, אבל אם אתם מתעקשים על גרנדה לאטה מקיאטו עם נגיעות קפוצ'ינו - זה לא המקום בשבילכם.

טוקיו, לשם שינוי, היא לא היקרה ביותר הפעם. בילוי סולידי שכזה בבירת יפן מסתכם בכ-65 שקלים. התענוג האמיתי הוא לשמוע את המלצרית היפנית מכנה את עוגת השוקולד באנגלית עילגת בשם "צ'וקו קקי". עבור שתי "צ'וקו קקי" תאלצו להיפרד מ-20 שקלים. בברלין המלצריות חינניות יותר והמחיר זהה.

מחשבון (צילום: Getty Images/Stockbyte Platinum, GettyImages IL)
חשבון פשוט: אם רוצים דייט לא יקר, כל מה שצריך זה לצאת מתל אביב לפריפריה | צילום: Getty Images/Stockbyte Platinum, GettyImages IL

דווקא לאס וגאס היא עיר בעייתית מבחינת בתי קפה. הבחירה היא בין רשתות זולות כמו "סטארבקס", שלשם אסור בתכלית האיסור לצאת לדייט, לבין בתי הקפה היוקרתיים שבעיר. דייט למקום כזה הוא בהחלט תענוג, אך בתמורה צריכים להיפרד מ-120 שקלים, סכום לא מבוטל עבור קפה ועוגה.

מדד הדייטים: חשבון בבקשה

כמו בסוף כל דייט, הנה אנחנו מגיעים לרגע שבו מזמינים את החשבון. אז מה היה לנו כאן? היפנים משלמים הכי הרבה, ובהפרש ניכר מהשאר. גם דייטינג בלאס וגאס הוא לא דבר זול, וזוג אמריקני שרוצה קצת "גוד טיים" בהחלט צריך לפתוח את הארנק. מנגד, צריך לזכור שגם המשכורות ביפן ובארה"ב תואמות למחירי הדייט.

בתל אביב ובברלין מחירי הבילויים די דומים. לכאורה תיקו. אלא שבגרמניה המשכורות גבוהות יותר מישראל, כך שריאלית תל אביב יקרה יותר מברלין. למעשה, אם משווים את עלות הדייטינג ביחס למשכורת הממוצעת באותה מדינה, תל אביב יקרה יותר אפילו מטוקיו ומלאס וגאס.

רמאללה היא כמובן הזולה ביותר, בהפרש ניכר על פני שאר המקומות. מבחינה כלכלית נטו, בפעם הבאה שאתם רוצים לצאת לדייט, סעו לרמאללה. רק קחו בחשבון שיש כמובן כמה בעיות קטנות, כמו העובדה שכניסת ישראלים לעיר אסורה, או העובדה שדייט שם מסוכן אפילו יותר מיציאה לדאנס בר ברמלה. ואגב, גם אם תתעלמו לחלוטין מהבעיות הביטחוניות ותצליחו להיכנס לרמאללה, כנראה שלא תחסכו. אף אחד לא יבדוק אתכם בכניסה אמנם, אך בחזרה לישראל תאלצו לשלם קנס בסך 4,000 שקלים בעוון כניסה לשטח אסור ולעבור תחקיר בטחוני מתיש.

בשורה התחתונה, אם אתם רוצים לבלות בדייט פחות יקר ויותר משתלם, הפתרון הכי כדאי בדרך כלל הוא פשוט לצאת מהבועה: עזבו את תל אביב ואת הערים הגדולות וצאו לפריפריה.