פעם, לא כל-כך מזמן, רכישת רכב הייתה אירוע משפחתי מרגש. חודשים לפני המועד הייתה כל המשפחה מתכנסת סביב קטלוגים, מחליפה דעות, מתייעצת בדודים ובשכנים, ולבסוף יוצאת אל אולמות התצוגה למשש את הסחורה, להריח את הריפוד ולטרטר את אנשי המכירות בשאלות.
בישראל 2009 בחירה ברכב חדש, או אפילו חידוש החוזה על הרכב הצמוד מהעבודה, היא משימה לאנליסטים. בדרך לקריעת הניילונים צריך להתעדכן בזמן אמת בחדשות שמגיעות מהאוצר, לקרוא ניתוחים ופרשנויות, לבנות תרחישים פיננסיים ולהמר - איזה דגם עתיד להתייקר או להיות מוזל, ובכמה? מה יקרה לערך השוק שלו בעוד חצי שנה? מתי למכור את המשומשת? מה יקרה לשווי השימוש? מהי רמת הפליטה של הרכב ואיך זה ישפיע על המחיר? בקיצור, עסק למקצוענים.
לסופו של עידן הרומנטיקה והריגוש של רכישת הרכב אחראית הרגולציה בישראל, שהיא אחת הפולשניות ביותר בעולם המערבי.
אם לא די בכך שהלקוח משלם על רכב משפחתי בישראל כפליים מאשר ברוב מדינות העולם, הרי שהרגולטור מעדכן לעתים תכופות את שיטות המס הישיר והעקיף, את שיטות רישום הרכב ושאר משתנים, שמשפיעים - לעתים בכיוונים הפוכים - על כדאיות הרכישה, על עיתוי הרכישה ועל סוג הרכב הנרכש.
בחצי השנה הקרובה יגיעו שינויי הרגולציה לשיא לאחר שינחתו עלינו שלל "רפורמות" מס. לטובת המתעדכנים והקומבינטורים למיניהם מצורפים כאן כמה טיפים להישרדות.
אביזרי רכב: היזהרו משיטת "הכול כלול"
רבים כבר התרגלו להזמין את רכבם החדש בשיטת "הכול כלול" - מערכת קול מקורית, גג שמש חשמלי, אזעקה מקורית, ולעתים גם ריפוד עור ומסך LCD מבית החרושת.
אלא שמדינת ישראל ממסה את כל התוספות, שמגיעות עם הרכב מהיצרן, בשיעור מס קנייה זהה לזה של הרכב עצמו. לפיכך, כאשר מס הקנייה יזנק בכ-20% באוגוסט, יזנק עמו גם המס על התוספות הפנימיות ויקטין את הכדאיות להזמין אותן מהיצרן.
לא שאנחנו צופים חזרה לימים האפלים של שנות ה-90, שבהם הותקנו אפילו מזגנים מקומיים בכלי רכב שיובאו ארצה כדי לחסוך את המס, אבל מי שירצה לחסוך אי-אלו אלפי שקלים, ואולי עשרות אלפי שקלים, יצטרך לחשוב היטב אחרי אוגוסט לגבי האופציות שהוא מזמין.
ריפוד עור מקורי שמגיע מהיצרן יכפיל את מחירו עד שיגיע לארץ, ויכול להוסיף ללא קושי 20 אלף שקלים למחיר הרכב. ריפוד עור מתוצרת מקומית יכול להפחית את העלות במחצית. כנ"ל לגבי האופציות של מערכת קול מקורית, של אזעקה מקורית, של חישוקים ספורטיביים או של גג שמש חשמלי. על יבוא רכיבים כאלה "בנפרד" מוטל כיום מס סמלי או אפסי: על מערכות קול ומולטימדיה, למשל, מוטל מס קנייה של 15% בלבד, ואילו על חישוקים רחבים אין מס בכלל. לפיכך, בהתקנה מקומי ת הם יכולים להיות זולים יותר משמעותית.
הטיפ: להשוות מחירים לפני שמזמינים בנדיבות אופציות מקוריות מרשימת היצרן. בכלי רכב עממיים, ייתכן שאפילו כדאי להזמין גרסאות השכרה וליסינג "ערומות", ולאבזר אותן עצמאית אחרי הרכישה, בחיסכון ניכר.
המיסוי הירוק: פגיעה בצווארון הכחול
המרכיב ה"ירוק" ביותר ב"רפורמת המיסוי הירוק" על רכב חדש, שתיכנס לתוקף באוגוסט, הוא הקנאה. רכבי הכביש-שטח ומותגי היוקרה נתפסים עדיין כסמלי מעמד בזבזניים, שמנציחים ושמחצינים פערים מעמדיים, ולפיכך הדביקו אנשי יחסי הציבור של האוצר למיסוי הירוק את הכינוי העממי "מס ג'יפים". הם אף טוענים כי רוב תוספת ההכנסות למדינה כתוצאה מהמס המוגדל יגיעו מרכבי יוקרה.
בדיקה קצרה מגלה שהמיסוי הירוק עתיד לפגוע משמעותית גם בפלחים המזוהים באופן אבסולוטי עם "הצווארון הכחול". למשל, הטנדרים במשקל עד 3.5 טונות. אלה הם כלי העבודה של החקלאים, של הקבלנים ושל צוותי השטח בארגונים גדולים. מעטים מהם משמשים גם כרכבי פנאי משפחתיים, אך סטטיסטיקת המכירות מגלה שרוב הדגמים שנמכרו בשנתיים האחרונות בישראל היו בגרסאות ספרטניות.
המס הירוק עתיד לפגוע בכלי הרכב הללו אף יותר מאשר בפרייבטים, ומכיוון שמס הקנייה עליהם יעלה ב-18%, במקום ב-15% "בלבד", ומאחר שכל הטנדרים שייכים לקבוצות הזיהום הגבוהות ביותר, הם ישלמו את מלוא עליית המס. המשמעות: הכלים הללו עתידים להתייקר בן לילה בשיעור של עד 20 אלף שקלים.
הטיפ: אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון במס, ותכננת רכישה או החלפה, כדאי לך לבחון להקדים את הרכישה. אנחנו מהמרים על ניקוי מדפים אצל היבואנים עד סוף יולי.
שווי השימוש: השכירים ישלמו יותר
יחד עם המיסוי ה"ירוק", התבשרנו כי החל בינואר 2010 תשתנה שיטת חישוב שווי השימוש ברכב צמוד. מדובר במס בגין שווי השימוש הפרטי ברכב החברה, שנוגס מדי חודש נתח לא זניח מהברוטו של קרוב למאתיים אלף בעלי רכב צמוד בישראל.
החל בינואר, במקום "שיטת הקבוצות", שהייתה קיימת עד היום, יחושב שווי השימוש כשיעור ממחירו של הרכב לצרכן. ככל שהרכב יקר יותר - התשלום החודשי יהיה יקר יותר. האוצר נחוש להוכיח כי "בממוצע" לא צפויה התייקרות בשווי השימוש החודשי בשל השיטה החדשה וכי אין בכוונתו להגדיל את הכנסותיו.
"ממוצע" הוא מושג נחמד באופן כללי, אבל לא נחמד למי שהברוטו שלו עתיד להצטמק בכמה מאות שקלים לחודש כתוצאה משיטת החישוב החדשה. משפחתית ממוצעת, למשל - שכיום ממוקמת על-פי השיטה הנוכחית בקבוצה 2, ולפיכך משלם העובד בגינה 2,150 שקלים בחודש - צפויה לעלות לצרכן בינואר 2010 בסביבות 117 אלף שקלים.
על-פי השיטה החדשה, המס החודשי שישלם העובד עבורה יכול להגיע גם לכ-2,700 שקלים (אחוזי הגבייה עדיין לא סגורים ולכן עדיין לא ניתן לבצע את החישוב המדויק). זהו ביס קטן אבל מרגיז מאוד מהברוטו. האוצר מעניק לשוק חצי שנה של הסתגלות לשיטה החדשה, ופירוש הדבר הוא שמי שיחתום על חוזה ליסינג עד תחילת ינואר, ימשיך לשלם על-פי השיטה הנוכחית, כלומר מאות שקלים פחות.
הטיפ: מי שחוזה הליסינג שלו עומד להסתיים במהלך השנה הבאה, עשוי לחסוך לא מעט אם ישכנע את חברת הליסינג "לשבור" את החוזה שלו ולחדש אותו שוב עוד לפני ינואר. במקרה כזה הוא יהיה "נעול" עם השיטה הישנה - והזולה יותר - לפחות שלוש שנים. מתאים גם למנכ"לים ולבכירים שמקבלים רכב שרד צמוד מקבוצה 6-7. על-פי השיטה החדשה, שווי השימוש החודשי שלהם עשוי להתייקר באלפי שקלים לחודש.
גריטת רכב: לעשות כסף מזבל
עוד מרכיב ברשימה החדשה של הרפורמות הוא עידוד לגריטה, כלומר הורדת מכוניות ישנות ומזהמות מהכביש. כל בעל רכב בן 20 שנה ומעלה, שיש לו טסט בתוקף, יוכל להביאו לפירוק ויקבל מהמדינה תמורתו 3,000 שקלים, מזומן ביד. במבט ראשון, העסקה לא מפתה: רבים מכלי הרכב משנת הייצור 1989 ומטה כבר ירדו מכבישי ישראל מזמן, ו-3,000 שקלים לא ממש מהווים מוטיבציה כלכלית חזקה לרכוש רכב חדש יותר.
אלא שיש גם כאן פתח מעניין לקומבינות. עיון בלוחות המודעות המקוונים ובאתרים שמרכזים מודעות סחר-מכר של סטודנטים, מגלה כי לצד שוק המשומשות הממוסד רוחש עולם תת-קרקעי נסתר של מכוניות, שעדיין יש להן טסט אך בעליהן מוכנים למכור אותן כמעט בכל מחיר. חלקן הושבתו מכנית, אחרות הורכבו טלאי על טלאי ונמצאות על סף התפרקות מוחלטת. אחרות הן של בעלים שסתם לא יכולים להרשות לעצמם לחדש את הטסט בעוד כמה חודשים, ושהחליטו לעבור לאופניים או לקטנוע. מהסקר הלא מחייב שלנו עולה כי מכוניות כאלה, שעדיין יש להן טסט, נמכרות במחירים שנעים בין 1,000 ל-2,000 שקלים.
הטיפ: רכישת גרוטאה, שעדיין מורשית לנוע, יכולה לשלש את השקעתו של הרוכש הזריז בכפוף לשני תנאים. הראשון הוא שהמוכר עצמו טרם שמע על אפשרות הגריטה. והשני הוא שהגריטה תתבצע בטרם יגיע מועד חידוש הטסט, שאם לא כן יצטרך הרוכש לשלם את האגרה ולבצע הכנה לטסט, והעסקה כולה לא תשתלם.
