אין משהו מביך יותר מאשר לסיים לשלם לנותן שירות עבור משהו מסוים ולהישאר עם השאלה האם ראוי לתת טיפ, ומה לעזאזל אמור להיות הסכום.
המינימום הוא כידוע 10% מהארוחה או ההזמנה, כאשר טיפ של 15%-20% כבר נחשב למכובד. שלא כמו במסעדות או בתי קפה, מלצרים בשירותי קייטרינג אינם מקבלים טיפ ישירות מהלקוחות. ישנם הרבה מקרים בהם בעל האירוע נוהג לתת את הטיפ כחלק מהמחיר של שירותי הקייטרינג, כאשר לאחר מכן הוא מחולק גם בין העובדים עצמם. עם זאת, אם אחד האורחים מחליט לאסוף אפילו כמה שקלים מכל אורח הרי שניתן בקלות יהיה גם להגיע ל-30-50 ש' למלצר לכל שולחן.
גם במספרות נהוג לצ'פר את מי שמטפל בכם. למרות שבתחום הזה המודעות לתשר מעט נמוכה יותר מאשר בתחום ההסעדה, הרי שדברים מתחילים להשתנות: "בשנים האחרונות בארץ אנשים נפתחו יותר לעניין של טיפים, והם אפילו נותנים יותר מבעבר", אומר הספר שי שרביט מת"א.
אצל שליחים המצב פשוט יותר. כל אחד מאיתנו שהזמין שליח לביתו, בין אם בשביל חבילה או בשביל ארוחה, מכין 5-10 ש' כטיפ בנוסף לדמי המשלוח. בנוסף, אם מדובר על ענייני הובלה כבדים הרי המחיר עולה והטיפ יכול להגיע גם ל-50 ש' לכל סבל.
בתחנות דלק, בנוסף לדמי שירות הנגבים מאיתנו ברוב המקרים באופן אוטומטי, נהוג גם כן לתת טיפ. אם לדוגמא במקביל לתדלוק בדקו לכם שמן ומים, או ניקו את החלונות, נהוג להשאיר אקסטרה של 5-10 ש' כתשר.
עובדי בתי מלון בישראל, בניגוד לאירופה, אינם רגילים לקבל טיפים. עם זאת, טיפ של 10-20 ש' לסבלים ונערי מעליות או 20-50 ש' לחדרניות נחשב לנהוג וסביר. אם המצעים לא יהיו מתוחים מספיק לטעמכם, תוכלו כמובן לקצץ כראות עיניכם.
לבסוף, ואחרי שהחלטתם על גובה הטיפ, יש לשים לב כיצד נותנים אותו. תמי לנצוט-ליבוביץ', יועצת נימוס ונוהג, ממליצה על שימוש במטבעות גדולים, ומדגישה: "לא מחטטים בכיסים או בארנק. מסתכלים בעיניים, נותנים מחמאה ואפשר אפילו להוסיף חיוך", היא אומרת.
כמו הרבה דברים בחיים, גם טיפ - במידה והוא ניתן מכל הלב - יחזיר את ההשקעה. בין אם מדובר על קארמה או סתם על הרגשה טובה המתלווה אליו, וגם אם לא היינו חייבים לעשות זאת, התועלת ללא ספק גדולה בהרבה מן העלות.