הבחור בודק את הארנק והבחורה עם החשבון לידם עגלת קנ (צילום: Tomasz Trojanowski, Istock)
חשבון הגז כתוב באופן שאינו מאפשר לצרכן להבין את מרכיביו | צילום: Tomasz Trojanowski, Istock

תמיד הצרכנים בתחתית הסולם: מבדיקה שערך ארגון המידע "אמון הציבור" נמצא, כי מחירי הגז לחברות בשער הבז"ן (בתי הזיקוק) ירדו בכ-50% מאז אוגוסט 2008 ועד ינואר 2009. 

לעומת זאת, עבור הצרכנים, אלה הרוכשים את הגז מהספקיות, חלה ירידה מזערית בלבד במחיר באותה התקופה. יודגש, כי התנהלות זו אינה מאפיינת מצב של עלייה במחירי הגז בשער הבז"ן, אז דואגות החברות לעדכן את מחירי הגז באופן משמעותי יותר כלפי מעלה.

 מצב זה מעיד על קיומם של פגמים בתחרות בין החברות – פגמים, המאפשרים להן להגדיל את שולי הרוח באופן קיצוני על חשבון הצרכנים.

מזה שנים מנסה משרד התשתיות להתמודד עם רמת תחרותיות נמוכה בשוק הגז הביתי. עד לאמצע שנות ה-90 התקיים פיקוח על מחירי הגז, פיקוח שהוסר בלחץ החברות אך למרות רפורמות ותיקוני חקיקה שנועדו לייצר תשתית לתחרות ערה יותר בתחום, נראה שהשוק עדיין רווי בכשלים. 

משרד התשתיות יזם לפני כשנה רפורמה שמטרתה להקל על צרכנים לעבור מחברה לחברה. הרפורמה עברה למרות התנגדות עזה של החברות אך נראה שכרגע היא עובדת בעיקר על הנייר.

במכתב שנשלח לשר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, חוזרת ומצביעה גלית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור, על חוזה ההתקשרות בין הצרכנים לספקיות הגז כאחד ממקורות הבעיה: מחיר הגז כתוב בו באופן שאינו מאפשר לצרכן להבין את מרכיביו. 

מצב בו מחד - יכולות הספקיות על פי החוזה להעלות את מחירי הגז בהתאם למחירו בשוק ומאידך, אין לצרכנים היכולת להבין כיצד המחיר אותו הם משלמים עבור הגז נקבע - מצב זה הביא לגריפת רווחים של מאות מיליוני שקלים, כרגיל על חשבון הלקוחות.

גלית אבישי: "הפיקוח על מחירי הגז הוסר, אך תחרות אמיתית ובריאה בין החברות אינה מתאפשרת. נראה, כי הספקיות מנצלות את העובדה שמחיר הגז הנמכר להן ע"י בז"ן משתנה מעת לעת. 

תחת כסות זו מעוגנת בחוזה עם הצרכן זכותן של החברות לשנות את תעריף הגז כאשר ימצאו לנכון לעשות כן. בסופו של יום, הצרכנים מתקשים להבין ממה מורכב חשבון הגז אותו הם משלמים וממה נובעים השינויים השרירותיים בתעריפים."

פתרון אפשרי המונהג כבר בענפים אחרים ולמשל בתחום המשכנתאות: בחוזה ייקבע מחיר הגז כמחיר שנקנה על ידי הספקיות מבז"ן + תוספת קבועה שתקבע מראש על ידי כל חברה ותעוגן בחוזה. מרכיב העוגן יוכל להיות גם אחר, למשל המחיר של גפ"מ (גז בישול) ביבוא – ובלבד שמרכיב זה יהיה חיצוני, אובייקטיבי ובלתי תלוי במתחרות. 

יודגש, כי אין הכוונה בפיקוח ממשלתי על המחיר או התערבות רגולטורית במחיר הגז. כל שמתבקש הוא שקיפות לגבי התוספת למחיר. ההפרדה בין המרכיבים תכניס את הספקיות לתחרות ותקשה עליהן להעלות מחירים. במכתב צויין, כי גם אם תיושם הרפורמה בענף הגז במלואה – כל עוד ימשיך ערפול המחירים בחוזה, יוכלו הספקיות להמשיך ולגבות עבור הגז כאוות נפשן.