תפוחי גרני סמית' 2 (צילום: עודד קרני)
התפוחים יתייקרו, אבל המדינה לא ממש תרגיש את זה. העניים דווקא כן | צילום: עודד קרני

העלאת המע"מ באחוז והטלת מע"מ על פירות וירקות כפי שנקבע בהצעת התקציב תגרום לפגיעה ב-410 אלף משקי הבית העניים שייאלצו להגדיל את הוצאות משקי הבית ביותר מ-80 שקלים לחודש בממוצע.

הטלת היטל המחסור על מים יעלה את ההוצאה בעוד כ-48 שקלים לחודש. הצעדים התקציביים יפגעו בעיקר בשכבות החלשות מכיוון שהשפעת הצעדים על משקי הבית העניים מהווה כ-5.5% בממוצע מהכנסתן לעומת 0.6% בלבד במשפחות שמעל קו העוני, כך עולה ממחקר מקיף שנעשה על ידי מכון "מאקרו" למדיניות כלכלית-חברתית בראשות הד'''ר רובי נתנזון. עוד עולה מהמחקר כי אם תיושם הרחבת מס הכנסה שלילי לכל הארץ בעלות של כ-700 מיליון שקל, יצאו מעוני בצורה ישירה (ללא הגברת התעסוקה) 8090 משפחות שהן 37 אלף נפשות. בנוסף, מימון הוצאות טיפול בילדים, בעלות של כמיליארד שקלים, יצאו מעוני כ-50 אלף נפשות.

על פי המחקר היקף ההפחתות בתקציב עומד על 10.7 מיליארד שקלים ואילו היקף התוספות עומד על 2.4 מיליארד שקל בלבד (פחות מ-1% מהתקציב). בנוסף, טוען נתנזון כי "מספר הסעיפים בעלי המשמעות התקציבית הישירה אינו רב בהתחשב בכך שמדובר בתוכנית בת כשלוש מאות עמודים. מספר זה מבטא את התופעה החוזרת על עצמה מדי שנה בדיוני התקציב ובקביעת המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל והיא שרוב רובו של התקציב קבוע מראש והדיונים מתבצעים על שיעור זעום ממנו. כך, בשנת 2009 נקבע התקציב על 316.5 מיליארד שקלים ואילו כל ההחלטות בעלות המשמעות התקציבית ביחד בצד המקורות מגיעות לסכום של כ-10 מיליארד שקל הפחתות שמתוכן 10% היא הפחתה רוחבית שמשמעותה קיצוץ זהה בשיעורו מכל אחד ממשרדי הממשלה הפחתה זו אינה נובעת משיקולי החלת מדיניות אלא משיקולי הקטנת הגרעון בלבד".

"בצד השימושים, היקפן התקציבי של ההחלטות עומד על כ-2.3 מיליארד שקלים. מנתונים אלו ניתן להסיק כי הדיונים התקציביים נערכים על בין 1% ל-5% מהתקציב (כולל ההפחתה הרוחבית)".