"אחרי כל-כך הרבה שנים יחד, גם אם המצב ידרדר שנינו נישאר בעסק"
ההתחלה: בני הזוג פרידה (46) ונחמן (56) ראובני, בעלי רשת האופנה "בוניטה", הגשימו יחד חלום ישן של פרידה, בוגרת מגמת עיצוב אופנה בשנקר. כך גם בבחירת השם "בוניטה" שלדברי פרידה לקוח מהשיר "לה איסלה בוניטה" שהיא אוהבת מאוד. אחרי עשר שנים של סיטונאות אופנה, החליטו בני הזוג לעבור לקמעונאות. "כשהקניונים נפתחו בזה אחר זה, הבנו שקמעונאות זה שם המשחק", הם אומרים. כיום מונה הרשת 24 חנויות, כולן בקניונים ובבעלות פרטית, ו-120 אלף חברות מועדון.
חלוקת תפקידים: פרידה מעצבת ראשית ונחמן אחראי על הכספים.
האם אתם מצליחים להפריד בין ענייני הזוגיות לענייני העסק: "אני מנסה להפריד ולהמעיט לדבר על עבודה בבית, אבל לפרידה קשה יותר", אומר נחמן. "בבית אני משחררת מתחים וכעסים שהצטברו בעבודה", מסבירה פרידה, "אני מתנקה. זה עושה לי טוב אז למה לא".
איך אתם מיישבים מחלוקות רציניות: "במקרים של חילוקי דעות מהותיים אנחנו נעזרים ביועץ עסקי חיצוני שנותן לנו את הראייה האובייקטיבית שלו. זאת הדרך הטובה ביותר להימנע מחיכוכים ולהגיע להחלטות הנכונות".
שותפות זוגית, מלכודת או מנוע צמיחה: נחמן: "גם וגם. אם לומדים לנתב נכון את המינוסים והפלוסים, הפלוסים מנצחים והופכים למנוע צמיחה".
מי מקבל את ההחלטות החשובות באמת: נחמן: "אני נותן את המילה הסופית. אני תמיד אומר 'כן' לפרידה".
שכר: בני הזוג מאמינים בשוויון מלא. לטענתם, לאורך כל השנים משכו משכורת זהה.
השפעות המיתון על העסק המשותף: לדברי נחמן, המיתון הביא לירידה במכירות, ובעקבות זאת לצעדי התייעלות. לדעתו, "יעילות, התמקדות ומקצועיות נדרשים היום כפל כפליים".
עד כמה קשה לנהל עסק בבעלות זוגית בזמן מיתון: פרידה: "אני החזון של החברה, וככזאת אני רוצה להשקיע עוד ועוד בפיתוח העסק". נחמן: "בניגוד אליה, כאיש הכספים של החברה, אני שמרן. אני לא חושב שצריך לפתוח חנויות חדשות בכל מחיר",
אם המצב ידרדר, אחד מבני הזוג יצא לעבוד במקום אחר: "אחרי כל-כך הרבה שנים יחד, זה לא יקרה", אומרים בני הזוג ראובני.
"נאבק עד הרגע האחרון, לפני שאחד מאיתנו ישקול לעבוד במקום אחר"
ההתחלה: בני הזוג מירי (34) ואדם (32) ויה, מנהלים בחמש השנים האחרונות את מסעדת הבשרים והאטליז "דוריס קצבים" בראש-פינה ובתל-אביב, ובשנתיים האחרונות גם מפעל בשר שהקימו באזור צמח. אדם הוא שף, בוגר בית הספר "קורדון בלו" בצרפת, ומירי מורה לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה בהכשרתה. את המסעדה פתחו עם שותף, שפרש בשלב מאוחר יותר כי "זה לא הסתדר". בני הזוג, לעומת זאת, "מסתדרים מצוין". מירי: "אין מה להשוות בין שותף לבן זוג בעסק. אנחנו מסתדרים מצוין". אדם: "הרבה דברים שלא הייתי מעז לומר לשותף, אני מרשה לעצמי לומר למירי, וזה נהדר".
חלוקת תפקידים: "מירי אחראית על המלצרים ושירות הלקוחות ואני על הקולינריה", אומר אדם ומוסיף, שלמרות החלוקה שניהם יודעים לעשות הכול.
האם אתם מצליחים להפריד בין ענייני הזוגיות לעסק: אדם: "קשה אבל משתדלים". מירי: "אי-אפשר בלי לדבר בבית על עבודה".
איך אתם מיישבים מחלוקות רציניות: אדם: "לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לשכנע בכיוון הנכון, וגם להקשיב ולהתייעץ כדי לקבל נקודת מבט נוספת. אנחנו גם מרבים להתייעץ עם אח של מירי, שעובד איתנו, ועם העובדים".
מי מקבל את ההחלטות החשובות באמת: מירי: "אדם בצד הקולינרי ואני בצד כוח האדם". אדם: "אם קורה שאחד מאיתנו חושב אחרת ואין הכרעה, פונים לגורם שלישי. ולא, זה הופך למסע שכנועים, שבין בני זוג עלול להיות מייגע".
שותפות זוגית, מלכודת או מנוע צמיחה: "האינטרס המשותף הוא מנוע צמיחה אדיר", טוענים השניים.
שכר: "שווה בשווה".
השפעות המיתון על העסק המשותף: אדם: "במסעדה ובחנות המפעל בצפון מורגשת ירידה של 5% במכירות. במסעדה בתל-אביב, לעומת זאת, העסקים כרגיל. אבל זה לא אומר שאנחנו לא נערכים: הורדנו במספר רכבי הליסינג לעובדים, הכנסנו ארוחות עסקיות זולות ועוד".
עד כמה קשה לכם לנהל עסק בבעלות זוגית בזמן מיתון: "שנינו מאמינים שצריך להשקיע בלקוחות מעל ומעבר. זה נכון תמיד ועל אחת כמה וכמה בתקופת מיתון".
אם המצב ידרדר, אחד מבני הזוג יצא לעבוד במקום אחר: "יש הרבה מה לעשות לפני שאחד מאיתנו ילך לעבוד במקום אחר כמו לעבוד יותר משמרות ולהיאבק עד הרגע האחרון".
"אין סיכוי שאחד מאיתנו יצא לעבוד במקום אחר, ולא רק בגלל הגיל"
ההתחלה: בני הזוג רוזה (64) ויצחק (72) דוידיאן, מגדלים פטריות שמפיניון קרוב ל-30 שנה. האהבה לפטריות החלה אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת, כשרוזה עבדה בצעירותה בגידול פטריות בקיבוץ מצובה. "שם התוודעתי לראשונה לפטריות", היא משחזרת. הפטריות הפכו מקור פרנסה עבור בני הזוג, אחרי שהעתיקו את מקום מגוריהם מנהריה למושב זרעית שעל גבול הלבנון. "עבדנו קשה מאוד. עבודה ידנית, בלי מכונות ובלי עובדים. רק שנינו לבד, אבל עם הרבה נחישות ומטרה משותפת להצליח", אומרת רוזה. בשנת 1995 החלו לשווק בעצמם את התוצרת. "ההחלטה גם לשווק, הייתה משותפת לשנינו למרות החששות הגדולים", אומרים בני הזוג. ב-2005 שכלו את בנם הבכור, שעבד אף הוא בעסק המשפחתי, בתאונת טרקטור. בן אחר שלהם, משה, משמש כיום כמנכ"ל החברה.
חלוקת תפקידים: רוזה מנהלת שיווק ויצחק מנהל עבודה, שניהם במשרה מלאה.
האם אתם מצליחים להפריד בין ענייני הזוגיות לענייני העסק: רק בשנים האחרונות הצליחו בני הזוג דוידיאן ליישם את מה שידעו מזמן: שאסור להביא עבודה הביתה. "דיבורים על עבודה בבית מעוררים חילוקי דעות, וזה מקשה. לקח לנו שנים להבין את זה", הם אומרים.
איך אתם מיישבים מחלוקות רציניות: "במקרים כאלה", אומרת רוזה, "הבן שלנו, משה, משמש כמגשר. אני אומרת את שלי, יצחק את שלו ומשה נותן את המילה האחרונה. ואם גם משה לא מצליח לפסוק, מתייעצים עם העובדים בחברה".
שותפות זוגית, מלכודת או מנוע צמיחה: "זה מורכב מאוד", אומרת רוזה. "לא פשוט להיות זוג במקום עבודה. אבל כשיש בנים בעסק, שמגשרים ומקובלים על שני הצדדים, קל יותר להניע מהלכים".
מי מקבל את ההחלטות החשובות באמת: "החלטות חשובות לא מתקבלות לבד", טוענים בני הזוג, "אנחנו מתכנסים, מתייעצים, מתדיינים ומחליטים ביחד".
שכר: "כל אחד מקבל שכר בהתאם לתפקידו".
השפעות המיתון על העסק המשותף: המיתון, לדברי הזוג דוידיאן, נותן את אותותיו במיוחד בשלושת השבועות האחרונים. "המצב אילץ אותנו לצאת עם מבצעים והנחות לצרכן של עד 25%. לאורך זמן יהיה לנו קשה עם המבצעים".
עד כמה קשה לכם לנהל עסק בבעלות זוגית בזמן מיתון: רוזה: "יצחק הוא אדם רגיש שנלחץ מאוד מהמצב. אני פחות. הבן מרגיע אותו וגם את העובדים, שלזכותם ייאמר שהם עושים הכול כדי שנוכל לעבור את התקופה הקשה הזו".
אם המצב ידרדר, אחד מבני הזוג יצא לעבוד במקום אחר: "אין סיכוי כזה, ולא רק בגלל הגיל", אומרים הדוידיאנים. "בעזרת השם, נמשיך לגדל פטריות עוד שנים ארוכות".
