ראיון עבודה (צילום: Chris Hondros, GettyImages IL)
המשא ומתן קשה יותר בזמן המיתון | צילום: Chris Hondros, GettyImages IL

המיתון אומנם כבר כאן ובגדול, אלא שעל פי נתוני אתר Alljobs, לפחות 3,500 עובדים התחילו עבודה חדשה בחודש האחרון ונכון להיום ישנן מעל 34 אלף משרות פתוחות בישראל. הפחד מהמיתון לעיתים יכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בתחום הקריירה. המעסיקים מודעים למצב הכלכלי במשק והמשא ומתן עלול להיות קשה יותר מולם בדיוק בגלל מצב זה. עם זאת, ישנם סעיפים בחוזה העבודה האישי שלא כדאי להתפשר עליהם.

לטובת אלה שקצת לחוצים מהמצב ומאוד רוצים להתחיל כבר את יום העבודה הראשון במקום העבודה החדש, קבלו מספר טיפים לניהול משא ומתן חכם: מהם התנאים שעליהם צריכים לדבר ואיך לתמרן במהלך הדיונים על תנאי ההעסקה על מנת למוצא את עצמך עובד בתנאים שמתאימים לך.

1. גובה שכר הברוטו: כל מועסק יודע שהשכר הוא פרמטר מהותי בחוזה העבודה. חשוב רק לזכור שהשכר המוצע לכם הוא שכר הברוטו ולא נטו - אלא אם צוין בפירוש אחרת. גם כשאתם מציגים דרישת שכר, דאגו להציג את שכר הברוטו שהייתם רוצים לקבל. לחישוב שכר הברוטו לפי הנטו הרצוי ניתן להיכנס לאינטרנט ולברר, ישנם מספר אתרים המציעים לערוך עבורכם את החישוב בחינם. רצוי גם לברר מה השכר הממוצע לתפקיד אליו אתם מתראיינים ורק אז לחשוב כמה ברצונכם לדרוש.

2. מספר שעות העבודה: ברוב מקומות העבודה מונהג יום עבודה לפי 9 שעות עבודה (כולל הפסקה), 5 ימים בשבוע או 8 שעות עבודה ביום כאשר שבוע העבודה כולל שישה ימים. חשוב לברר האם השכר כולל בתוכו שעות נוספות, במקרה שיום העבודה ארוך יותר מ-9 שעות, או שעל המעסיק לשלם סכום נוסף על שעות אלו. ישנם מקומות שיגידו מראש כי הם מצפים מהעובדים לשעות נוספות במקרה הצורך וכי השכר כולל את אלו. מקומות אלו גם לא יקצצו משכרכם בימים שבהם תצאו מוקדם מהעבודה. במידה ולא הוסכם אחרת, התוספת עבור שעות נוספות היא 25% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו-50% עבור השעות לאחר מכן או עבור עבודה בשבת ובחגים. שעות נוספות מחשבים עבור כל יום ולא מקזזים מיום ליום.

כמה מגיע לכם על נסיעות?

אוטובוס אגד (צילום: mako)
תמיד כדאי לברר אם לא עדיף "חופשי חודשי" | צילום: mako

3. החזרי נסיעות / רכב חברה: רכב חברה "שווה" בין 1,200 שקלים לכ-5,000 שקלים בחודש, תלוי בסוג הרכב. מי שמתראיין למשרה הכוללת בין תנאיה גם רכב, רצוי שיברר באיזה רכב מדובר והאם כל הוצאות הרכב הן באחריות החברה (או חברת הליסינג). היום הרבה חברות נשארו עם מלאי מכוניות וכך גם חברות הליסינג, כך ששווה לבדוק עם המעסיק בכל מקרה, במידה וזה לא חלק מהגדרות התפקיד. גם אם המשרה לא כוללת רכב, ועליכם להגיע באוטובוס או רכבת, ניתן בהחלט לדרוש החזר עבור הנסיעות. ההחזר יכול להיות החזר כספי מלא או חלקי, לכן חשוב לברר מראש כמה תעלנה הנסיעות לעבודה. מקום העבודה מחויב על-פי חוק להחזיר הוצאות נסיעה עד לסכום של 21.60 שקלים ליום עבודה, או עלות של כרטיס "חופשי חודשי", הזול מביניהם.

4. ימי חופשה: מה אומר החוק? מי שעובד 5 ימים בשבוע זכאי ל-10 ימי חופשה בשנה במהלך 4 השנים הראשונות לעבודה (12 יום בשנה לאחר מכן). מי שעובד שישה ימים בשבוע זכאי ל-12 ימי חופשה בשנה במהלך 4 השנים הראשונות במקום העבודה (ו-14 אח"כ). מעבר לכך אפשר בהחלט לבקש יותר ימי חופשה – אפילו תמורת הסכמה להפחית את דרישות השכר. בד"כ יהיה למעסיק קל יותר לתת יותר ימי חופשה במקום להעלות שכר, וצריך לזכור שימי חופשה שווים כסף. בנוסף לימי החופשה חייב המעסיק לשלם גם עבור תשעה ימי חג בשנה (אם הם אינם נחגגים בשבת). חלק ממקומות התעסוקה יעניקו לעובדים גם אפשרות לקחת "ימי בחירה", חופשה בחול המועד או בצום ט' באב הם דוגמאות לימים שכאלו.

5. ימי מחלה: גם במקרה הזה החוק קובע סטנדרטים, המעסיק חייב לשלם עבור ימי מחלה כנגד הצגת אישור רופא. התשלום הוא עבור היום השני ואילך: 37.5% מהשכר עבור ימי מחלה 2 ו-3, ו-75% מהשכר עבור היום הרביעי ואילך. בסה"כ מותר "לחלות" במהלך 18 ימי עבודה בשנה ולצבור עד 90 יום. בהרבה מקומות נהוג לשלם ימי מחלה מהיום הראשון, מומלץ לברר סוגיה זו לדעת מה יהיה בתלוש שלכם לאחר שחליתם.

למי מגיעים דמי הבראה?

6. דמי הבראה: החוק מחייב את המעסיק לשלם דמי הבראה למי שהשלים שנת עבודה: 5 ימי הבראה בשנה הראשונה, 6 ימים בשנייה ובשלישית ו-7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית. התעריף הקבוע ליום הבראה נכון לדצמבר 2008 הוא 331 שקלים והם בד"כ משולמים בחודשי הקיץ. בדומה לימי החופשה גם כאן יש מקום למו"מ, המעסיק יכול לשלם עבור יותר ימים אם תתעקשו על כך ותסכימו לוותר במקומות אחרים.

7. קרנות פנסיה והשתלמות: תשלומי המעביד והעובד לקרן הפנסיה לפי שכר העובד. התמהיל המקובל לדמי תגמולים הוא הפרשת עובד בשיעור של 5.5% מהשכר, הפרשת מעביד בשיעור של 6% והפרשת מעביד למרכיב הפיצויים בשיעור של 6%, בעצם חלוקה של 1/3 מול 2/3. כיום ניתן (לא חובה) להגדיל את הפרשת העובד עד ל-7% ואת הפרשת המעביד עד ל-7.5%. מדובר בהרבה כסף, חשוב לברר כמה אחוזים מעביר המעסיק לשם כך. בחלק מהקרנות הפנסיה מועברת לעמית, אבל לא תועבר לבניו או לקרובי המשפחה במקרה של מוות. ניתן גם לבקש שהמעסיק יפריש כספים לקרן השתלמות, שם הם "ייסגרו" לתקופות של שבע שנים. מדובר באחד החסכונות המשתלמים ביותר במשק אך כיום צורת החיסכון הזו פחות פופולארית מבחינת המעסיקים.

בונוס למתמידים

חגיגות במשרד
"יש, קיבלנו ביטוח מנהלים". כדאי לסכם עם המעסיק | צילום:

8. ביטוח מנהלים: ניתן לסכם עם המעסיק על תשלום ביטוח מנהלים. ביטוח שכזה יכול לשמש אותך במקרה של מוות, אובדן כושר עבודה, פיטורין או כחלק מהפנסיה - הכול תלוי בהסכמות אליהם הגעת עם המעסיק. בחלק ממקומות העבודה הביטוח משולם לאחר שנת עבודה או תקופה אחרת שנקבעה, למעשה כ"בונוס" למתמידים. גם כאן מדובר בסופו של דבר בהרבה מאוד כסף שיש להתחשב בו בדיוני השכר. נסו לקבוע תאריך עתידי בו ביטוח זה ייכנס לתוקף.

9. החזרי טלפון, ביגוד והנעלה: אם חלק מעבודתכם כולל שיחות מהסלולרי ניתן בהחלט לדרוש פיצוי כספי עבור אלו, או מכשיר שימומן על-ידי מקום העבודה. גם הוצאות ביגוד שמעניקים בחלק מהמקומות "שווים" כסף ויש להתחשב בהם.

10. הגדרת התפקיד: נושא חשוב שאינו קשור לשכר הוא הגדרת התפקיד והמעמד במקום העבודה. זה חשוב גם כדי שתהיו בטוחים מה באחריותכם, וגם מאחר ועזיבה בעקבות פגיעה לרעה במעמד הינה עילה לקבלת פיצויי פיטורין מהמעסיק, גם אם אינו מודה באחריותו.