מאז פרוץ המלחמה, הפכה אילת לעיר מקלט עבור עשרות אלפי תושבים שהתפנו מהדרום ומהצפון. בתי המלון, האכסניות ודירות ה-Airbnb התמלאו עד אפס מקום וכעת בוחנים בעירייה הקמת עיר אוהלים.

"אילת הכפילה את עצמה. הגיעו אליה יותר מ-60 אלף מפונים ומתפנים", סיפר הבוקר ראש העיר, אלי לנקרי, "מתחילת המלחמה הם מתארחים ב-12 אלף חדרי בתי המלון שלנו, במוקדי אירוח מיוחדים שפתחנו, באכסניות ובכמעט 4,000 חדרי Airbnb שנמצאים בעיר. אנחנו בתפוסה מלאה במלונות ונערכים לשלב הבא, כדי לתת מענה לעוד עשרות אלפים שכפי הנראה יעשו את דרכם לעיר אילת".

"אנחנו בוחנים כל מיני אפשרויות, בין היתר הקמת עיר אוהלים. אנחנו מוכנים עם תוכניות שהכנו בשבוע האחרון ונגיש אותם הבוקר למקבלי ההחלטות. מדובר בארבעה מתחמים שונים שאנחנו מנקים כאן בעיר. נעקוב מקרוב, נראה שזה אכן נדרש ואכן עונה על הצורך של המפונים והמתפנים - ובהתאם לכך נפעל".

היכן יוקמו המתחמים הללו?
"שניים מהמתחמים בכניסה לעיר ושניים באזור הדרומי של העיר. אחד באזור שחורת, אזור התעשייה החדש בעיר. השני בחוות הגמלים. השלישי במתחם הקרולינות, בחוף הדרומי. מהיום הראשון התארגנו. ראשי הערים היו הראשונים להתעשת. לממשלה לוקח זמן, היא מתנהלת בעצלתיים ובכבדות. מיד ב-06:30 בבוקר כשהתעוררנו לתחילת המלחמה, קיימתי שיחה עם מפקד האוגדה ושמעתי לגבי השגרה באילת. כבר ב-08:30 קיימתי הערכת מצב ראשונה, ב-12:00 לייב עם התושבים וב-16:00 הערכת מצב שנייה. ככל שנקפו השעות, הבנו את גודל האירוע. הבנתי באופן אישי שאני חייב לקחת אחריות על האירוע הזה, אחרת יהיה כאן כאוס".

אתה בקשר עם גורמים בממשלה?
"עד לאמצע השבוע שעבר הייתי לבד. שרים מתחילים להגיע לאילת ומתעניינים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה שלח משלחת מקצועית מיוחדת לאילת והשרים התחילו לעבוד. אני עדיין נושא בנטל כמעט לבד, ודאי מבחינה תקציבית. עד היום לא קיבלנו תקציבים אלא מעט מאוד. מתרומות יש לנו יותר כסף מאשר ממשרדי הממשלה. זה לא הגיוני, זה לא סביר. ראיתי לקראת חצות את החלטת הממשלה בעניין התקציבים לתקומה, ליישובים. מאוד התעודדתי ממה שנותנים ליישובים הללו, אבל אז ראיתי את התקציב שהוקצה לטובת הערים הקולטות: 34 מיליון שקלים. הבנתי שהממשלה עדיין לא מבינה את גודל האירוע, לצערי. האסימון לא נפל כנראה. אני העיר הקולטת הגדולה. עיר שכולה התגייסה על עסקיה, מלונותיה, תושביה, שפתחו את ליבם, בתיהם ואת כיסם, תרומות אדירות".

אתה ערוך מבחינת ציוד רפואי, רופאים ומטפלים?
"נערכנו לכך מהיום הראשון. הקמתי שלושה מרכזים לוגיסטיים גדולים מאוד לשם זרמו תרומות אינסוף. צריך להבין שהרבה פעמים המפונים הגיעו בגפם, לא הצליחו להביא איתם שום דבר, רק הלבוש שעליהם. היינו צריכים לדאוג לכל צורך שלהם. הנחיתי להוציא כל שקל שצריך, מבלי לשאול שאלה כלשהי. מעבר לזה, הקמנו שלושה מרכזים לסיוע נפשי. יש לי היום 20 מרכזים לסיוע נפשי. בהתחלה גייסתי את כל 60 העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגים והפסיכיאטריים בעיר, ועם הזמן בהתנדבות ובשליחת משרד הרווחה, הגענו ל-300 מטפלים היום באילת. בנוסף הקמנו מרפאות מיוחדות באזור התיירות ובתי החולים במרכז הארץ שולחים רופאים, רופאי ילדים, רופאים מומחים ומטפלים באוכלוסייה. אני מסתובב במלונות, שומע את התופת והזוועה שהאנשים האלה עברו, לצד הלחימה בגבורה, באומץ הלב ובחירוף הנפש. כולנו צריכים להתגייס למענם, לא לעזוב אותם. אנחנו עוטפים אותם והמדינה והממשלה צריכות לעשות את זה גם".