בשקלול עשרת הנושאים שנבחנו, נמצא כי שיעור מעניקי הציונים השליליים לתפקוד הממשלה (47%) גבוה משיעור מעניקי הציוניים החיוביים (18%). שאר הנבדקים (31%) העניקו לממשלה ציון בינוני בממוצע, או שענו כי אינם יודעים איך לדרגה (4%).
בהשוואה לסקרים קודמים, שנערכו בין השנים 1992 ל-2007, נמצא כי הציון שניתן לממשלת אולמרט ב-2006, על פי פרמטרים כלכליים, היה גבוה מציוני כל הממשלות, למעט ממשלת ברק, בשנת 2000. מדד הפרמטרים החברתיים, לעומת זאת, עלה באופן הדרגתי מ-1992 ל-1997 וב-2003 חזר שוב לרמה נמוכה אשר נמדדה גם ב-2007 וגם ב-2008.
ממצאים נוספים שעלו מהסקר מצביעים על פערים בין מידת שביעות רצונם של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. בעלי הכנסה גבוה מהממוצע גילו שביעות רצון גבוהה יותר מתפקוד הממשלה לעומת בעלי הכנסה נמוכות מהממוצע בתחום השמירה על רמת אינפלציה נמוכה, בתחום קליטת עליה וביכולתה של הממשלה לשמור על רמת השכר הריאלי במשק.
עוד נמצא כי עולים ותיקים וילידי הארץ גילו שביעות רצון פחותה במידה ניכרת מעולים שעלו ארצה משנת 1989 בתחום קידום החינוך, פתרון בעיות דיור, דאגה לפנסיונרים וטיפול בשכבות חלשות.
הסקר נערך לרגל כנס שעורך מרכז מאקרו מחר (ג'), בו תוצג לראשונה תכנית כלכלית חברתית מקיפה לשמירה על שוק העבודה והתמודדות עם העמקת המיתון.