חצי שנה מפרידה בין היום שבו הוכרז על סגר ראשון ועד היום שבו צפוי להיכנס לתוקפו סגר שני. "750 שקלים שקיבלנו לא עזר לנו בכלל", אומרת ארי-אל לביא, קוסמטיקאית וסופרת מרחובות. "בסדר הקודם הייתי ילדה טובה, אבל החגים דווקא לפני פסח וראש השנה, זו הפרנסה הגדולה שלי וכעת בגלל הסגר השני אני נתקעת עם סחורה. אני שוקלת לעבור מהדירה שלי כי כבר בקרוב לא יהיה לי מאיפה לשלם שכר דירה. עד שהרמתי את הראש, עד שאנשים חזרו אלי לעסק, החליטו שיהיה סגר נוסף. אני לא אפתח כי אני מפחדת מקנסות. אני לא יכולה להרשות לעצמי לשלם קנס של 5,000 שקלים. אני לא יכולה לעמוד בזה, זה לא חיים ומוות. אבל הייתי מאוד שמחה להישאר פתוחה".
בניגוד ללביא, בעלי עסקים רבים מרימים את הראש ומודיעים בגלוי שלא יצייתו להנחיות. ירון עירוני, בן 43 מראשון לציון, בעל פנצ'ריה בהוד השרון כבר למעלה מעשרים שנה, פרסם פוסט בפייסבוק ובו הוא קורא לבעלי עסקים נוספים להישאר פתוחים. לדבריו הוא קיבל תגובות רבות ותמיכה מלא מעט אנשים.
"אני חושב שההחלטות לא מתקבלות בצורה נכונה אלא בגלל לחצים פוליטיים ואני לא מוכן לשתף עם זה פעולה", הוא אומר. "אין לי שום עבר פלילי, אף פעם לא הפרתי הנחיות אבל הפעם חייבים לא לציית לחוק אני מסתכל על זה כנשק יום הדין. סגר זה מכת מוות חברתית וכלכלית – זה פוגע בכלכלה והשסע שיש רק יגדל. למה תפילות כן ומסעדות לא? בסגר הקודם היו לי מחשבות לסגור את העסק אבל איכשהו הסתדרנו אם עכשיו יהיה סגר של חודש אני לא יודע כמה אסתדר".
גם ויקטור סאקיאן מיבנה, בעלת מסעדת "ארטורוס" לאוכל ביתי איבד אמון בהנחיות. "אני חושב כמו אזרחים רבים שהממשלה עוברת פה על החוקים. אין בעיה להמליץ על מסכה ושמירת מרחק. אין בעיה להזהיר את האנשים מהקורונה אבל אני חושב שחינוך והסברה לא צריכה לבוא בהרתעה ופחד. אי אפשר להפריע לחוק הפרט ולחופש העיסוק. החוקים האלו נחצו וזה מזכיר משטרים חשוכים. אין לי ברירה אלא לעמוד על רגליי האחוריות.
"אם רוצים פה שנאמין ונשתף פעולה מדוע יש חיסיון על וועדות הקורונה? מה מסתירים מאיתנו? למה לא הביאו פיצוי מיליונים לבתי חולים בפריפריות? מה עשו כל חודשים כדי להתכונן לגל הזה? אני לא שמאל או ימין אבל פשוט אין פה מנהיגים. אני מבחינתי ממשיך להיות פתוח, אנחנו נמשיך לעבוד ונמשיך לחיות, הקורונה לא תנצח אותנו".
פורום ענף הכושר בישראל הצהיר אתמול שמכוני הכושר ימשיכו את פעילותם, כיוון שלא יוכלו לשרוד סגר נוסף ללא שיתוף פעולה מהממשלה. "מפרוץ הקורונה ענף הכושר חטף מכה אנושה, כשהסגרים המקומיים והארציים מביאים איתם צונאמי של ביטולי מנויים. ענף הכושר חיוני לבריאות הציבור ואינו בגדר מותרות, עד היום גורמי הממשל לא מתייחסים לכך בכובד הראש הראוי, מה שבא לידי ביטוי גם בגיבוש מתווה מענקים שאינו מסייע לעסקים שלנו".
"ההנחיות לא מעניינות אותי, הלקוחות מעניינים. אנחנו רוצים להישאר פתוחים למרות הסגר. איבדתי אמון בממשלה, הממשלה כשלה"
"אנחנו נלחמים כדי שיכירו בנו כעסק חיוני", אומר אריק קוגן, בעלים של סטודיו לנשים ממודיעין "אנחנו לא פנאי ולא תרבות, אנחנו תרופה להמון אנשים, באים אלינו אנשים שבלי אימונים סובלים מכאבים. אנחנו משמשים כפסיכולוגים של אנשים. סגרו אותנו כבר כמה פעמים בלי שום מתווה בלי שום סיכוי. אנחנו לא עסק רגל , אנחנו עובדים על מנויים, והתבטלו לי מנויים רבים. אין מצב שסוגרים אותנו, אנחנו צריכים לשלם את כל המיסים אבל לא נותנים לנו לעבוד, לא ברור מאיפה מצפים שנשלם את הכסף.
"ההנחיות לא מעניינות אותי, הלקוחות מעניינים. אנחנו רוצים להישאר פתוחים למרות הסגר. איבדתי אמון בממשלה, הממשלה כשלה. תרמתי למדינה 11 שנים בתור לוחם, ויתרתי למען המדינה על חברים ומשפחה והיום היא מציבה אותי במצב כזה, אני כועס ומאכזב אבל חשוב לי לומר שאני מודה ללקוחות שעוזרים לנו ולא מקפיאים ולא מבטלים את המנויים. אני נאלץ בגלל המדינה להשאיר עובדים בלי פרנסה ואני בעצמי כבר עם חובות לקחתי הלוואה, והכל הולך לפח, אין לי שום הכנסות, אני נשאר פתוח, מוזמנים לבוא להוציא אותנו באזיקים".