דוח השכר בצה"ל לשנת 2020 שפרסם היום הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן, מגלה שככל שמדובר בתנאי הפנסיה של פורשי צה"ל, הרי הקצבה הממוצעת עומדת היום על כ־19.4 אלף שקלי בחודש בגיל 45 בממוצע, לעומת כ־8,750 שקל בממוצע לעובד מדינה בגיל 63.8 (גיל פרישה ממוצע במגזר זה). נגדים מקבלים קצת יותר מ־15 אלף שקל בחודש.

עוד מציין הדוח כי בשל גיל הפרישה המוקדם, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. עלות קצבת הפנסיה המהוונת לעובד מדינה היא כ־1.7 מיליון שקל לעומת כ־8.8 מיליון שקל לקצין צה"ל. אגב, פורשי הגופים החשאיים בצה"ל נהנים בממוצע מפנסיה גבוהה יותר, של כ־22 אלף שקלי בחודש, אך גיל הפרישה שם הוא 55.

עוד עולה מהדוח כי השכר הממוצע של קצין צעיר בדרגת סגן־משנה הוא 10,173 שקל. בדרגת סרן השכר עולה ל־14,629 שקל בממוצע. השכר עולה משמעותית בדרגת רב־סרן ל־23,257 בממוצע. סגן־אלוף משתכר בממוצע 32,327 שקל לחודש, אלוף־משנה 40,553 שקל ותת־אלוף מרוויח 56,093 שקל ברוטו בממוצע. שכרו של קצין בדרגת אלוף הוא 70,042 שקל. שכר הרמטכ"ל הסתכם ב־2020 ב־99,095 שקל לחודש.

לשם השוואה – הדוח מציין כי במשטרת ישראל ניצב (מקביל לאלוף בצה"ל) משתכר כ־60.3 אלף שקלי בחודש, סנ"צ ב־36.6 אלף שקל ופקד כ־18,500 אלף שקל. הדוח לא מציג את שכרו של המפכ"ל. בשב"ס מרוויח גונדר (מקביל לאלוף בצה"ל) 59,350 שקל בחודש. רב־כלאי – כ־24.9 אלף שקל. בדוח מדגישים כי השכר בצה"ל מתקבל אצל הקצינים בגיל הרבה יותר צעיר מזה שבמשטרה או בשב"ס.

על פי הדוח, הוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו־76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו. אין התייחסות לצה"ל בנושא זה.

הדוח חושף עיוותים לא רק בפנסיה אלא גם בשכר המשרתים בגופי הביטחון, והוא מבקר את מנגנוני ההצמדה וההטבות שמייקרים את השכר לעומת עובדי מדינה בדרגות מקבילות.

לפערי השכר בין נשים לגברים בגופי הביטחון יש סיבות שונות שלא מצויות במערכות אחרות במגזר הציבורי ובשירות המדינה. הבולט ביותר בהן הוא אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון וברמות הסיכון במקצועות אלו. ייצוג הנשים בתפקידים אלו נוטה להיות נמוך באופן יחסי והשכר נוטה להיות גבוה באופן יחסי. הגוף בעל פערי השכר הנמוכים ביותר מבין גופי הביטחון הוא שירות בתי הסוהר. פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים הם בצה"ל – גוף המתאפיין ברמת סיכון גבוהה, מציין הדוח.

משטרת ישראל, אילוסטרציה (צילום: באסל עווידאת, פלאש/90 )
במשטרת ישראל השכר נמוך בהרבה | צילום: באסל עווידאת, פלאש/90

60% יותר מהשכר בהייטק

בהשוואה למקביליהם בעולם, הדוח של הממונה על השכר מגלה כי עם הוותק מקבלים משרתי הקבע בישראל שכר גבוה בעשרות אחוזים מעמיתיהם (ההשוואה היא מול 10 צבאות בעולם, ובהם צבאות ארה"ב, גרמניה, שווייץ ודרום קוריאה). בקרב קציני חיל האוויר הפער לעומת שאר הצבאות גדול במיוחד ומגיע בקרב הוותיקים ל־383% מהשכר הממוצע בישראל, לעומת כ־278% מהשכר הממוצע בצבאות המדינות האחרות. הפער קיים גם בקרב קציני חי"ר עם ותק של 10 שנים.

לדברי הממונה: "בצה"ל ישנה תשואה גבוהה יותר לוותק, ללא קשר להשוואות בינלאומיות: קצין צעיר מתחיל עם שכר התחלתי של מתחת ל־10,000 שקל אך מסיים (בגיל צעיר יחסית) עם שכר ממוצע של יותר מ־36 אלף שקל, שהוא יותר מפי שלושה השכר הממוצע במשק וכ־60% יותר מהשכר בהייטק. ממצאים אלו דורשים מאיתנו לחשב מחדש את מבנה התמריצים בצה"ל כדי לאפשר התמודדות מיטיבה עם האתגרים הרבים". "ניכר שיש להקצות באופן מושכל יותר את הוצאות השכר בגופים הביטחוניים, ואנו עמלים על יצירת פתרונות חדשים", כתב הממונה על השכר בהקדמה לדוח.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.

"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מההשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.

"כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה"ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה"ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.

"בניגוד לנטען בדו"ח, בצה"ל אין כל פער בין שכרם של נשים לזה של גברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.

"צר לנו כי גם הפעם בחר הממונה על השכר לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מדי חודש דוחות שכר מלאים על פי בקשתם".

עוד נמסר מדובר צה"ל: "אף שהמשרתים בצה"ל מצויים בהיעדר ביטחון תעסוקתי, בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כוח האדם והגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. כיום, צה"ל הינו הגוף היחיד במגזר הציבורי שבו היקף אוכלוסיית הקבע הראשוני גדול מהיקף אוכלוסיות הקבע המובהק. מדובר באוכלוסייה המשתכרת פחות, ורק כעשירית ממנה יפרשו מצה"ל ויהיו זכאים לפנסיה מלאה.

"עוד יצוין כי צה"ל עבר לפנסיה צוברת בשנת 2004, ולכן הנתונים על הפנסיה התקציבית אינם רלוונטיים יותר, שכן את מה שהיה עד כה אי אפשר לשנות, ובעתיד ישתנה המודל".