לקראת יום המלחמה הבינלאומי בעוני, שיחול ב-17 לאוקטובר, הוציאה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח ראשון מסוגו, הסוקר את החברה הישראלית על גווניה הסוציו-אקונומים. הדו"ח מתמקד בהשוואות בין אוכלוסיות שונות לפי נתוני הכנסה, רווחה, חינוך, בריאות, עבריינות, תאונות דרכים וכו'.
ההגדרה לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון לעוני היא משק בית שבו ההכנסה הממוצעת לנפש קטנה ב-60% מהחציון של ההכנסה הממוצעת לנפש. המדד פותח על ידי מדינות האיחוד האירופי. בישראל, משקי הבית הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לעוני הם משקי בית חד הוריים. הרוב המוחלט של משקי הבית החד הוריים, כ-95%, הם למעשה משקי בית של אמהות חד הוריות.
בכלל, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות בעוני מאשר גברים. 27% מהנשים הבגירות בישראל נמצאות בסיכון לעוני, לעומת 24% מהגברים. באירופה, לשם השוואה, עומדים הנתונים על 16% ו-14% בהתאמה.
מצבם של הילדים גם לא מעודד. 40% מהילדים בישראל נמצאים בסיכון לעוני. מצבם של הילדים היהודים טוב יותר, כשרק 27% מהם נמצאים בסיכון לעוני. אצל ילדי המגזר הערבי סכנת העוני מוחשית יותר, כש-75% מהם נמצאים בסיכון לעוני. באיחוד האירופי, לעומת זאת, רק 19% מהילדים נמצאים בסיכון לעוני.
עדיף לגור בגבעתיים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה גם את הסיכון לעוני לפי מקום מגורים. לצורך כך, דנבקו ישובים המונים מעל 50,000 תושבים. שלושת הישובים הנמצאים בסיכון הנמוך ביותר לעוני הם גבעתיים, מודיעין/מכבים-רעות ורעננה. מנגד, שלושת הישובים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לעוני הם עכו, בית שמש ונצרת, כשהישובים רמלה, בני ברק וקריית גת נמצאים מעט מאחוריהם.
האנשים הפונים לשירותי הרווחה עושים זאת עקב נכות, מצב כלכלי קשה או תפקוד לקוי של המשפחה. לפני נתוני משרד הרווחה, שיעור הפניות למחלקות הרווחה גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית ואצל נשים מאשר אצל גברים. שיעורי הפניה הגובהים ביותר, כ-19%, נעשים על ידי בני 75 ומעלה.
בקרב העולים, יש הבדלים מהותיים בין עולים מאתיופיה לעולים מחבר המדינות. 12% מעולי אתיופיה מוגדרים כנזקקים מסוג "מוגבלות", לעומת 47.1% מעולי חבר העמים. גם בנזקקות שמוגדרת כ"עוני וקשיי הכנסה" יש הבדל: 36.1% מעולי אתיופיה מתאימים להגדרה, לעומת 20.7% מעולי חבר העמים.
הסיכון של בני נוער להיכנס למעגל העבריינות עולה בהתאם לסטאטוס המשפחה שלו. 14.8% מבני הנוער שלהם תיקים פליליים באים ממשפחות שבהם ההורים נשואים, לעומת 32.4% הבאים ממשפחות שבהן ההורים אינם נשואים. גם לעברם של ההורים יש השפעה: 24% מבני הנוער שלהם תיקים פליליים הם ילדים להורה שהורשע בדין.