לקראת חופשות הקיץ ובעקבות מחדל הדרכונים, כשאין אפשרות למצוא תורים פנויים בלשכות חודשים קדימה, גם בגלל סוחרי תורים שמספסרים בהם, ברשות האוכלוסין וההגירה מצאו פתרון זמני. החל מחודש מאי ועד אמצע יוני, תתאפשר הנפקת דרכונים ללא צורך בזימון תור מראש בארבע הלשכות הגדולות בארץ - ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, זאת בין השעות 07:30 בבוקר ועד 22:00 בערב.

אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, התייחס הבוקר לעומסים הצפויים בלשכות בעקבות הפיילוט הזה: "אנחנו חוששים וקוראים להתאזר בהרבה סבלנות ואורך רוח, להבין שייקח זמן. אני קורא לאזרחים לשמור על איפוק ולא חלילה להיכנס לאירועי אלימות. אנחנו בתיאום עם המשטרה ומקווים שיעבור בסדר".

"נתחיל את המבצע, נראה יום-יומיים מה קורה ונעשה הערכת מצב. אם נראה חלילה שזה בלתי אפשרי, לא נהסס לעצור, לחזור אחורה ולמצוא פתרונות אחרים".

זו באמת בשורה דרמטית שתפתור את הפארסה הזו, או משהו נקודתי?
"כדי לפתור את האירוע בכללותו הכנו תוכנית ארוכת טווח, תלת-שלבית, שעיקרה הכנסת טכנולוגיה, מחשוב ומכונות תעשייתיות. זה ייפתר לקראת 2024. מה שאנחנו עושים כרגע זה מבצע ייעודי לקראת הקיץ, על מנת שאזרחי ישראל שמעוניינים לצאת ואין להם דרכון, יוכלו לצאת".

איך זה יעבוד בפועל? מי שיגיע ראשון ללשכה ייכנס?
"אנחנו ממשיכים לעשות תור דיגיטלי בכל לשכות רשות האוכלוסין ברחבי ישראל, הוספנו לשכה בבני ברק שגם שם יהיה תור דיגיטלי. בארבע לשכות - תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, נעשה בלי תור דיגיטלי. אנחנו מבינים שזה אירוע מאוד מורכב, זה לא יהיה פשוט, אבל אנחנו עושים פה מאמץ ייחודי במטרה לתת לאזרחים שרוצים לצאת בקיץ את האפשרות הזאת".

זה מחזיר אותנו 30 שנה אחורה, לשבת מחוץ ללשכה בארבע וחצי בבוקר.
"אנחנו מבינים את המשמעות. מי שצריך דרכון מיידית היום בבוקר, יכול לפנות ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה בכל רחבי הארץ ולקבל דרכון זמני או לפנות לשדה התעופה. מי שצריך דרכון לטווח יותר ארוך, ספטמבר-אוקטובר והלאה, יכול לקבוע תור עדיין. מי שבאמת חייב לקראת הקיץ ועדיין לא הצליח לעשות זאת, מוזמן להגיע ללשכות".

יש לכם אפשרות לייצר דרכונים בקצב כזה?
"יש 22 מכונות קטנות שמייצרות דרכונים. אנחנו מייצרים כרגע בממוצע 10,500 דרוכנים ביום. הכפלנו כמעט את קצב הייצור, מפעילים שתי משמרות ונלך למשמרת נוספת, שלישית, על מנת לעמוד בקצב הייצור. אנחנו יודעים שהולכים לאתגר מורכב, אבל שר הפנים משה ארבל יזם את העניין ומאוד רוצה לעזור לאזרחים. הארגון והעובדים נרתמים".

למה חיכיתם ששר הפנים ייכנס ויכריז על מצב חירום? למה לא פעלתם לפני כן?
"זה לא משהו חדש, זו תוכנית שיזם אריה דרעי בכניסתו לתפקיד. אני בתפקידי כחודשיים. אנו עמלים מהרגע שנכנסתי לתפקיד על תוכנית תלת-שלבית שיש בה הרבה מאוד אלמנטיים, כולל אלמנטים מחשוביים, דיגיטציה וכו'. הדברים שאתם מעלים אלה דברים שחשבנו עליהם ואנחנו עובדים עליהם. הנתונים שאנחנו רוכשים הולכים למאגר מאוד מאובטח, אין מאגר מאובטח כזה בעולם. אי אפשר לעשות את זה כרגע מרחוק, אבל אנחנו כן חושבים על זה לעתיד, 2024-2025, לעשות דיגיטציה מרחוק. אנחנו עובדים עם רשות הסייבר ורשות ישראל דיגיטלית כדי להגיע לשם, אבל כרגע חייבים לשמור על המאגר הזה".

מה באשר לסוחרי התורים?
"אנחנו מנטרים את המערכת ברמה יום-יומית. אם רואים שיש בוטים, מוחקים אותם. אני מנצל את ההזדמנות לקרוא לאזרחים: אל תשלחו את הפרטים שלכם לבוטים האלה, אתם לא יודעים לאן הפרטים מגיעים. אפשר להשתמש בהם אחר כך לצרכים אחרים כמו להיכנס לבנק או לכל מיני מקומות אחרים".