בתחילת השבוע התבשרנו כי ההסתדרות הצליחה להשיג הסכם שכר נדיב למדי למגזר הציבורי. אבל מה שאתם לא יודעים הוא שעליית השכר במגזר הציבורי תעלה לכולנו את מסי הארנונה בשנה הבאה.
על פי חוק הארנונה, תעריף המס צמוד ב-50 אחוזים לעליית השכר במגזר הציבורי וב-50 אחוזים למדד המחירים לצרכן. בשנת 2023 עלה תעריף הארנונה לפי החוק ב-1.37 אחוזים שזהו התעריף המקסימלי לפי החוק, שהרשויות יכולות להעלות, לפי עליות מדד המחירים לצרכן. באגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר מעריכים כי השילוב של עליית השכר במגזר הציבורי ועליית המדד יגרמו להתייקרות של 3.5-4.5 אחוזים בארנונה שנשלם ב-2024. לדוגמה – ארנונה בסך 1,200 שקלים לחודשיים תתייקר ב-48 שקלים. לעסקים ההתייקרות תהיה משמעותית יותר.
בדקנו בכמה תעלה הארנונה במספר ערים מובילות, אם ניקח התייקרות ממוצעת של 4 אחוזים - זה השיעור שנשלם יותר בשנה הבאה.התעריף הוא ממוצע וכולל שכונות יקרות ושכונות זולות וסוגי בניינים שונים:
התייקרות הארנונה למגורים הצפויה לפי ערים
באיגוד לשכות המסחר מברכים על התאמת השכר לעובדים המוחלשים במגזר הציבורי, אולם מתריעים מפני האבסורד ולפיו, על פי החוק הקיים, משמעות העלאת השכר במגזר הציבורי תהיה זינוק בתשלומי מס הארנונה של המגזר העסקי והציבור הרחב.
"כאילו לא די בגל ההתייקרויות האחרון שכלל את מחירי החשמל והמים, כעת מתברר כי גם מס הארנונה שכל אחד מאיתנו משלם צפוי לזנק ולהכביד עוד יותר על יוקר המחיה" אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
באיגוד מתריעים כי הארנונה הינה מחולל אינפלציה, וזינוק בארנונה עלול להביא לגל התייקרויות נוסף במשק. לדבריהם, על פי הנוסחה הקיימת, בעשר השנים האחרונות התייקרה הארנונה בכ-4.3 מיליארד שקלים. מתוכם 80 אחוזים בגין שיעור העלייה במדד השכר הציבורי ורק 20 אחוזים בגין שיעור השינוי במדד המחירים.
"אני מציע כי במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה יוכנס סעיף המנטרל כליל את הזיקה בין העלאת השכר במגזר הציבורי להעלאת מס הארנונה. במקום זאת יקבע כי הארנונה תוצמד רק למדד יוקר המחיה," אומר עו"ד לין.
לדבריו: "על פי הנוסחה הקיימת כיום, לרשויות מקומיות אין כל סיבה להתייעל. הן יכולות להוריד את רמת השירותים אותן הן מספקות לתושבים ולעסקים הפועלים בשטחן, ועדיין ליהנות מתוספת הכנסות אוטומטית. זהו, כמובן, מצב לא בריא שפועל לרעת משקי הבית והמגזר העסקי".