חלק מעובדי עיריית אשדוד נדהמו השבוע לגלות מסמך שהופץ בקרבם לראשונה, אשר קובע הנחיות קוד לבוש במוסדות ובמשרדי העירייה. חלק מההנחיות הללו כוללים, בין היתר, דרישה שלא להופיע בגופיות או במכנסיים קצרים לעבודה, ובאשר ללבוש של שמלה או חצאית – אורכן נקבע בקו הברך ומטה. חלק מהעובדים בעירייה טוענים שהדבר קשור לתהליך של "התחרדות" שעוברת בימים אלה העיר אשדוד.
"שלחו את ההנחיות אל כלל בתי הספר באשדוד, כי חלק מהמורים הם גם עובדי עירייה", מספרת נועה, מורה מזה עשור בתיכון באשדוד. "היה ממש שיח על כך בחדר המורים, ועלו שאלות כמו 'איך אפשר להתלבש כעת, עם שרוול או בלי שרוול?'". נועה מספרת על התחושות שליוו אותה כשראתה את ההנחיות החדשות: "כשזה נשלח אליי הייתי בהלם. המורים אצלנו תמיד מגיעים בלבוש הולם".
גבולות גזרה ברורים
במסמך שנשלח אל כלל העובדים, מופיעות מספר הנחיות בסגנון של "עשה ואל תעשה". לנשים נכתבו שלל הדגשות כמו: "טייץ ילווה בטוניקה לאורך קו הירך. אורך השרוול בחולצות ובשמלות יעבור את קו הכתפיים, ואורך השמלה והחצאית יהיה בקו הברך ומטה". גברים, שאינם בעלי זקן התבקשו רק "להקפיד על מראה אסתטי ומגולח בעבודה".
באשר לשאלה מה אסור ללבוש לעבודה, נכתב: "אין להופיע במכנסיים קצרים או בג׳ינסים בעלי קרעים, אין להופיע בחולצות נטולות שרוולים או בגופיות. אין להופיע בכפכפי גומי, ב'קרוקס' או במכנסי-ים, אין להופיע בבגדים בעלי מחשוף עמוק בחזייה או בגב, ואין להופיע בבגדים שקופים, מחוררים, בגדי רשת, בבגד החושף את קו המותן, בחולצות קולר וכולי".
לדברי נועה, מדובר במסמך חריג בנוף. "הדברים במדינה משתנים, וכל הנושא הדתי מתחיל להשתנות בהתאם – ולתפוס יותר מדי כוח. באף שנה לא נשלח מסמך שכזה בבתי ספר, ואני מורה כבר מעל לעשור. תמיד ידענו שצריך להגיע בלבוש הולם, לשים-לב ששום דבר לא מציץ החוצה, ולהופיע בצורה ייצוגית. אבל מעולם לא שלחו דף שכזה, שאוסר על מכנס קצר וגופייה או על כך שהחולצה לא תעלה מעל הבטן. זה מעולם לא קרה. אף מורה גם לא חשבה לעשות את זה אף פעם", היא אומרת.
נועה טוענת כי הדבר קשור בניסיונות ליצור הדתה והתחרדות בעיר. "אשדוד מתחרדת ואין בכך ספק בכלל. יש מקומות מסוימים בעיר, שהתחושה שם היא של מדינה נפרדת. בכל פעם אנחנו רואים מקווה חדש, כולל חדש, ישיבה תיכונית חדשה, ועוד ועוד מבנים חדשים לטובת הדת", היא אומרת ומדגישה, "המודעה הזו גם קשורה להתחרדות של העיר. אני חושבת שזה גם מה שקורה במדינה. אנחנו יודעים שעוצמה יהודית משפיעה מאוד על התכנים הנלמדים, ואני חושבת שזה מגיע מלמעלה".
עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים, מסבירה: "זהו עוד מקרה קלאסי שבו משתמשים ב'קוד לבוש' כדי לייצר 'קוד צניעות' מיוחד לנשים. לעירייה יש זכות מלאה לקבוע כללי לבוש המכבדים את מקום העבודה הציבורי, אבל ה'איסורים המיוחדים' המתייחסים לנשים, כמו אורך החצאית והטוניקה או עומק המחשוף, כבר שייכים לעולמות אחרים – המתייחסים לנשים כ'מפגע צניעות' והדורשים מהן להתבייש בגופן ולכסות אותו".
לדבריה, "קוד לבוש בכל מקום, בין אם במקום העבודה ובין אם במקום ציבורי או במערכת החינוך – צריך להיות שוויוני ולהתייחס בכבוד לזכויותיהם ולחירויותיהם של גברים ונשים כאחד".
תגובת עיריית אשדוד: קוד לבוש בעיריית אשדוד מונהג מעל עשור. כלליו נקבעו אז על ידי העובדים עצמם בקבוצות מיקוד, והוא מתייחס לעובדים הבאים במגע עם הציבור בעבודתם, לעובדי חוץ וחופים ולעובדים נוספים, להם יש התאמות הנובעות מאופי העבודה.
קוד לבוש קיים בכל ארגון שמכבד את עובדיו ואת לקוחותיו, ואנו רואים בו ערך חשוב המרומם את תודעת השירות ומעניק יחס של כבוד למקבלי השירות באשר הם. רענון לקוד הלבוש יוצא לאורך כל שנות הפעלתו (כאמור למעלה מעשור), לפחות פעמיים בשנה, כך שהניסיון לקשור את העדכון האחרון לטענות "התחרדות" לא רלוונטי בעליל ונובע מניסיונם של חלק מהמתמודדים, לקושש קולות לקראת הבחירות.
העיר אשדוד הייתה ותמשיך להיות עיר רב תרבותית המתייחסת בכבוד לכל חלקי אוכלוסייתה. האם כשהנהיגו בכנסת קוד לבוש, מישהו טען שזה בגלל "התחרדות"? קוד לבוש הוא חלק מסל השירות המקצועי שעובדי עיריית אשדוד מציעים למקבליו, ואנו גאים על כך שעובדי העיריה בעצמם הם שקבעו את כלליו ומכבדים אותו.
כלליו נקבעו אז על ידי העובדים עצמם בקבוצות מיקוד, והוא מתייחס לעובדים הבאים במגע עם הציבור בעבודתם, לעובדי חוץ וחופים ולעובדים נוספים, להם יש התאמות הנובעות מאופי העבודה.