מוריס קאהן: ממייסדי אמדוקס, האיש מאחורי דפי זהב והנדבן שהוביל את "בראשית"

איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן הלך לעולמו הלך הלילה (בין רביעי לחמישי) לעולמו והוא בן 95 בביתו שבארה"ב. קאהן היה מאנשי העסקים הבולטים בישראל ואף דורג בעברו כאחד מעשרת האנשים העשירים במדינה.

קאהן נולד בעיר באנוני שבדרום אפריקה למשפחה יהודית של מהגרים ממזרח אירופה. הוריו החזיקו חנות אופניים וחנות תכשיטים. בנעוריו היה פעיל בתנועת נוער ציונית, ובשנת 1956 עלה לישראל עם אשתו ז’קלין ושני בניו. בישראל למד ראיית חשבון והחל לבנות את דרכו העסקית.

ההתחלה הייתה רצופה ניסיונות שלא הבשילו. קאהן ניסה להקים מפעל לכפפות עור, לפתח פטנט למניעת גניבת כלי רכב, להיכנס לגידול בקר בעמק החולה ולהוביל מיזם לייצור אופניים, אך המיזמים האלה לא הפכו להצלחה. נקודת המפנה הגיעה בסוף שנות השישים, כשהגיש הצעה למכרז ממשלתי להפקת מדריכי טלפון מסווגים. בשנת 1967 זכה במכרז של משרד הדואר והתקשורת, ושנה לאחר מכן החל לפרסם את המדריכים תחת השם "דפי זהב", מותג שהפך במהירות לשם מוכר בכל בית בישראל.

דפי זהב היו גם הבסיס להקמת אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של ההייטק הישראלי. בשנת 1982 הקים קאהן יחד עם בועז דותן ואבינועם נאור את חברת עורק אינפורמיישן, שהייתה הבסיס לחברת אמדוקס. בתחילת הדרך החברה עסקה במחשוב וניהול מידע שנשען על פעילות דפי זהב ובהמשך התפתחה לעולמות תוכנה מתקדמים לחברות תקשורת, בעיקר מערכות חיוב ושירות לקוחות.

אמדוקס היא חברת תוכנה שמפתחת מערכות מחשוב לחברות תקשורת גדולות בארץ ובעולם. התוכנות שלה אחראיות בין היתר על חישוב חשבונות הטלפון, הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה של מיליוני לקוחות, ועל ניהול הקשר עם הלקוחות - חבילות, תשלומים, שירות ותמיכה. בנוסף היא מספקת לחברות תקשורת כלים לניהול רשתות ושירותים דיגיטליים מתקדמים, כולל מעבר לענן. אמדוקס עובדת עם חברות תקשורת מהגדולות בעולם, מעסיקה עשרות אלפי עובדים, ובהם אלפים בישראל, ונחשבת לאחת מחברות ההייטק הוותיקות והחשובות שצמחו כאן.

בשנת 1985 נרכשו 50% מהחברה על ידי סאות’ווסטרן בל, ובשנת 1998 הונפקה אמדוקס בבורסה בארצות הברית. לאחר ההנפקה מימש קאהן את מניותיו בהיקף שמוערך בכמיליארד דולר. בהמשך מכר גם את אחזקותיו בדפי זהב - עסקה בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

במקביל לפעילותו בעולמות התקשורת והתוכנה, קאהן הרחיב את פעילותו לתחומי השקעות נוספים. לאורך השנים השקיע והיה מעורב בחברות בתחומי התקשורת והמדיה, ובהן ערוצי זהב, קווי זהב, נטוויז’ן ומקסימדיה, לצד פעילות בקבוצת עורק, שהחזיקה בשורה של חברות בתחום התקשורת.

אחד התחומים המזוהים איתו מחוץ להייטק היה הים. בשנת 1974 הקים את Coral World חברה שמחזיקה ומנהלת מצפים תת-ימיים בעולם. בשנת 1975 נחנך המצפה התת-ימי הראשון באילת. ביוזמתו של קאהן, והיה מהראשונים בעולם שאפשרו צפייה ישירה בשונית אלמוגים טבעית מבלי לצלול. מדובר במיזם תיירותי, חינוכי וסביבתי, ולא רק באטרקציה מסחרית. בהמשך נכללו בפעילות החברה מצפים תת-ימיים גם בפרת’ שבאוסטרליה, במאווי שבהוואי ובפלמה דה מאיורקה.

הקשר לים קיבל גם היבט מחקרי וסביבתי. קאהן תמך בהקמת תחנת מחקר על שמו לחקר הים באוניברסיטת חיפה, הממוקמת בקיבוץ שדות ים, ועוסקת בין היתר בניטור תנועת כרישים באזורי החוף של ישראל. בתוך המשפחה, בנו בנג’מין הקים את עמותת "צלול", שפעלה בין היתר במאבקים סביבתיים הקשורים לחופי ישראל ולמפרץ אילת, וקאהן היה תורם בולט לעשייה הזו.

בציבור הרחב, הפרויקט המזוהה איתו יותר מכל בשנים האחרונות הוא פרויקט "בראשית", הניסיון הישראלי הראשון לנחות על הירח במסגרת עמותת SpaceIL. החל משנת 2012 תרם קאהן כ-40 מיליון שקל לעמותה מתוך עלות כוללת שנאמדת בכ-100 מיליון שקל. משנת 2016 שימש כיו"ר העמותה, וב-2017 הפך לנשיאה. באפריל 2019, בשלבי הנחיתה האחרונים, התרסקה הגשושית על פני הירח. קאהן הכריז מיד על תחילת "בראשית 2", וב-2021 דווח כי תרם יחד עם פטריק דרהי ומרטין מושל 70 מיליון דולר לפיתוח המשימה השנייה. על תרומתו למיזם נבחר קאהן להשיא משואה ביום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל בשנת 2019, יחד עם כפיר דמרי.

בצד הפילנתרופי הרחב, קאהן ייסד את ארגון LEAD לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל, ותמך לאורך השנים ביוזמות חינוכיות, חברתיות ורפואיות שונות. בדיווחים מאוחרים יותר הודגש כי בשנותיו האחרונות התמקד גם בהשקעות בתחום הביומד, בין היתר באמצעות קרן הון סיכון, לצד המשך פעילות פילנתרופית בהיקפים משמעותיים.

קאהן הותיר אחריו מורשת שמשלבת שלושה צירים מרכזיים. יזמות עסקית שהתחילה בכישלונות והמריאה עם דפי זהב ואמדוקס, בניית תשתיות ופלטפורמות בתחומי התקשורת והמידע בישראל, ופילנתרופיה שממוקדת בחינוך, צעירים, מדע ופרויקטים לאומיים כמו "בראשית". עבור רבים הוא ייזכר כאחד האנשים שסייעו לעצב את המעבר של ישראל מכלכלה מקומית עם תשתיות בסיסיות למדינה שמייצאת טכנולוגיה, ומסוגלת גם לכוון גבוה, עד הירח.