"ביורוקרטיה היא האמנות להפוך את האפשרי לבלתי אפשרי", אמר חבייר סלקדו. ואכן, לפנינו סיפור שקולו של ההיגיון הבריא נעדר ממנו, מעשה בעמלה של 5.90 שהיה באמת: האזרח ידין כץ הציב לעצמו מטרה פשוטה בסך הכל – להוציא 50 שקל מכספומט של בנק דיסקונט ברחוב אבן גבירול בתל אביב. למרות שלחץ על כל הכפתורים הנכונים (מטעמים של הגיינה בחר לעשות זאת עם מפתח, בכל זאת - כספומט) פלט המכשיר פי 30 ממה שביקש – סכום של 1,500 שקלים. "אני משוכנע ב-100 אחוז שלא טעיתי בהקשה, ובלי לחשוב יותר מדי החלטתי להחזיר את הכסף לבנק. כלל לא חשבתי שהכספומט 'פלט' כסף בחינם – היה לי ברור שמדובר בתקלה טכנית".
מכיוון שכץ הוא לקוח של בנק אחר, ניצב בפני מעשהו הטוב מכשול אחד אימתני המוכר לכולנו: העמלה. "הפקידה בבנק היתה מאוד נחמדה, ובאמת ניסתה לעזור, אבל היא אמרה שלמרות שמדובר בתקלה טכנית של הבנק, היא מחויבת לקחת עמלה, ואם אני רוצה אני יכול לפנות למנהל". לאחר המתנה של כמה דקות התברר לכץ כי ביחסי הכוחות שבין המנהל לנהלי הבנק, ידו של הראשון על התחתונה. "הוא אמר לי שאין מה לעשות, הוא חייב לגבות ממני את העמלה, אחרת הבנק שלי יגבה ממנו את העמלה". כאן המקום להזכיר שהרווח הנקי של בנק דיסקונט בחצי השנה הראשונה של 2015 עמד על 522 מיליון שקלים, וש-5.90 הינם 0.0000011302681992337165% מהסכום הזה.
לאחר משא ומתן קדחתני שלא הצליח להחזיר אל סיפורינו את קול ההגיון, הוצע לכץ המתווה הבא: להתקשר לבנק שלו, לבקש מהם אישור שלא יגבו מדיסקונט כסף, לחזור לאחר מכן לסניף של דיסקונט ולקבל את הכסף שמלכתחילה לא היה אמור להוציא (נזכיר, 5.90). "זה מצב די אבסורדי, אתה רואה שעומד מולך אדם נורמטיבי, עם חולצה מכופתרת בתוך המכנסיים, וזו ההצעה הכי טובה שהוא יכול היה להציע".
כשהבין גיבורינו הטראגי שניסיונותיו לשכנע את אנשי הבנק ביתרונותיה של הרציונליות הופכות אותו אט אט לדון קישוט, נכנע והחליט להפקיד את הכסף. "בזבזתי שם 20 דקות על כלום ושום דבר. 5.90 זה לא העניין. העניין הוא עקרוני – יושב מולכם לקוח, אמנם לא שלכם, אבל קודם כל צריך לתת שירות כמו שצריך, איפה ההגיון?" התשובה, כנראה, לא מתחבאת בתוך סניף של בנק.
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "הנושא כרגע נמצא בבדיקה"