ביוב זורם על גדותיו, חדרים מוצפים במים, מחסור באוכל, בגדים מלוכלכים בגלל מחסור במכונות כביסה, סתימות בברזי המים, מעליות מקולקלות ואוכל ברמה ירודה. אלה הם הדברים איתם צריכים להתמודד 350 תלמידי ישיבות חולי קורונה ממרכז הארץ שנשלחו לבידוד במלון "מרגוע" בעיר ערד.
"מדובר במקום שלא ראוי למגורי אדם", טוען שמואל, תלמיד ישיבה, "אנשים נאלצים לאכול אוכל בלי לבדוק את הכשרות שלו בגלל שהם רעבים. הוצאנו אלפי שקלים כדי לרכוש מאות בקבוקים מים מינרליים כדי לצחצח שיניים בבוקר בגלל שאיכות המים בברזים גרועה ויש סתימות כל הזמן. אין נייר טואלט מספיק בחדרים. אני כבר לא מדבר על כך שבמשך כמה ימים אני ואחרים לא אכלנו צהרים כי השניצלים, שגם ככה היו גרועים ולא מבושלים, נגמרו. יש פה תלמידים שמזמינים אוכל מסניף של שופרסל כדי שלא יישארו רעבים".
לדבריו, הוא נאלץ להגיע למלונית בערד בגלל שלא היה חדר בידוד בביתו בבני ברק. "אנחנו 13 נפשות שחיים בתוך שלושה חדרים בצפיפות איומה. אני הייתי בחדר אחד אבל הבנתי שזה פוגע במשפחה שלי ולכן החלטתי לנסוע למלונית בערד. היה עדיף כבר להישאר בבית", הוא מתלונן, "התנאים פה בלתי נסבלים. אין קולרים ורק אתמול הביאו לפה מקרר גדול שלא מספיק לכולם. החום מטורף בערד. יש פה מחדל גדול של המדינה ששלחה אותנו למלונית כזו מבלי להכין את המלון עבורנו כפי שצריך להיות. יש פה חבר'ה שרוצים לברוח. אם לא היו פה חיילים כולם היו בורחים מפה".
תלמיד אחר טוען, כי המעליות מקולקלות כל הזמן וכי הם נאלצים לעלות בשיא החום שבע קומות ברגל כדי להתפלל בבית הכנסת.
"יש סתימות בברזים ובצינורות. החדרים מוצפים במים. יש מחסור בנייר טואלט. זרקו אותנו באמצע המדבר מבלי לדאוג לנו לדברים אלמנטריים. ארוחות הבוקר והערב ממש לא משביעות. המדינה פשוט הפקירה אותנו. אתם לא רוצים שנדביק אחרים בקורונה, שלחתם אותנו למלון בסוף העולם תדאגו לנו במינימום שנוכל לחיות כמו בני אדם ולא בתנאים של גן חיות", אומר ר', תלמיד אחר, "פנינו המון פעמים כדי שייתקנו את הליקויים אבל כל יום אומרים שיבואו ויסדרו. אין מספיק מכונות כביסה ומגהצים. אנשים נאלצים ללבוש בגדים מלוכלכים כי יש רק ארבע מכונות כביסה".
לדברי תלמידי הישיבה הם לא מטילים את האחריות על הבעלים של המלון, שעושה הכל כדי לסייע להם. טענותיהם מופנות אל המדינה ואל פיקוד העורף, שלא עשו מספיק כדי להכין את המקום.