הישאם חושאן, 32, מכפר מנדא שבצפון הארץ, מורה בבית ספר יסודי בישוב, יפוצה בעשרות אלפי שקלים לאחר ששתי חברות בהן ביקש לעבוד לא עשו מאמץ גדול לקבל אותו לעבודה, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

חושאן, עיוור מילדות בעקבות תאונה, הצליח לסיים למרות המגבלות תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ותואר שני בגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) באוניברסיטת חיפה. לפני כשלוש שנים נתקל במודעת דרושים לתפקיד של סוקר טלפוני והוא זומן לראיון עבודה. מדובר בתפקיד שכולל חיוג ידני מטלפון, הקראה מדויקת של שאלות הסקרים למרואיין המוצגות על מסך מחשב הסוקר, הקלדת תשובות לשאלות פתוחות בסקר והקלדה מדויקת של תשובות הנסקר.

חושאן הגיע לראיון עבודה בחברת "שילוב" בליווי חברו עותמאן, גם הוא עיוור. במהלך הראיון הסביר חושאן כי הוא משתמש בתכנת עזר בשם "קוברה" כדי להמיר את הנתונים  לפלט ברייל. איש המחשבים בחברה יצא מהחדר כמה פעמים לברר את העניין. לטענת חושאן, הוא וחברו חשו השפלה גדולה מאוד כאשר איש המחשבים בחברה הושיב אותו ואת חברו מול מחשב ושאל אם הם רואים, כאשר ברור לו לגמרי שהם עיוורים. חושאן הציע להתקין את תכנת הקוברה שתאפשר לו לעבוד כסוקר אך נאמר לו שהדבר בלתי אפשרי בגלל שאינה מאובטחת. כל ההצעות של חושאן להתקין את התכנה נדחו והוא לא התקבל לעבודה.

כמה שעות לאחר מכן חושאן התקשר לחברת "מדגם" שגם חיפשה סוקרים. בשיחת הטלפון הבהיר שהוא עיוור ושיש צורך להתקין למחשב את תכנת העזר קוברה. אחת המנהלות הסבירה לו שהתקנת התכנה תתפוס עמדת מחשב  ושאין טעם שיגיע לעבודה. לטענתו, נאמר לו כי תפוקתו ויעילותו לא ישתוו לאלו של עובדים רגילים.

אילוסטרציה
"המעסיק לא טרח לבדוק בזמן אמת אפשרות העסקת אדם עם מוגבלות" | צילום: ariadna de raadt, Shutterstock

באמצעות עמותת "בזכות" ועמותת "אלמנארה" הגיש חושאן תביעה לבית הדין נגד שתי החברות בטענה שהוא הופלה לרעה בשל מוגבלותו. לדבריו, חברת שילוב בכלל לא בדקה את האופציה להתקנת התכנה במחשב. החברה טענה בכתב ההגנה, כי חושאן לא הופלה לרעה ושבבדיקה שעשו התברר שעלות התקנת התוכנה תעלה לה 16,500 שקל וכן בעוד עלויות נוספות כגון התקנת צג ברייל, דבר שלא מוצדק כלכלית ביחס להיקף המשרה שהוצעה (שני שליש ממשרה מלאה).במהלך עדותו של עובד בכיר בחברה נטען, כי התובע, חושאן, הסביר לו שהוא מתקשה בראייה ולכן הושיב מול מחשב ולא במטרה להשפילו. לעומת זאת בחברת מדגם טענו, כי  מועמדותו התקבלה בשמחה אך בשיחה השנייה לא טרח לציין שהוא עיוור וכי למעשה מטרתו הייתה לייצר תביעה נגדה.

השופטת עידית איצקוביץ דחתה את טענת שילוב, כי חושאן הכשילה וכי נטל ההוכחה במקרה זה רובץ על כתפיה, ובמקרה זה היא כלל לא התייחסה להצעתו לחבר את מחשבו המונגש למחשבי החברה וגם הצעתו להתקנת תוכנה לא נבדקה. לגבי חברת מדגם ציינה השופטת בפסק הדין, כי היא או מי מעובדיה בכלל לא בדקו את הצעותיו של התובע והדבר נעשה רק לאחר תביעתו ואף מתחה כלפיה ביקורת  על הטענה המקוממת כהגדרתה שחושאן ניסה ולמרבה הצער אף הצליח להפיל אותה בפח כדי לעשות רווח על חשבונה.

"מטרת החוק היא להגן על כבודו של אדם עם מוגבלות. מעסיק שאינו טורח בזמן אמת לבחון את אפשרות העסקתו של עובד עם מוגבלות ועושה זאת רק לאחר הגשת תביעה  ורק לכבודו של בית המשפט מפגין בכך יחס לא מכבד ואדישות של אדם עם מוגבלות", הדגישה השופטת. השופטת קבעה כי שילוב תשלם לחושאן פיצוי של 15 אלף שקל, מדגם תשלם 20 אלף שקל וכל אחת מהן תשלם לו הוצאות משפט בסכום של 5,000 שקל.