ביום שני נערכה ישיבה בין נציגי משרד התחבורה וחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) אודות דוח חברת הבקרה שצופה איחור של חודשים במועד פתיחתו של הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. בנת"ע התחייבו להביא לפתיחתו המסחרית של הקו באוקטובר 2021, אך חודשים לאחר מינויו של חיים גליק למנכ"ל החברה המועד נדחה לנובמבר 2022. דוח של חברת הבקרה שבוחנת את עבודות הפתיחה לקו מתריע על עיכוב של חודשים במועד פתיחתו, בין היתר בשל עיכובים בביצוע עבודות הגמר בתחנות.
דוחות קודמים של חברת הבקרה על ביצועו של הקו האדום, שנכתבו בשנה שעברה, עמדו על עיכובים של ארבעה חודשים אך בנת"ע סברו אז שיצליחו לצמצם את לוחות הזמנים לנוכח מרווחי זמן שנשמרו בפרויקט. כעת מדובר על דחייה של חודשים וההערכות של גורמים שמכירים את הפרויקט הן שנסיעות מסחריות לא יבוצעו לפני הרבעון השני או השלישי של השנה הבאה. יש גם מי שטוענים שהאינטרס של חברת הבקרה הוא לשמור על עצמה ולתת בכוונה אומדן זמנים רחוק יותר מזה האמיתי, אך גם הם מסכימים עם הקביעה לפיה הקו לא ייפתח בנובמבר הקרוב.
בימים אלו מבוצעות בחברה בדיקות של מערכת האיתות שיקבעו במידה רבה את הבשלת הפרויקט ויציאת הרכבות לדרך. מערכת זו חיונית להפעלת הרכבת הקלה והיא מסנכרנת את תנועת הרכבות וקריטית להשגת מרווחי ביטחון בין הרכבות. עיכובים במערכת קשה הרבה יותר לצמצם מאשר העיכובים בעבודות הגמר בתחנות התת-קרקעיות שכן ניתן להפעיל את הקו גם אם חלק מהתחנות לא הושלמו. גורם בנת"ע טוען שבדוח לא הייתה התייחסות למערכת האיתות, אך לטענתם של גורמים הבקיאים בפרויקט נת"ע לא עומדת באבני הדרך שנקבעו בעניין.
הקו האדום: 20 שנים של עיכובים
העיכובים בנסיעות הרכבת הקלה נמשכים מזה שני עשורים, נת"ע הוקמה ב-1996 ולאחר ביצוע סקר היתכנות, תכנון וויכוחים תקציביים, הקו האדום אמור היה לצאת לדרך ולהפתח כבר ב-2012 ובתקציב של 10 מיליארד שקל בשיתוף המגזר הפרטי. אך לאחר שנפסל המכרז למימון הפרויקט בשל קשיים פיננסיים של החברה הזוכה, החליטה הממשלה כי הפרויקט ימומן מתקציב המדינה, נת"ע תנהל אותו ומעליה תפעל ועדת היגוי של משרדי הממשלה. באוגוסט 2015 פוצץ גשר מעריב בטקס בהשתתפותו של שר התחבורה דאז ישראל כץ והפרויקט יצא לדרך. הסיום המתוכנן היה אוקטובר 2021, לפני יותר משנה - אז מאות אלפי נוסעים אמורים היו להשתמש ברכבת קלה מבת ים דרך יפו, אלנבי בתל אביב, מגדלי עזריאלי, תחנת הרכבת סבידור ועד לתחנה המרכזית בפתח תקווה. אומדן הפרויקט עודכן ל-16 מיליארד שקל.
ב-2019 נקלעה החברה לסחרור כשהמנכ"ל יהודה בר און, איש תשתיות מוערך, התפטר בעקבות דרישתו של מי שהיה יו"ר הדירקטוריון והיום מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, לקבל סמכויות נוספות. אחריו התפטרו בזה אחר זה חמישה סמנכ"לים. במשרד התחבורה החליטו על מינויו של המנכ"ל הנוכחי חיים גליק שהגיע ללא ניסיון בתחום התחבורה. גליק נאלץ להתמודד עם התפרצות מגפת הקורונה ועם חברה שנמצאת בתת תפקוד. הוא הודיע לוועדת ההיגוי כי הפרויקט ידחה ב-13 חודשים לנובמבר 2022 ובהתאמה גם אומדן הפרויקט גדל והגיע ל-18 מיליארד שקל.
גם הקווים האחרים לא עומדים בלוחות הזמנים
לא מדובר בקו היחיד שנמצא בעיכובים. בסוף פברואר שלחו משרדי האוצר והתחבורה מכתב זועם לגליק. "לקראת ועדת ההיגוי הקרובה, אנו מבקשים להביא לידיעתכם את חוסר שביעות רצוננו מהתקדמות עבודות ההקמה של הקווים הירוק והסגול", נכתב במכתב שהגיע לידי גלובס. "נבקש להדגיש כי עיכובים בפתיחת הקווים מגלמים נזק משקי רחב העומד על כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. באפריל 2020 אישרה ועדת ההיגוי עדכון ללוחות הזמנים להתקדמות הקמת הקווים הירוק והסגול ומועד פתיחתם להפעלה. בפועל במקטעים רבים ישנה חריגה מהמועדים שנקבעו, ובמקטעים אחרים מסתמנים עיכובים נוספים".
כך בקו הסגול המקטעים הבעייתים ביותר הם בחלקו המזרחי של הקו: בין בית החולים שיבא לכביש 471, כביש 461 וחציית כביש 40 ודרך הגישה לדפו (מתחם תחזוקה ואחסנה). במכתב הובהר כי העבודות המקדימות של נת"ע על המקטע הראשון של הקו, בין מסוף ארלוזורוב בתל אביב ועד רחוב הירקון, היו צפויות להסתיים בהתאם ללו"ז עד נקודה זו וטרם הסתיימו. בהמשך המסלול, בין רחוב אלנבי ועד דרך הטייסים, הביצוע בכלל עוד לא יצא לדרך. הממשלה צופה "דחייה של עד 36 חודשים בביצוע המקטע, וצמצום הבאפר במקרים רבים לחודש אחד בלבד".
בקו הירוק, טרם החל ביצוע של מקטע הרכבת ברמת החייל. המשמעות היא דחייה של 23 חודשים בביצוע המקטע, כשכל חריגה נוספת עלולה להביא לעיכוב של פתיחת הקו לתנועת הנוסעים. נקודות נוספות על תוואי הקו הירוק בהן נרשמו חריגות של נת"ע מלוחות הזמנים הן הדפו בחולון, רחוב אברהם בר בראשון לציון, רחוב לבון בתל אביב ופארק הירקון. "כידוע, לפתחה של החברה עשויים להיות פרויקטים לאומיים נוספים, ויש באופן ניהול הפרויקטים הקיימים על ידי החברה כדי להשפיע על קידומם של פרויקטים אלו בעתיד", נכתב בחודש שעבר ברמיזה עבה לסוגיית הפקדתו של פרויקט המטרו - הגדול, המורכב והיקר שבוצע בישראל אי פעם, בידי החברה הממשלתית.
נת"ע: הנתונים אינם משקפים את ההתקדמות
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה פועל עם חברת נת"ע והגורמים השונים, על מנת לקדם את פתיחת הקו במועד".
מחברת נת"ע נמסר בתגובה: "נת"ע מקדמת את פתיחתו המסחרית של הקו האדום על פי תוכנית העבודה, לקראת נובמבר 2022 כמתוכנן, ונסיעות המבחן בעיצומן. נתוני חברת הבקרה האמורים, מציגים חלק מצומצם בלבד מהנעשה, ואינם משקפים את כלל התקדמות העבודות בקו, כפי שהוצג ביום שני לפני משרד התחבורה".
רשות החברות הודיעה למנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) חיים גליק כי אם החברה תעמוד ביעד לפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב בכיריה יקבלו מענק מיוחד, שלא ניתן לחברות תשתית אחרות. הרשות עובדת בימים אלו על קביעת יעדים "שיביאו למיצוי היכולות ולשיפור ההתנהלות העסקית והתפעולית של החברות". הרשות קבעה יעד בעלים מיוחד בנפרד שיוענק לבכירי נת"ע בשיעור של 20% מהיעד השנתי המלא, אם החברה אכן תפעיל את הקו האדום בנובמבר השנה, "זאת מעבר ליתר יעדי החברה שנוגעים להצלחת פעילות החברה בנושאים החשובים המטופלים על ידה, ובכלל זה התקדמות הקווים הירוק והסגול בהתאם לתכניות העבודה, אישור שלביות הביצוע ועוד", נכתב.
אורי שיינין, סגן ראש הרשות כתב לגליק, כי "הרשות מעודדת ומחזקת את החברה על השקעת מרב המשאבים והמאמצים על מנת להפעיל את הקו האדום בשנת 2022. כולנו תקווה כי החברה תגשים יעד משמעותי וחשוב זה, לטובת משתמשי הדרך והמשק כולו". אם החברה לא תצליח לעמוד ביעד, בכיריה לא יזכו לבונוס הנוסף, אך לא יוטלו עליהם עיצומים כל שהם.
באתר רשות החברות מוסבר כי מנגנוני התגמול לעובדים הבכירים נוסדו כדי לאפשר "לחברות להיות שחקן תחרותי ואטרקטיבי בעת גיוס עובדים ושימורם מחד גיסא, וכן יאפשרו להן לשפר את ביצועיהן, רווחיותן ויעילותן מאידך גיסא", מטרות התגמול הן לשפר את ביצועי החברה, לשמר עובדים בכירים בשירות המדינה ולעודד מצוינות.
נת"ע אחראית על הפעלת הקו האדום, מפתח תקווה לבת ים דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו; הקו הסגול שמתוכנן לפעול ב-2026 ועתיד לחבר בין האזורים המזרחיים של המטרופולין למרכז העיר תל אביב; והקו הירוק שמתוכנן לפעול ב-2027 ויחבר בין חולון וראשון לציון לבין תל אביב והרצליה. בנוסף בחברה פועלת גם מינהלת המטרו שאחראית על תכנונם של שלושת קווי המטרו.
המדינה היא מקור המימון היחיד של החברה ובשנת 2020 היא קיבלה תקציב של 4.39 מיליארד שקל, ששימשו בעיקר לפעילות ההקמה של הקווים האדום, הירוק והסגול, לתכנון קווי המטרו, להפקעות מקרקעין ולהוצאות הנהלה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס