אמנם אומרים שמדינת ישראל היא אור לגויים, אבל הפעם הגויים הם אלו שמפיצים קצת אור: חוק תקדימי שעבר ביום שבת בסנאט הצרפתי פה אחד אוסר על סופרמרקטים ורשתות שיווק לזרוק מזון. צרפת תהיה המדינה הראשונה בעולם שבה הסופרים יידרשו להעביר את המזון העודף לבנקים של מזון או לנזקקים.

במדינה האירופית, שמבזבזת מעל ל-7 מיליון טון אוכל ראוי למאכל מדי שנה, יטילו קנסות בגובה של עד 75 אלף יורו על רשתות שיווק בגודל של 400 מ"ר ומעלה שלא יחתמו על הסכמי העברת מזון עם עמותות צדקה. במקרים קיצוניים, המדינה תוכל להטיל עונשים של עד שנתיים מאסר על מי שלא יקיים את החוק.

עוד ב-mako כסף:

אבדן מזון הוא אחת מהבעיות החברתיות, האקולוגיות והכלכליות הגדולות בעולם. על פי הערכות שונות כשליש מסך כמות המזון שמיוצרת בעולם הולכת לאיבוד. יחד עם זאת, מדובר בבעיה שכמעט ואינה זוכה ליחס, לדיון ציבורי או לחקיקה. בישראל, שבה 31 אחוז מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני, אין כלל נתונים רשמיים על היקף אבדן המזון. על פי דוח ראשון מסוגו של עמותת "לקט ישראל" שפורסם לפני כחודש, כ-2.45 מיליון טון מזון בשווי 18 מיליארד שקל הולך לאיבוד בכל שנה בתהליכי הייצור וההספקה, כש-75 אחוז ממנו מורכב מפירות וירקות.

האם יש סיכוי לראות חקיקה דומה לזו שנעשתה בצרפת בקרוב בישראל? כלל לא ברור. הסיבה: אחת הבעיות המרכזיות בטיפול באובדן מזון היא כמות הגופים שאמורים לעסוק בנושא. עבודתם של לפחות ארבעה משרדי ממשלה שונים (הבריאות, הגנת הסביבה, החקלאות והכלכלה) קשורה לתהליכי אובדן של המזון במהלך ייצורו והספקתו.

"אין אף גורם שלוקח יוזמה אקטיבית ומבין שאפשר להאכיל פה עשרות אלפים עם המזון שנזרק פה", אומרת חברת הכנסת רוויטל סויד ממפלגת המחנה הציוני. "אפשר להרים פרויקטים שלמים של האכלה רק מהמזון הזה. 'לקט ישראל' עושה עבודה מבורכת, אבל היא עמותה פרטית. מי שאמור לנהל את כל הסיפור הזה היא מדינת ישראל. איכשהו זה נופל בין המשרדים, כולל משרד הרווחה שאמור לספק נתונים. בהחלט יש צורך להקים נציבות שתטפל בכל הנושא".

פלפלים וירקות בשוק
"הכל כמעט נזרק, במקום שיאכיל נזקקים" | צילום: Bruce Block, Istock

בינתיים נמצאות בתהליכי חקיקה שונות מספר הצעות חוק של חברי כנסת, בשיתוף ובסיוע של עמותת לקט ישראל, שמטרתן להסיר חסמים העומדים בפני תורמי מזון פוטנציאליים. בדומה לחוק "השומרוני הטוב" בארצות הברית. הצעות החוק מבקשות להסיר איום מפני תביעות על מי שהוכח כי תרם מזון בתום לב.

יחד עם זאת, בכל הנוגע לאבדן מזון בתהליך ההפצה, שמערב בתוכו בעיקר את רשתות השיווק, אין עדיין הצעות חוק רלוונטיות. זאת, למרות 472 אלף טונות של מזון שהולכים בו לאיבוד מדי שנה, מהם 402 אלף טון ירקות ופירות, 24 אלף טון דגנים וקטניות, 34 אלף טון בשר, ביצים ודגים ו-8 אלף טון מוצרי חלב. בסך הכל מהווה האבדן בשלב ההפצה 19.2% מסך אבדן המזון, נתח גדול יותר משלבי האריזה והתעשייה.

מזון בחמישית מהמחיר

"אם הייתי אומר לך שהמצאתי טכנולוגיה לייצור מזון, שיכולה לספק ירקות ופירות בחמישית מהמחיר, בלי מים וקרקע, היית אומר שאני שיכור", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת BDO זיו האפט, שהשתתפה בהכנת דוח אובדן המזון בישראל. "אבל זה בדיוק מה שהצלת מזון יכולה לעשות. צריך להיות ריאליים, אי אפשר להציל לחלוטין את כל המזון, כי בשוק המזון תמיד כדאי שיהיה עודף מאשר מחסור. הבעיה היא שהכל כמעט נזרק, במקום שיאכיל את הנזקקים"

באשר לחסמים העומדים בפני חוק בסגנון החוק הצרפתי כאן בישראל, נראה כי אם תושלם חקיקת חוק "השומרוני הטוב", החשש העיקרי של רשתות השיווק יהיה מ"קניבליזציה" – פגיעה עצמית ויצירת הפסדים באמצעות סחורה שתגיע לאוכלוסייה שממילא קונה. "אם יש עמותת שדואגות שהאוכל שעומד להיזרק יגיע למקומות הנכונים, ויש, אז הרשתות לא יינזקו", מסביר הרצוג. "זה מצב של ווין ווין, ולכן הצורך בגופים כאלה"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: " סמכויות המשרד להגנת הסביבה נוגעות לסוף שרשת הטיפול בה המזון הופך לפסולת. אין בידנו סמכויות רגולטוריות בכל הקשור לאובדן המזון עצמו אך על פניו, הנושא עולה בקנה אחד עם מטרות המשרד. במידה ויוחלט ליישמו בארץ הוא יעבור לחוות דעתם המקצועית של אנשי המשרד".

מרשת שופרסל נמסר בתגובה: " שופרסל מצויה כיום בפיילוט עם ארגון לתת אשר במסגרתו נבחנת הרחבה משמעותית ומיסוד הפעילות בתחום, כך שכל סניפי הרשת יהיו מעורבים ויורחב הפרויקט גם למוצרי מזון נוספים מעבר לאלו אשר נתרמים כיום. אנו רואים חשיבות גדולה במניעת השלכת מזון ובניצול מקסימלי של מוצרי המזון ומאמינים כי בכוחות משותפים נוכל להבטיח הגעה של מוצרים אלו לגורמים אשר נזקקים להם הכל תוך שמירה על הבטחת איכות המוצרים ווידוא כי בריאות הציבור נשמרת גם במסגרת תהליך זה".