הפגנה פרו פלסטינית בטורקיה (צילום: רויטרס)
ארדואן ניצל גל של משטמה לישראל שהציף את טורקיה | צילום: רויטרס

ישראלים אולי מוסיפים לטוס לאנטליה, אבל ההצטננות המשמעותית ביחסים בין טורקיה לישראל בעקבות המלחמה בעזה עלולה לפגוע בעסקות של התעשיות הביטחוניות בישראל עם מינהל הרכש הצבאי של טורקיה.

לפי ידיעה בגיליון החדש של דיפנס ניוז, המתיחות הפוליטית בין שתי המדינות עלולה להקפיא לא רק יישומן של עסקות חדשות, לפחות לפרק זמן מסוים, אלא גם לפגוע בעסקות חתומות שנמצאות בשלבי ביצוע. הידיעה מעלה את האפשרות, שהבעיות נובעות משילוב בין האווירה האנטי-ישראלית לבין אכזבה מאיכות המוצרים הישראליים.

"לאחר מה שקרה בשבועות שחלפו, טורקיה וישראל אינן יכולות להמשיך כאילו מדובר בעסקים כרגיל", אמר אנליסט באנקרה, שמצוטט בשבועון. "האם יהיה אפשר לחזור למצב של עסקים כרגיל, בזמן כלשהו? הדבר תלוי ביכולתן של שתי המדינות לשקם את יחסיהן".

בטווח הארוך, המשבר עלול לסכל תכנית פוטנציאלית למכירת מערכות טילי "חץ" לטורקיה, אומר דיפנס ניוז. אנקרה מתכננת לקנות מערכת להגנה פני טילים בשווי יותר מיליארד דולר, ומערכת ה"חץ" היא אחת מהאופציות, בכפוף להסכמה של ארה"ב. עכשיו לא ברור אם הטורקים ירצו לקנות את ה"חץ" או האם ישראל תרצה למכור את המערכת לטורקיה, גם אם הטורקים ירצו לקנותה.

בתגובה אמר מקור ביטחוני ישראלי ל"גלובס", כי התחושה במערכת הביטחון היא שלמרות המתיחות בין ישראל לטורקיה, הקשרים הביטחוניים-תעשייתייים-צבאיים בין שתי המדינות לא ייפגעו, או, לכל היותר, ינמיכו פרופיל לפרק זמן קצר.

לפי כמה הערכות, אם ממשלת טורקיה אכן תחליט שברצונה לרכוש את ה"חץ" וארה"ב תיתן אור ירוק לעסקה, ממשלת ישראל לא תשמש מכשול, בין השאר בגלל השיקול שמכירת המערכת לאנקרה תהדק מאוד את הקשרים בין שתי המדינות.

הביטוי הפומבי ביותר להידרדרות היחסים היה התלקחות דיפלומטית בפורום הכלכלי בדאבוס, שווייץ, בשבוע שעבר. ראש ממשלת טורקיה, רגיפ טאיפ ארדואן, הטיח בנשיא שמעון פרס: "כשמדובר בהרג, את זה אתם יודעים לעשות היטב". אבל ארדואן לא פעל בחלל ריק. הוא ניצל גל של משטמה לישראל שהציף את טורקיה, במהלך המבצע בעזה, בפזילה ברורה לבחירות המתקרבות שם. הוא זכה לקבלת פנים נלהבת עם שובו לאנקרה.

גורמים דיפלומטיים בוושינגטון אמרו ל"גלובס", כי צריך להבחין בין הממשלה בטורקיה, שנבחרה על מצע עם דגש איסלמי חזק, לבין הצבא, ששמר מאז ומתמיד על הגחלת החילונית במדינה. מידת ההשפעה של הצבא על התנהלות הממשלה האזרחית בטורקיה היא גדולה מהמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.

ל"גלובס" נודע, כי בעקבות לחץ של הצבא, עומדת לצאת לוושינגטון משלחת של פוליטיקאים בכירים למה שהוגדר כ"שיחות הרגעה". המשלחת אמורה להיפגש עם גורמים רלוונטיים בממשל ועם ארגונים יהודיים בארה"ב במאמץ לשכנע שטורקיה לא תזנח את היחסים הביטחוניים ההדוקים שלה עם ישראל, שמשרתים את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות. מדובר לא רק בנוכחות חזקה של התעשיות הביטחוניות הישראליות בשוק הרכש הצבאי הטורקי אלא גם בשת"פ ביטחוני, מודיעיני ומדיני בין שתי המדינות.

גם דיפנס ניוז מציין, שצבא טורקיה פועל לאיחוי הקרע עם ישראל. בריגדיר גנרל מטין גוראק, דובר המטכ"ל הטורקי, אמר לשבועון ב-30 בינואר: "העיקרון שמנחה את טורקיה בכל היחסים הביטחוניים שלה עם מדינות אחרות הוא שמירה על האינטרסים הלאומיים שלנו".

אך עוד לפני ההתלקחות בדאבוס אמר פקיד במינהל הרכש הטורקי לדיפנס ניוז, כי המשבר בעזה היה רק תוספת לאכזבה במינהל לגבי כמה עסקות קריטיות שנדחו או שטופלו בצורה כושלת ע"י תעשיות ביטחוניות ישראליות.

"אנחנו מקווים שהבעיות הפוליטיות וקשיים אחרים אכן ייפתרו", אמר הפקיד.

כדוגמה לעסקות בעייתיות ציין הפקיד את העסקה למכירת מל"טים מדגם הרון (מחץ), מיזם משותף של תע"א ואלביט, לחיל האוויר הטורקי, בשווי 180 מיליון דולר.

לדברי הפקיד, בנובמבר 2008 נמסרו למינהל הרכש הטורקי שני המל"טים הראשונים, מתוך עשרה שהוזמנו, באיחור של יותר משנה. מינהל הרכש וחיל האוויר סרבו לאשר קבלת המל"טים בטענה שהם אינם עומדים במפרטי החוזה.

למרות שטורקיה טם הסכימה לקבל רשמית את שני המל"טים, אמר שר ההגנה, וצ'די גונול, ב-27 בינואר, כי שמונת המל"ים הנותרים צפויים להתקבל עד מאי.

"תכנית ה'הרון' היא אכזבה, ואנחנו מאוכזבים עוד יותר מתכנית תצלומי אוויר מודיעיניים (IMINT)", אמר פקיד מינהל הרכש.

ב-1999 קיבלה חברת אלופ, מקבוצת אלביט, חוזה לייצור מערכות תצ"א מודיעיניים שהיו אמורות להיות מותקנות על פודים במטוסי פאנטום של חיל האוויר הטורקי. אך התכנית נתקלה בקשים ובוטלה ב-2006. בכל זאת, הטורקים החליטו להעניק לאלופ ולתע"א חוזה חדש לאספקת מטעדי מכ"ם ומערכות אלקטרו-אופטיות, וכן תחנה קרקעית לעיבוד הנתונים. החוזה החדש נחתם ב-25 בדצמבר, יומיים לפני תחילת המלחמה בעזה.

גורמים ישראלים אמרו, כי גם אם התגלו קשיים ראשוניים בתפעול ההרון, אין ספק שהם ייפתרו בקרוב.