סמוך לחופי פלורידה שוכן אי קטן שהגישה אליו מתאפשרת דרך גשר אחד בלבד. גרים בו פחות מ-100 בני אדם, ובלבו פועל מועדון חברים אקסקלוסיבי שמסרב לקבל לשורותיו כמה מהשמות המוכרים והעשירים בעולם, כולל ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, אף שאלה מחזיקים בנכסים באי. אלא שמאחורי הגדרות ומגרש הגולף המטופח מסתתר גם סיפור אחר, אפל יותר, שכולל טענות קשות על אפליית יהודים ושחורים

בתחילת החודש התבשרו איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר בבשורה משמחת. על פי הדיווחים, בני הזוג התקבלו סוף-סוף למועדון Indian Creek Country Club, ממועדוני החברים הסגורים והנחשקים בארצות הברית שממוקם באי אינדיאן קריק (Indian Creek), אי קטן במפרץ ביסקיין שבפלורידה. אף שהמועדון עצמו עדיין לא פרסם אישור פומבי לדבר, מבחינת מי שמסתובבים במסדרונות הבית הלבן ויושבים דרך קבע סביב שולחנותיהם של מנהיגי מדינות העולם החופשי, מדובר בניצחון לא קטן. אחרי שנים של חיזור הצליחו בני הזוג סוף-סוף להתקבל למועדון הנחשק, אבל בדרך לרגע הזה, הם גילו שיש דלת אחת לפחות שהשם טראמפ אינו פותח אוטומטית.
החברות במועדון לא באה להם בקלות. השניים רכשו בדצמבר 2020 נכס באי ובהמשך שיפצו אותו והפכו את האחוזה, שבנויה בסגנון ספרדי, לבית במראה מודרני יותר. ב-2023 העריך פורבס את שווי הנכס שלהם בכ-40 מיליון דולר, אבל גם זה לא היה מספיק כדי להיכנס למועדון הנחשק. מי שסייעה להם לעשות זאת הייתה מרי אן שולה, אלמנתו של דון שולה, מאמן הפוטבול האגדי של קבוצת מיאמי דולפינס. שולה תמכה במועמדותם של בני הזוג ואף אירחה מסיבת קוקטייל בביתה באי שנועדה להציג את בני הזוג לפני חברי הנהלת המועדון.
בהמשך אירחו בני הזוג מסיבת חנוכת בית באחוזתם, אלא שרק כמחצית מחברי ההנהלה הגיעו. אומנם חלקם שהו מחוץ לעיר, אבל המסר היה שהדרך לחברות במועדון עוד ארוכה. כיאה לאחד הזוגות החזקים בעולם, הם לא ויתרו. קושנר הקפיד להיות מעורב בענייני היישוב, לרבות מאמצים לשדרוג מערכת הביוב המתיישנת של האי. כן, אחד מאנשי העסקים המקושרים בעולם מצא עצמו עוסק בתשתיות ביוב מקומיות, אבל למה, למה לעזאזל הוא עשה את זה?
תרבות של פרטיות ודיסקרטיות
אינדיאן קריק מכונה גם "הבונקר של המיליארדרים", מעין מיקרו-מדינה דיסקרטית של בעלי הון. ממבט מלמעלה זו נראית כמו פנטזיה אדריכלית למי שאינם מעוניינים לפגוש באנשים אחרים. טבעת של אחוזות ענק מקיפה מדשאה ירוקה עצומה, ובמרכזה מסלול הגולף המטופח של המועדון. סביב האי משתרעים מי הטורקיז של מפרץ ביסקיין, ובמרחק נסיעה קצר נמצאים בתי המלון, המסעדות, החופים והמגדלים של מיאמי ביץ'. לאי מחלקת ביטחון ציבורי עצמאית שמפעילה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ופיקוח הדוק, מעין משטרה פרטית, והגישה היבשתית עוברת דרך גשר אחד ויחיד. מיותר לציין שמי שאינו מורשה להיכנס, לא יכול להסתובב ברחובות באופן חופשי.
לתושבים באינדיאן קריק יש בחשבון הבנק מאות מיליוני דולרים ואחוזות ענק, אבל הכסף הוא רק תנאי הכניסה. הכוח האמיתי נמצא בידיהם של כמה חברי מועדון ותיקים שמחליטים מי ראוי להתקבל למועדון היוקרתי ולשבת איתם לארוחת צהריים. ג'ף בזוס למשל, האיש השני העשיר בעולם, עדיין מחכה.
תרבות של פרטיות ודיסקרטיות היא חלק מהחוזה הלא-כתוב בין השכנים באינדיאן קריק. באי אין רחוב מסחרי אחד, בתי קפה או מרכזי בילוי שכונתיים. המפגשים החברתיים מתקיימים בעיקר בתוך האחוזות, או במועדון הגולף. מי שרוצה להכיר אנשים חדשים צריך לקבל הזמנות לאירועים ולבנות מערך קשרים לאורך זמן. מטבע הדברים, לא קל למצוא מידע על האי, למעט הפרטים היבשים. בכתבה של העיתון Miami Herald מ-2021 סיפר חבר מועדון בעילום שם כי אם ידבר עם התקשורת על ענייני המועדון, הוא יסתכן בסילוק ממנו.

לאי מחלקת ביטחון ציבורי עצמאית שמפעילה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ופיקוח הדוק, מעין משטרה פרטית, והגישה היבשתית עוברת דרך גשר אחד ויחיד. מי שאינו מורשה להיכנס, לא יכול להסתובב ברחובות באופן חופשי
חאבייר הולץ, שכיהן כסגן ראש היישוב בין השנים 2018–2024 ומשפחתו החזיקה בית באי, הוא מהמעטים שהתראיינו בשמם וסיפרו על הנעשה בו. בריאיון למגזין העיצוב הנחשב Architectural Digest הוא שיתף שמה שמייחד את המקום הוא גודל המגרשים ומיקומם על קו המים, שילוב שכמעט אינו קיים עוד במיאמי. על מועדון הגולף הסביר שגם בעלות על בית באי אינה מקנה זכות כניסה אליו, משום שהמועדון מנהל הליך קבלה עצמאי. הולץ הוסיף שתושבי האי נוטים לשמור על פרטיותם ושמערכת האבטחה יוצאת דופן ביעילותה לעומת מתחמי יוקרה אחרים בעולם.
האי משתרע על פני כ-1,190 דונם וכולל כ-40 חלקות מגורים שפונות אל המים. על פי אומדן של מפקד האוכלוסין האמריקאי משנת 2025, מתגוררים בו 86 תושבים בלבד. מבחינה מוניציפלית מדובר ביישוב עצמאי עם מועצה וסמכויות שלטוניות עצמאיות, ורשימת בעלי הנכסים מרכיבה מעין מפת כוח של הכלכלה העולמית. תמצאו בתוכה פרסונות מתחומי הטכנולוגיה, הנדל"ן, הבנקאות, התעופה והספורט, מתעשיית המזון ואפילו חברים מבתי המלוכה במפרץ הפרסי.
בחזרה לבזוס, בפברואר האחרון הגיעו מייסד אמזון ואשתו לורן סנצ'ז למסיבת רציף שערך המועדון היוקרתי באי. תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" מאוגוסט גילה שזוג המיליארדרים הגיעו לבושים לבן על פי דרישת האירוע, שוחחו עם חברים ותיקים, לחצו ידיים, ניסו להתחבב על האנשים הנכונים והשקיעו מאמץ במה שנראה כמו קמפיין בחירות קטן. הם מצאו עצמם מנסים להרשים חברים ותיקים שיאשרו את קבלתם, בהם איל הנדל"ן ריצ'רד לפרק, והמשקיע אדי למפרט.

בפברואר הגיעו מייסד אמזון ואשתו לורן סנצ'ז למסיבת רציף שערך המועדון היוקרתי באי. זוג המיליארדרים שוחחו עם חברים ותיקים, לחצו ידיים וניסו להתחבב על האנשים הנכונים
בזוס, שמחזיק בשלושה נכסים באי, עדיין לא הצליח להשיג את הדבר שהוא הכי רוצה: חברות במועדון החברים הנחשק ביותר בארה"ב, וזאת למרות שהוא הפך לאחד השמות המזוהים ביותר עם האי. הוא החל לרכוש בו נכסים בשנת 2023, תחילה רכש אחוזה בכ-68 מיליון דולר, אחריה בית סמוך בכ-79 מיליון, ובהמשך נכס שלישי. הסכום המצטבר הגיע לכ-234 מיליון. בתור מי שהעביר חלק מנעוריו במיאמי, בזוס הסביר בעבר שהמעבר לפלורידה יאפשר לו להיות קרוב יותר להוריו, לצד קרבה רצויה לפעילות חברת החלל שבבעלותו Blue Origin באזור קייפ קנוורל.
עוד זה מדבר וזה בא, ובמרץ 2026 נרשמה באי עסקה שהרעידה את שוק הנדל"ן המקומי. מייסד ומנכ"ל מטא מארק צוקרברג ואשתו פריסילה צ'אן רכשו אחוזה בכ-170 מיליון דולר, שיא לעסקת בית פרטי במחוז. התוכניות המקוריות של שיפוץ הנכס כוללות תשעה חדרי שינה, שטח בנוי של כ-2,800 מ"ר, בריכת שחייה, רציף פרטי, אקווריום בנפח של כ-5,670 ליטר וספרייה עם מעבר סודי. המוכרים הם ד"ר אהרון רולינס, מנתח פלסטי ידוע בקרב סלבס, ואשתו מארין, שרכשו את הקרקע בכ-30 מיליון דולר בשנת 2020. במשך שנים ניסה הזוג רולינס להתקבל למועדון, ללא הצלחה, ולבסוף התייאש והציע את האחוזה למכירה. גם צוקרברג ואשתו טרם התקבלו למועדון.
אלה שדווקא כן הצליחו
לעומת צוקרברג ובזוס, מי שהצליח להתקבל למועדון כמעט ללא קשיים הוא שחקן הפוטבול המעוטר טום בריידי. לאחרונה דווח שהוא נצפה משחק גולף במועדון עם בן משפחת המלוכה הקטארי. בריידי, מהשחקנים הגדולים בתולדות הפוטבול האמריקאי, רכש בשנת 2020 מגרש באי תמורת 17 מיליון דולר, בתקופה שבה היה נשוי לדוגמנית-העל ג'יזל בונדשן. לאחר פרידתם המשיך בריידי לקדם את בניית האחוזה, לרבות תוכניות לרציף פרטי לכלי שיט. ב-2023 העריך פורבס את שווי הנכס בכ-50 מיליון דולר, והאחוזה, שתוכננה בידי האדריכל סקוט מיטשל, מייצגת את הדור החדש של בתי היוקרה באי. מדובר במבנה מודרני בעל חזית בטון, גג שטוח, חלונות ענק ובריכת אינפיניטי. ב-2025 דווח כי בריידי בוחן אפשרות למכור את הבית, וכי התקבלו הצעות של יותר מ-150 מיליון דולר.

מי שהצליח להתקבל למועדון כמעט ללא קשיים הוא שחקן הפוטבול המעוטר טום בריידי. לאחרונה דווח שהוא נצפה משחק גולף במועדון עם בן משפחת המלוכה הקטארי
אחד מהתושבים הוותיקים באי הוא קרל אייקן, משקיע שרכש אחוזה באי בשנת 1997 בכ-7.5 מיליון דולר ונחשב לאחד ממבשרי תנועת המעבר החדה של בעלי הון לפלורידה. ב-2019 הוא החל להעביר חלק מפעילותו העסקית מאזור ניו יורק דרומה ומבחינתו, אינדיאן קריק היה לא רק כתובת יוקרתית, אלא גם החלטה פיננסית לכל דבר. כך או כך, על הנכס שרכש הוא בהחלט "עשה סיבוב", וב-2023 העריך פורבס את שוויו בכ-60 מיליון דולר.
גם נורמן ברמן הוא אחד השמות החשובים להבנת ההיררכיה המקומית. איש העסקים, סוחר הרכב, אספן האומנות והבעלים לשעבר של קבוצת הפוטבול פילדלפיה איגלס, רכש בית באי כבר ב-1991 בפחות מ-4 מיליון דולר. ב-2023 לשם השוואה, העריך פורבס את שווי הנכס בכ-60 מיליון דולר. כמו אייקן, גם ברמן מייצג את העושר המקומי הוותיק, זה שהיה בפלורידה הרבה לפני שהמקום הפך למגרש המשחקים של קברניטי עמק הסיליקון.
אדי למפרט, משקיע קרנות גידור ומי שעמד בראש ענקית הקמעונאות סירס, רכש את ביתו באי ב-2012 תמורת כ-38.4 מיליון דולר, סכום שקבע אז שיא מקומי. למפרט הוא תזכורת לכך שמאחורי המותרות יש למיליארדרים צורך אמיתי בתחושת ביטחון, והוא מחזיק בסיפור אישי שקשור להשתקעותו באי הפרטי והמבודד. ב-2003 נחטף בקונטיקט והוחזק לצורכי כופר עד ששוחרר. לפי הדיווחים, ביתו באי מוקף בגדרות צמחייה צפופות שמונעות אפילו משכניו העשירים להציץ פנימה.
גם שמו של השיח' תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטאר, נקשר לאחוזה שנרכשה באי ב-2019 בכ-49.9 מיליון דולר, ושווייה הוערך ב-2023 בכ-90 מיליון דולר. אל רשימת בעלי הנכסים מצטרפים שמות מוכרים יותר מעולם הבידור, כמו הדי-ג'יי והמפיק הצרפתי דייוויד גואטה והזמר הספרדי חוליו איגלסיאס.
ויש גם המשפחות, הבנקאים והטייקונים שהציבור פחות מכיר, ובהם חיימה גילינסקי בקאל, בנקאי ויזם נדל"ן קולומביאני, שלפי פורבס החזיק ב-2023 בלא פחות מחמישה נכסים באי ששוויים הוערך יחד בכ-330 מיליון דולר; ראקש גנגוואל, ממייסדי חברת התעופה ההודית IndiGo ולשעבר מנכ"ל US Airways, שרכש ב-2015 נכס בכ-30 מיליון דולר, ושוויו הוערך ב-2023 בכ-70 מיליון דולר; וג'פרי סופר, יזם נדל"ן שהיה נשוי בעבר לדוגמנית-העל והשחקנית האוסטרלית אל מקפירסון. שווי הנכס שלו הוערך ב-2023 בכ-70 מיליון דולר.


הקשר היהודי
כאמור, באי שוכן Indian Creek Country Club, הלב הפועם של המקום. מדובר במועדון חברים שנוסד ב-1929 ובו מסלול גולף בן 18 גומות שתוכנן בידי אדריכל מגרשי הגולף וויליאם ס' פלין. מבנה המועדון מעוצב בסגנון ים-תיכוני עם בריכת שחייה שצופה אל המפרץ, אזורי אירוח, מסעדה ושטחים ירוקים לאירוח אירועים חברתיים. גם ל"ספורט הלבן" והאהוב על עשירי העולם הוקדש שטח נרחב במועדון, ובדיקה באתר הרשמי של המועדון בפלורידה מגלה שמדובר בארבעה מגרשים הצופים למפרץ ביסקיין ומארחים טורנירים, אימונים קבוצתיים ושיעורים פרטיים.
שוב, חברות במועדון אינה שמורה בהכרח דווקא לתושבי האי. יתרה מכך, מספר החברים גדול בהרבה ממספר תושבי האי, כ-350 חברים. דמי הכניסה מתקרבים למיליון דולר, ודמי החברות השנתיים עומדים על כ-44 אלף דולר. אבל גם מי שמוכן לשלם, צריך לעבור מסלול קבלה מורכב. החברים הוותיקים, חלקם מחזיקים קשרים במועדון במשך דורות, אינם מתרשמים בהכרח משמות שהעולם כולו מכיר. על פי התחקיר שפורסם באוגוסט, חברים אף ניסו לשנות את תקנון המועדון ולהעלות את הרוב הדרוש לאישור מכירתו כדי למנוע תרחיש שבו טייקון טכנולוגיה יוכל להשתלט עליו באמצעות הצעת רכישה עצומה. היוזמה לא אושרה, ובמילים אחרות, המועדון נלחם כדי לשמר דבר נדיר במיוחד בעידן שבו כסף קונה כמעט הכל: הזכות להגיד "לא".

בראש המועדון עומד מייק ג'קסון, לשעבר מנכ"ל AutoNation, קמעונאי הרכב הציבורי הגדול ביותר בארצות הברית. כדי להתקבל אליו, מועמד זקוק לשני חברים שיתמכו במועמדותו ולחמישה מכתבי המלצה. ועדת חברות של שישה אנשים בוחנת את המועמדות, ולאחר מכן, ועד מנהל בן 15 חברים מכריע בסוגיה. וכמו בכל מקום שבו הכסף נשפך כמו מים, במהלך השנים צצו בהקשרו של המועדון כמה סיפורים על הדרה ואפליה, ובמשך שנים הוא אף היה מזוהה עם הגבלות על קבלת יהודים ושחורים.
דוגמה שממחישה את מדיניות האפליה היא של לאונרד מילר, יזם נדל"ן יהודי שכיהן בסוף שנות ה-90 כראש עיריית אינדיאן קריק. על אף המעמד, מילר בעצמו לא היה חבר במועדון, וטען שמדובר במדיניות אפליית יהודים. בשנת 1999 החליט למחות כנגד פעילות המועדון וסירב לפגוש את הנשיא ביל קלינטון לאחר שזה הגיע לשחק בו גולף. מילר אמר אז ל-Miami Herald, בציטוט שהובא מאוחר יותר ב-Miami New Times: "מביך לגור כאן ולהצטרך להסביר למה אני לא חבר במועדון". בשנת 2000, בעקבות שיחה עם מילר, ביטל מושל פלורידה ג'ב בוש את תוכניותיו לשחק גולף במקום.
בהיותו ראש העירייה היהודי הראשון של היישוב, מילר מצא עצמו מנסה לגשר על הפער העמוק בין המועדון הפרטי ובין השינויים הדמוגרפיים שחלו בו. הוא הפנה את תשומת הלב הציבורית לעובדה שבעוד שכמעט כל בעלי הבתים האמידים באי שאינם יהודים חברים במועדון, כמעט אף אחד מהתושבים היהודים לא הורשה להצטרף אליו, למעט חריגים אחדים.
לטענות הללו הצטרף תחקיר משנת 2000, שבמסגרתו דווח שבמועדון לא היו אז חברים שחורים כלל וכלל. נכון להיום אין דיווח מאומת על חברי מועדון שחורים, אבל ישנם בהחלט חברים יהודים, שהרי איוונקה התגיירה וג'ארד יהודי. גם דייוויד סולומון, מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן זקס, הוא יהודי, וחברותו במועדון אושרה נכון ל-2026. כמוהו גם קרל אייקן, אף ששמו הופיע כבר בספר החברים בשנים 1998–1999.

כיום ישנם בהחלט חברים יהודים במועדון, שהרי איוונקה התגיירה וג'ארד קושנר יהודי. גם דייוויד סולומון, מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן זקס וחבר במועדון, הוא יהודי
ובתוך כל הטוב הזה יש קאץ' נוסף ולא פחות משמעותי: דיירי האי נהנים מהטבות מס משמעותיות, ולבעלי הכנסה של מאות מיליוני דולרים, המשמעות עשויה להיות חיסכון עצום לאורך שנים. בפלורידה אין מס הכנסה אישי מדינתי, ופירוש הדבר שתושב שמקיים את דרישות התושבות הרלוונטיות, אינו משלם למדינת פלורידה מס הכנסה אישי, בניגוד לתושבי מדינות כמו ניו יורק או קליפורניה. פלורידה גם אינה מטילה מס ירושה מדינתי או מס מתנות מדינתי. בעלי אחוזות באינדיאן קריק משלמים מסי מקרקעין, אבל בפלורידה קיימות הקלות לבעלי בתים המשמשים כמקום מגוריהם הקבוע. אומנם אלו אינן הטבות ייחודיות לאי אלא למדינה שלה הוא שייך, אבל זהו בהחלט אחד מסודות המשיכה של המקום, פעילות ומגורים בסביבה מיסוי שעשויה להיות נוחה בהרבה מזו של ניו יורק, למשל.
נראה שהסיפור הגדול של אינדיאן קריק אינו רק סיפורם של בתים יקרים, ולראיה סיפור קבלתם של טראמפ וקושנר למועדון, שהוכיח שגם בעלי כוח והשפעה ברמת העולמית נדרשים לעבור תהליך מיונים ארוך מפרך. כך, מצדו האחד של המועדון נמצאים אנשי הכסף הישן של פלורידה, משפחות מקומיות, בעלי עסקים, עורכי דין, בנקאים, רופאים ואנשים שמעמדם נבנה לאורך עשרות שנים, חלקם מחזיקים בחברות במועדון הרבה לפני שהכינוי "בונקר המיליארדרים" הפך למותג. מצד שני, מגיעים אנשי הכסף החדש, יזמי טכנולוגיה, מיליארדרים גלובליים ומשפחות בעלות כוח פוליטי. רבים מהם רגילים להיות האנשים החשובים ביותר בכל חדר שאליו הם נכנסים – עד שהם נכנסים בשערי המועדון.
העובדה שבזוס יכול לקנות שלוש אחוזות ועדיין להמתין לחברות במקום, ואילו טום בריידי התקבל בקלות יחסית, אינה רק אנקדוטה משעשעת. היא חושפת מערכת חברתית שבה הון כספי אינו מתורגם אוטומטית להון חברתי, הבחנה שמוכרת היטב בתחום הסוציולוגיה. כסף אולי מאפשר גישה למקומות ולמוצרים מסוימים, אבל השתייכות למעמד חברתי דורשת גם הכרה מצד חברי הקבוצה, ולעתים, דווקא ככל שאדם עשיר יותר, הסירוב לקבל אותו הופך להפגנת כוח משמעותית יותר. ובאינדיאן קריק, הסירוב הוא חלק בלתי נפרד מהיוקרה שאופפת את המקום.
