עסקים תחת אש: המספרים המבהילים מאחורי מבצע "שאגת הארי"

הדי הפיצוצים של מבצע "שאגת הארי" ממשיכים להדהד, ומגזר אחד ממשיך להיפגע אנושות כל סבב לחימה: סקר בזק מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספק הצצה ראשונה וקודרת למחיר שמשלם המגזר העסקי על המלחמה מול איראן. הנתונים, המייצגים כ-66 אלף עסקים ויותר משני מיליון עובדים, מעידים על שוק שנמצא בטראומה: אחד מכל ארבעה עסקים בישראל נמצא כיום במצב של סגירה זמנית או פועל בהיקף מינימלי בלבד.

אחד הממצאים המטרידים ביותר בסקר נוגע למגבלות המשפיעות על היכולת לעבוד. המחסור במרחבים מוגנים אמנם הוקל מעט עם עדכון הנחיות פיקוד העורף ב-5 במרץ, אך הבעיה המרכזית כעת היא אנושית. כ-44% מהעסקים דיווחו כי היעדרות עובדים היא הגורם המרכזי לפגיעה בפעילותם, כשבצמוד לכך ניצבת סגירת מוסדות הלימוד, שפוגעת קשות ב-42% מהעסקים. בענפי הבריאות, הסיעוד והפנאי, המצב חמור אף יותר, שם 67% מהמנהלים מצביעים על השבתת מערכת החינוך כחסם המרכזי שמונע מהעובדים להגיע למשמרות.

הפגיעה אינה מתחלקת באופן שווה, והפערים בין הענפים השונים מציירים מציאות של "שתי כלכלות". מצד אחד, ענפי ההייטק והפיננסים מפגינים חוסן מרשים, כאשר כ-71% מהם שומרים על היקף פעילות שגרתי. מנגד, ענף שירותי המזון והמשקאות - המסעדות ואולמות האירועים - סופג מהלומה אנושה: כמעט מחצית מהעסקים בתחום (47%) סגורים זמנית, ו-44% מהמנהלים בענף צופים פגיעה חמורה של יותר מ-50% בפדיון חודש מרץ. גם ענף הבנייה והתעשייה המסורתית נאבקים, כאשר המחסור בידיים עובדות וקשיי האספקה חונקים את הפעילות.

הנתונים חושפים כי גודל העסק הוא גורם מכריע ביכולת ההישרדות. בעוד שרק 4% מהעסקים הגדולים (מעל 250 משרות) דיווחו על סגירה זמנית, בקרב העסקים הקטנים המעסיקים עד 10 עובדים, הנתון מזנק ל-31%. הפער הזה אינו מקרי; לעסקים הגדולים יש נזילות גבוהה יותר, מערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות עבודה מהבית וגישה קלה יותר למסחר בינלאומי. העסק הקטן ברחוב, לעומת זאת, נותר חשוף לחלוטין לירידה בביקוש המקומי ולקשיי התזרים, מה שמעמיד אלפי משפחות בסכנה כלכלית ממשית.

בהשוואה למבצע "עם כלביא" מיוני 2025, המצב הנוכחי נראה לכאורה טוב יותר - אז שליש מהמשק היה סגור לעומת רבע כיום - אך התחושה בשטח רחוקה מלהיות אופטימית. המנהלים מדווחים על עייפות מצטברת ועל חוסר ודאות שמשתק את התכנון לטווח ארוך. בעוד שהמשק הוכרז כפתוח תחת מגבלות, הלקוחות לא תמיד מגיעים, והפגיעה הצפויה בהכנסות בחודש מרץ מוערכת כחמורה על ידי כ-32% מכלל המנהלים במשק.

המחדל הכלכלי: מתווה החל"ת והפיצויים עדיין תקוע

למרות התמונה הברורה העולה מהנתונים, המענה הממשלתי נראה איטי ומסורבל. מתווה הפיצויים שגובש במשרד האוצר כבר מעורר זעם רב בקרב המגזר העסקי. לפי המתווה, רק עסקים שיציגו ירידה של לפחות 25% במחזור בין מרץ 2025 למרץ 2026 יהיו זכאים לפיצוי. עבור רבים, מדובר ברף גבוה מדי שאינו לוקח בחשבון את ההוצאות הקבועות שממשיכות להיערם גם כשהפדיון נשחק חלקית.

המצב מחמיר עוד יותר בגזרת העובדים: האוצר מתעקש על מתווה חל"ת שבו רק היעדרות של 14 ימים ומעלה תזכה בדמי אבטלה. המשמעות היא שעובדים שחזרו לעבודה לאחר שבוע של לחימה, או הורים שנאלצו להישאר בבית לסירוגין בשל סגירת בתי הספר, ימצאו את עצמם ללא שום פיצוי על ימי העבודה שאיבדו. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, הגדיר זאת כשערורייה והזהיר כי בכל יום נסגרים לצמיתות כ-170 חנויות ברחבי הארץ.

העיכוב באישור המתווה בכנסת, שעלול להיגרר עד לאחר חג הפסח, משאיר רבבות בעלי עסקים ללא חמצן תזרימי לפחות עד חודש מאי. עבור עסקים קטנים רבים, שגם בשגרה נאבקים על קיומם, מדובר בגזר דין מוות. בעוד הנתונים הסטטיסטיים של הלמ"ס מראים משק שמנסה לתפקד, הזעקה העולה מהשטח ברורה: ללא מתווה פיצויים מהיר, הוגן וגמיש יותר, הנזק הכלכלי של "שאגת הארי" עלול להישאר איתנו הרבה אחרי שהקרבות יסתיימו.