חינוך, בריאות ורווחה יספגו יותר מחצי מיליארד שקל: הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד

הממשלה אישרה היום (א') קיצוץ רוחבי בשיעור של 4.9% בתקציבי משרדי הממשלה, לצורך מימון רכש ביטחוני דחוף בהיקף של 2.6 מיליארד שקל. ההחלטה התקבלה תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, והיא מצטרפת להחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר להקצות יותר ממיליארד שקל לרכש ביטחוני, בעיקר על חשבון תקציבים שיועדו לפיתוח החברה הערבית. יש לציין כי עיקר ההשפעה של הקיצוץ תורגש בפעילות הממשלה הבאה.

הקיצוץ צפוי להשפיע על פעילותם של עשרות משרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות. אף שההפחתה מוגדרת כרוחבית, המשמעות לכל משרד תהיה שונה, בהתאם למבנה התקציב שלו ולתוכניות שמהן יוחלט לגרוע את הכסף.

הממשלה פרסמה נספח להחלטה, ובו פירוט התקציבים. על פי הנספח, תקציבי החינוך יופחתו בכ-279 מיליון שקל, תקציבי הבריאות בכ-150 מיליון שקל ותקציב משרד הרווחה בכ-138 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בהפחתה של כ-567 מיליון שקל בשלושת התחומים החברתיים המרכזיים.

גם משרד התחבורה צפוי לספוג קיצוץ משמעותי, בהיקף של כ-435 מיליון שקל. הכספים הקואליציוניים, לעומת זאת, אינם נכללים בהפחתה הרוחבית. הקיצוץ לא כלל לבסוף את משרדי הנגב והגליל וההתיישבות, בשל היעדר "כסף נזיל" בקופתם.

כמה כסף יקוצץ מכל משרד?

על פי נספח ההחלטה, הקיצוץ הגדול ביותר יחול על משרד התחבורה (435.1 מיליון שקל), ואחריו החינוך (279.1 מיליון שקל), המשרד לביטחון לאומי (224.3 מיליון שקל), הבריאות (149.7 מיליון שקל) והרווחה (137.8 מיליון שקל). קיצוצים משמעותיים נוספים יחולו על בינוי ושיכון (108.4 מיליון שקל), משרד ראש הממשלה (104.6 מיליון שקל) ומדע, תרבות וספורט (90 מיליון שקל). גם הרשויות המקומיות (66.7 מיליון שקל), התעסוקה (65.8 מיליון שקל), החקלאות (46.2 מיליון שקל), הכלכלה והתעשייה (45.2 מיליון שקל) והאוצר (39.4 מיליון שקל) ייפגעו. בתחתית הרשימה: משפטים (27.7 מיליון שקל), עלייה וקליטה (23 מיליון שקל), חוץ (20 מיליון שקל), תיירות (18.7 מיליון שקל), אנרגיה (14.3 מיליון שקל), שירותי דת (9.2 מיליון שקל), הגנת הסביבה (7.1 מיליון שקל) ופנים (שבעה מיליון שקל). הסכומים חושבו לפי שיעור הפחתה של 4.9%.

חינוך: 279 מיליון שקל פחות. איפה יורגש הקיצוץ?

על אף המחסור במורים והתוצאות הנמוכות של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים, משרד החינוך הוא אחד המשרדים שסופגים קיצוץ משמעותי, 279 מיליון שקל, הגדול השני לאחר התחבורה. ההפחתה תתבצע משני סעיפים: התקציב השוטף של משרד החינוך ותקציב הפיתוח של מערכת החינוך.

מסעיף 20, התקציב השוטף של משרד החינוך, יופחתו 171.5 מיליון שקל. זהו התקציב המרכזי שמממן את פעילות מערכת החינוך, ובה גני הילדים, בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, החינוך המיוחד, שעות ההוראה ושכר עובדי ההוראה. ההערכה היא שהקיצוץ אינו צפוי להתבטא בהפחתה ישירה של שכר המורים והגננות, המהווה חלק מרכזי מתקציב המשרד. בין התחומים שכן עלולים להיפגע: תוכניות העשרה בבתי הספר, פעילויות של תנועות נוער, תוכניות חינוכיות המופעלות באמצעות עמותות וגופים חיצוניים, השתלמויות והכשרות למורים ופעילויות המתקיימות בשיתוף הרשויות המקומיות. גם תוכניות תגבור לימודי וסיוע לתלמידים מתקשים עלולות להיפגע, אם יוחלט לצמצם את התקציבים המיועדים להן.

אחת הבעיות בקיצוץ מסוג זה היא הפערים בין הרשויות המקומיות. עיריות ורשויות מבוססות יכולות לעתים להשלים את החסר מתקציבן, בעוד שרשויות חלשות תלויות יותר במימון הממשלתי. כך עלול להיווצר מצב שבו תלמידים ביישובים מבוססים ימשיכו ליהנות מפעילויות העשרה ומתוכניות נוספות, ואילו תלמידים ביישובים חלשים יאבדו חלק מהשירותים הללו.

במשרד החינוך עוד לא גובשו תוכניות הקיצוץ, ונמסר כי "המשרד בוחן את האפשרויות ויציג אותן לשר לצורך בחינת אופן היישום".

בהקשר זה, הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי טוענת כי הקיצוץ יפגע בעיקר בתלמידי החינוך הממלכתי. לדברי הארגון, מאחר שהכספים הקואליציוניים לא נכללו בהפחתה, תקציבי החינוך החרדי הלא-ממלכתי כמעט לא ייפגעו, בעוד שבמסגרות הממלכתיות הקיצוץ צפוי להתבטא בצמצום שעות לימוד, תוכניות העשרה ופרויקטי תשתית. הארגון מעריך כי הפערים בתקצוב בין הזרמים עומדים כיום על 26%, וקרא לממשלה הבאה להשוות את התקציב בין זרמי החינוך.

בריאות: 150 מיליון שקל יופחתו ממערכת עמוסה

הקיצוץ המצטבר בתקציבי הבריאות מגיע לכ-149.7 מיליון שקל, והוא מתחלק בין שני סעיפים: כ-108.9 מיליון שקל יופחתו מסעיף 24, המיועד לפעילות השוטפת של משרד הבריאות, וכ-40.7 מיליון שקל מסעיף 67, המיועד לפיתוח מערכת הבריאות.

התקציב השוטף כולל בין היתר את השתתפות המדינה במימון סל הבריאות של קופות החולים, תמיכות בבתי החולים, שירותי בריאות הנפש, בריאות הציבור, טיפות חלב ושירותי גריאטריה. תקציב הפיתוח, לעומת זאת, מיועד להקמת מבנים רפואיים ולהרחבת בתי חולים, לרכישת ציוד רפואי ולשדרוג תשתיות ומערכות מחשוב.

המשמעות היא שהקיצוץ עלול להשפיע הן על השירותים הרפואיים הקיימים והן על פיתוח המערכת בשנים הבאות. עם זאת, נספח החלטת הממשלה אינו מפרט מאילו תוכניות יופחת הכסף בפועל, ולכן עדיין לא ניתן לקבוע אילו שירותים או פרויקטים ייפגעו.

ההחלטה מגיעה בתקופה שבה מערכת הבריאות הציבורית מתמודדת עם עומסים כבדים, מחסור באנשי מקצוע בתחומים מסוימים ועלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, פנה למשרד האוצר וביקש להחריג את מערכת הבריאות מההפחתה הרוחבית.

מבחינת הציבור, הסיכון העיקרי אינו בהכרח ביטול של טיפולים רפואיים הכלולים בסל הבריאות, אלא פגיעה בזמינות השירותים ובאפשרות להרחיב אותם. הפחתה בתקציבי פיתוח עלולה לעכב פתיחת מרפאות חדשות, רכישת ציוד רפואי והרחבת שירותים בבתי החולים.

תחום נוסף שצפוי להיפגע הוא בריאות הנפש. מאז המלחמה גדל הביקוש לטיפולים נפשיים, והמערכת הציבורית מתקשה בחלק מהאזורים לספק מענה מהיר.

רווחה: "חשש לפגיעה בשירותים לאזרחים"

משרד הרווחה והביטחון החברתי צפוי לספוג קיצוץ של כ-138 מיליון שקל, שיתווסף לקיצוצים של מאות מיליוני שקלים שכבר בוצעו בתקציבו במהלך 2026. בניגוד למשרדי החינוך והבריאות, הקיצוץ ברווחה מרוכז בסעיף תקציבי אחד, הכולל את השירותים לאנשים עם מוגבלויות, לילדים ולמשפחות בסיכון, לאזרחים ותיקים ולאוכלוסיות נוספות הנזקקות לסיוע.

במשרד כבר התריעו כי הקיצוץ עלול לפגוע בפתיחת מסגרות חדשות לנשים נפגעות אלימות, בפיתוח שירותים לנשים במעגל הזנות ובהרחבת שירותים לאנשים עם מוגבלויות במסגרת יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מדובר בעיקר בתוכניות ובשירותים חדשים שהמשרד תכנן להפעיל, ולא בהכרח בביטול מידי של שירותים קיימים.

החשש הוא שהקיצוץ יגביל עוד יותר את יכולת המשרד להרחיב את המענים החברתיים, דווקא בתקופה שבה גדל הצורך בשירותי רווחה בעקבות המלחמה. במשרד ביקשו להחריגו מהקיצוץ והזהירו מפגיעה באוכלוסיות הפגיעות ביותר. עם זאת, טרם פורסם פירוט סופי של התוכניות שתקציבן יופחת בפועל.

מהמשרד נמסר: "הקיצוץ הרוחבי הנוסף המתוכנן בתקציבי משרדי הממשלה עלול להביא לפגיעה קשה בשירותי הרווחה החיוניים, זאת לאחר שבשנה האחרונה כבר ספג המשרד קיצוצים בהיקף של כחצי מיליארד שקל, מתוכם כ-444 מיליון שקל שקוצצו מבסיס התקציב במסגרת תקציב 2026.

המשמעות של קיצוץ נוסף היא פגיעה ישירה בשירותים הניתנים לילדים ובני נוער בסיכון, לאנשים עם מוגבלות, לאזרחים ותיקים, לנשים במעגל האלימות ולמשפחות במשבר. הקיצוץ צפוי להוביל לצמצום מענים טיפוליים וחברתיים, להארכת זמני ההמתנה לשירותים חיוניים ולהעמקת העומס על המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, שכבר כיום עמוסות.

במשרד מדגישים כי מרבית התקציב מיועד להפעלת שירותים חיוניים והתחייבויות קיימות, ולכן בשלב כה מתקדם של שנת התקציב אי אפשר לספוג קיצוץ נוסף מבלי לפגוע ישירות בשירותים לאזרחים. וזאת דווקא בתקופה שבה יש עלייה בביקוש לשירותים אלו בעקבות המצב במדינה בשלוש השנים האחרונות".