"כשאגיע לגיל של ההורים שלי, הרווח שעשיתי בהשקעות יהיה יותר מכפול בהשוואה אליהם"

עד לפני מספר שנים, יותם (26), סטודנט בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, היה אדיש לחלוטין לאופן שבו מושקע הכסף שלו. כקצין בצבא הוא הותיר אותו במסלול סולידי בבית השקעות, ולא השקיע בכך מחשבה. "זה לא עניין אותי", הוא אומר, "ידעתי שאחרים אולי מרוויחים יותר ממני בהשקעות, אבל זה לא נשמע לי כמו משהו ששווה את תשומת הלב. תמיד כשהייתי שומע על חברים שמדברים על השקעות, הרגשתי תחושת בוז. זה נשמע לי 'לואו'. גם סיפרתי לכולם כמה זה משעמם אותי".

לאחר השחרור מהצבא, התקבל לעבוד כמנהל פרויקטים בסטארט אפ, ואז גם החליף את הסוכן "המשפחתי" בסוכן מטעם העבודה. הייעוץ שקיבל דחף אותו להיות אקטיבי יותר בהשקעות, וכצעד ראשון מעבר מהשקעה במסלול כללי למסלול מניות והשקעה במדד 500 S&P- הכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בשוויין בוול-סטריט.

במקביל, אחד מחבריו, סטודנט לכלכלה, חשף אותו למסחר עצמאי בשוק ההון. "הבנתי שאפשר להשקיע במניות ערך (מניות הנסחרות בפחות מהשווי שלהן) באופן סולידי או להשקיע במדדים באופן עצמאי, בתשלום דמי ניהול נמוכים, ולהרוויח אחלה כסף בלי להסתכן ובלי לעשות מהלכים מוגזמים".

ההשקעות התבצעו בפלטפורמת המסחר העצמאי "בלינק" המאפשרת להשקיע גם בשברי מניות, וללא רף מינימום (מה שלא אפשרי, למשל, ברוב אפיקי ההשקעה בבתי ההשקעות השונים). ככל שחלפו הימים, יותם העמיק יותר בידע שצבר. "שמעתי פודקאסט של מישהו מאינווסקו (חברת השקעות אמריקנית המציעה השקעה בקרנות סל, שהן קרנות השקעה הנסחרות בבורסה), והתרשמתי שזו חברה שלוקחת ברצינות את ההשקעות שלה. השקעה בקרן סל נשמעה לי מתאימה לסטטוס שלי וכצעד ראשון קנית קרן שמשקיעה במדד ראסל (מדד משוקלל העוקב אחר 2000 חברות קטנות בשוק ההון האמריקני)".

הוא התחיל בקטן עם השקעה של 5,000 שקל, שעשו תשואה של 14% בתוך שלושה חודשים, ומשם המשיך להשקעה במניות ספציפיות. את המידע שאב מערוצי יוטיוב של אנליסטים פופולריים, כמו טום נאש וגו'זף הוגו, וכן מאתר Yahoo Finance. "כשהתחלתי לקנות מניות ערך ולהצליב כמה שיותר מקורות מידע מהימנים, למדתי לעשות ניתוח בסיסי של חברה", הוא מסביר על אופן קבלת החלטות ההשקעה שלו. "אני מסתכל על מדדים של חברה, לומד על המוצר שלה, רואה איך המניה התנהגה בשנה האחרונה ומסתכל על רווחיות מול שאר החברות באותו סקטור. לפי זה אני מקבל החלטות. אני גם יודע להגיד במקרים מסוימים שזה מורכב לי מדי, ולא להשקיע".

"יש ריגוש בלדבר עם אבא שלי על מנייה שהרווחתי עליה 90%"

השימוש בכלי AI הקל מאוד על יותם את תהליך הלימוד. "אני לא אתחיל לקרוא עשרות עמודים של דיווח למשקיעים", הוא מסביר, "אז אני זורק' את זה ל-Chat GPT והוא כבר עושה לי את העבודה". כיום הוא משקיע בעיקר בחברות אמריקניות מבוססות AI בתחומי תשתית, חומרה ותוכנה. בין היתר רכש מניות של פלנטיר (Palantir Technologies), המתמחה בתוכנות לניתוח ביג דאטה, והפכה לחביבת המשקיעים בוול סטריט; חברת התוכנה דאטה דוג (Datadog) וחברת השבבים AMD. הוא גם השקיע בחברת הפארמה סיילקס שמפתחת מוצרים לטיפול במחלות ללא אופיואידים, ולדעתו נסחרת בשווי נמוך בהרבה מהשווי שלה ומאיכות ההנהלה שלה.

כמה אתה מקדיש לזה מבחינת תשומת לב?
"עיקר ההתעסקות הייתה לקראת קבלת ההחלטה איפה לשים את הכסף. מרגע שהחלטתי במה להשקיע, אני כמעט ולא מתעסק בזה. קניתי מניות ערך של חברות שאני מאמין שיצליחו בטווח הארוך".

יכול להיות שחלק מהעיסוק בזה הוא האלמנט של הריגוש?
"חד משמעית יש בזה גם ריגוש. זה עושה תחושה טובה כשאני מדבר עם אבא שלי ומראה לו שהרווחתי על מנייה 90 אחוז, כשהוא תקוע במסלול סולידי. אני מרגיש שאני מנצח את המערכת, ובעצם המוכנות שלי לעשות את זה - בין אם אפסיד או ארוויח – אצבור ניסיון. כשאגיע לגיל של ההורים שלי, הרווח שאני עשיתי מהשוק בהשוואה אליהם יהיה יותר מכפול.

"אחד הדברים שדוחפים אותי להשקיע ולהתאמץ ולחקור, זו ההבנה שזה שם אותי כמה צעדים לפני אחרים. יש חברים סביבי שמרוויחים כפול ממני, אבל זה לא מתאים לאורח החיים שלי. אני נהנה מהדברים הטובים שיש לשוק להציע, אבל בתנאים שלי. בחרתי חברות שבכל שנה ההכנסות שלהן גדלות ולא סביר שאצא מופסד, אלא אם כן השוק יקרוס".

"החסמים הפסיכולוגיים משפיעים הרבה פחות על הדור הצעיר"

יותם ממש לא לבד. כמוהו, צעירים רבים בוחרים לנהל עצמאית את השקעותיהם באמצעות פלטפורמות מסחר, שגובות מהם עמלות של דולרים בודדים, בהשוואה לניהול חשבון ניירות ערך בבנק. התפעול פשוט וידידותי, מדבר בשפה של הקהל הצעיר, והם קונים, מוכרים ומשקיעים בניירות ערך ובמדדים, בלחיצת כפתור באפליקציה.

המגמה, שהחלה בתקופת הקורונה בכל העולם וסחפה אחריה המוני צעירים, הייתה תוצאה של כמה גורמים: זמן פנוי וצמיחתה של אפליקציית המסחר העצמאית Robinhood, שאפשרה למשקיעים צעירים להשקיע בחברות ענק באמצעות רכישת שברי מניות – אופציה שאינה זמינה בבנקים. העובדה שרובין הוד ודומותיה אינן מציבות לרוב מינימום להשקעה, אפשרה לצעירים שלא הספיקו לצבור די כסף לפתוח תיק ולהתחיל לסחור.

ההייפ של 2020 ו-2021 הוביל גופים מסחריים רבים לאפשר מסחר עצמאי ללקוחותיהם, בעיקר הצעירים שבהם. 2022 ותחילת 2023 שהתאפיינו בירידות בשווקים ציננו מעט את ההתלהבות, אך היא חזרה בשנה החולפת שנחשבה מצוינת. מיטב טרייד, פלטפורמת המסחר העצמאית של מיטב, שירתה כ-25 אלף לקוחות לפני הקורונה, בעוד ברבעון השלישי של 2024 זינק המספר ל-82 אלף לקוחות. כרבע מהם הצטרפו בתשעת החודשים האחרונים של 2024. גם פלטפורמת המסחרת IBI סמארט של בית ההשקעות IBI הגדילה פי ארבע את מספר הלקוחות שלה בחמש השנים האחרונות.

"הסוחרים הצעירים מבינים שבבנקים הם משלמים עמלות גבוהות, לעיתים במאות אחוזים, על אותו שירות שהם מקבלים מפלטפורמות המסחר העצמאי של חברי הבורסה שאינם בנקים (מיטב טרייד, אקסלנס טרייד, IBI סמארט, אינטראקטיב ישראל וגם בלינק)", אומר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "רואים גם שהחסמים הפסיכולוגיים שמשפיעים על הציבור המבוגר יותר, שפוחד מסיבות לא רציונליות לסחור מחוץ לבנק, משפיעים הרבה פחות על הדור הצעיר".

גורמים נוספים להתרחבות התופעה הם שיפור הגישה לחינוך פיננסי, הודות לרשתות חברתיות ולכלי AI. המלחמה והשלכותיה הם גורם משמעותי נוסף. "יש מגמה מאוד מאסיבית של אנשי מילואים שנכנסים להשקעות האלה", אומר עמית גוריון, מנכ"ל IBI סמארט. "הם היו מנותקים מהיומיום והשקעות הפכו לשיח משמעותי ביניהם. היה יום שדיברתי עם בחור שהתחיל להשקיע ושמעתי יריות ברקע. שאלתי אותו מה זה, והוא אמר: 'אה, זה שום דבר. אני בעזה'".

"כסף הוא לא רק אמצעי צריכה, אלא גם אמצעי השקעה"

עו"ד אלעד בנבג'י חווה מקרוב את מהפכת המסחר העצמאי. לפני כשלוש שנים פרש מתפקידו כמנכ"ל אקסלנס טרייד, והקים את בלינק, פלטפורמת מסחר עצמאית המאפשרת מסחר גם בשברי מניות. לדבריו, מרבית המשתמשים הם צעירים שמבינים שעליהם לייצר לעצמם נכסים פיננסיים המבוססים על הכוח של ריבית דריבית (הריבית שמקבלים לא רק על הקרן, אלא גם על התשואה), ומכירים בכך שיש הרבה שנות חיסכון לפניהם.

אם בעבר השקעות עצמאיות היו אפיק שנשמר למשקיעים גדולים, מהפכת המידע גרמה לטשטוש פערים. "אנחנו רוצים להנחיל לצעירים מסר שכסף הוא לא רק אמצעי צריכה, אלא אמצעי השקעה", אומר בנבג'י. "אותנו חינכו לעבוד קשה, אבל זה לא מספיק. חייבים לדאוג לנכסים פאסיביים. יש את כיס הצריכה וכיס ההשקעה. אני מרצה הרבה בפני חיילים ואומר להם: 'תחשבו כמה אתם צריכים לטיול הגדול, ומה שנשאר לכם תשקיעו בשוק ההון'".

רבים מהמשקיעים דרך בלינק עושים זאת באמצעות הוראת קבע חודשית. "זו הדרך הכי טובה למתן את התנודתיות של השוק", מסביר בנבג'י. "כולנו יודעים שכדי לרדת במשקל צריך להפסיק לאכול פחמימות ולהתחיל לרוץ, אבל זה לא תהליך נקודתי. חייבים להמשיך לאורך זמן. אותו דבר בהשקעות: ככל שלא מתפתים למשוך את הכסף בהפסד וממשיכים להשקיע, לאורך זמן הסיכון יורד".

בנבג'י מספר ששכנע את בתו לשים חצי מהמשכורת שלה בפלטפורמה כשהייתה חיילת. עכשיו, כשהשתחררה, סיפרה לו שאילולא הייתה עושה זאת – הייתה מבזבזת את הכסף. "המטרה שלנו היא שלא יהיה אדם במדינת ישראל שלא ישקיע", הוא אומר. "השקעות זה שריר, אנשים מתחילים ב-100 שקל, אבל כש'מתרגלים' את השריר הזה, הפעילות עולה. זה פותח להם תחום חדש לחלוטין שלא היה נגיש להם עד היום בלי שום סיבה".

המסחר העצמאי של הישראלים מתרכז בעיקר בשוק האמריקאי, ובפרט במדדים. נדמה שכל ישראלי שני מושקע ב-S&P 500, והמושג שלא היה מוכר עד לפני שנה-שנתיים מתגלגל בטבעיות בשיחות מסדרון. אושר טובול, מנכ"ל מיטב טרייד, מספר שההשקעות הפופולריות מלבד ה-S&P והנאסד"ק (תעודת הסל של 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסת הנאסד"ק) הן טסלה, מטא, אמזון, גוגל, אפל ואנבידיה (שש מתוך שבע ענקיות הטכנולוגיה – לצד מיקרוסופט - המכונות גם "שבע המופלאות"), תעודות סל על הביטקוין, מחשוב קוונטי, ראסל 2000, פלנטיר וסיטי גרופ.

טובול מזהה פער בין המשקיעים שנכנסו לתחום במהלך הקורונה – תקופה אותה הוא מכנה "המפץ הגדול" – לבין המשקיעים הנוכחיים. "היום הכניסה היא יותר של משקיעים מאשר סוחרים, עם התכווננות למדדים ולמניות הגדולות. החשיבה היא לטווח ארוך".

איזה הבדלים נוספים יש בין משקיעי הקורונה לבין אלו של היום?
"הגיל הממוצע ירד. אם בקורונה הוא היה 40-50, היום אלה צעירים בני 20-30. הנטייה היא להשקיע יותר במניות אמריקאיות, למרות שלאחרונה רואים התעניינות במדדים בתל אביב ובהשקעות בהם".

איך אתה מסביר את הגידול במסחר עצמאי?
"אנשים רוצים לבנות את העתיד, כי הם מבינים שעבודה לא תספיק. במקום שהכסף יישב בבנק, משקיעים איתו לטווח ארוך, וכל המחקרים מראים שזאת השקעה שמייצרת תשואה גבוהה. יש היום הרבה יותר מודעות, הרבה יותר ידע וחינוך פיננסי. יש קבוצות טלגרם ומובילי דעת קהל, שמקנים לאנשים ביטחון להתחיל את הדרך שלהם בשוק ההון. בנוסף, נפרץ המכשול הטכנולוגי: הכל אינטואיטיבי, נגיש ופשוט".

90%-80% למדדים והיתר ל"ריגושים"

דור המשקיעים החדש הרבה יותר מפוכח, כאמור. "אלה שמשקיעים במניות מחפשים את הריגוש", מסביר עודד, סטודנט שנה רביעית בהנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון, "זה פחות סגנון ההשקעה שלי. הסטטיסטיקה מראה שככה בדרך כלל מפסידים". טל פרנק (25), סטודנט למנהל עסקים ויזמות באוניברסיטת רייכמן, עשה גם הוא שינוי להתנהלות פאסיביות יותר. "אני מגיע מהפריפריה ולא הכרתי את שוק ההון. שמעתי על זה לראשונה לקראת השחרור כשדיברו על קופת גמל להשקעה. בתקופת הקורונה, כשהיה ההייפ והמון חברות יצאו להנפקה, הגיס שלי דיבר איתי על השקעות והחלטתי לקחת קורס בשוק ההון. נהניתי בטירוף, למדתי המון ותוך כדי הקורס התחלתי לבנות תיק".

לאחר הקורס וטיול בארה"ב, הוא התחיל להשקיע במניות כמו זילו גרופ (חברה לטכנולוגיית נדל"ן, שקרסה), צים, מטא, אינטל, עליבאבא, אמזון ופלרם (יצרנית לוחות פלסטיים לתעשייה ובנייה). "זה כל מה שהעסיק אותי בזמנו", הוא משחזר. התנודות היו גדולות, לטוב ולרע: צים טיפסה, זילו גרופ קרסה והוא החליט לשנות את אופי ההשקעה.

למה לא פשוט לתת לבית השקעות לנהל לך את התיק?
"יכול להיות שזה יהיה הצעד הבא, כי אני לא מספיק אקטיבי, או שאשים את זה במדד"

חברו של טל, דקל רוס (25), סטודנט למנהל עסקים, מימון ושוק ההון במכללה למנהל, עובד במשרת סטודנט באלטשולר שחם. הוא במקור מאילת, וגם לו שוק ההון היה זר ב-20 שנות חייו הראשונות. השינוי הגיע בטיול הגדול כשפגש מטיילים מתחום ההייטק, שגרו במרכז אמריקה והתפרנסו מההשקעות שלהם. ההתעניינות שלו נמשכה גם בתואר, וההצלחה שצבר בקורסים של ניתוחי חברות, דרבנה אותו להפוך למשקיע בעצמו. הוא מצא מנטור שליווה אותו, בעלים לשעבר של קרן גידור. כמי שהיה אלוף הארץ בגלישת רוח בעבר, רוס הציע ללמד אותו לגלוש, ובתמורה קיבל ליווי צמוד בהשקעות.

איך אתה בוחר במה להשקיע?
"כשאני רואה חברה טובה שיש לה הנהלה טובה ונתונים פיננסיים חזקים, וכשאני צופה שהסקטור שבו היא פועלת יעלה, אני משקיע בה"

על מה אתה מסתמך?
"אני קורא דעות של אנליסטים, מתביית על סקטור ובוחן את עשר החברות המובילות בו. אני מאתר את החברה שיש לה יתרון תחרותי ושאני מעריך שתצמח יותר, ומשקיע בה לטווח ארוך".

למשל, איזה חברות משכו את תשומת הלב שלך?
"אריסטה (חברה אמריקאית שעיסוקה רשתות מחשבים), לימבך הולדינגס, חברה של פתרונות בנייה. סיילקס".

ולמה לא תיק מנוהל?
"כשהתיק מנוהל, אני לא יודע איפה הוא מושקע. כשאני מנהל את ההשקעות, יש לי שליטה. זו צורת השקעה שמתאימה יותר לאופי שלי כמשקיע. נכון, זה מצריך ממני להיות במעקב תמידי, ואני באמת קורא כל הזמן חדשות כלכליות".

יש אלמנט של ריגוש?
"יש. אתה שם סכום כסף שעבדת בשבילו מאוד קשה, ואתה יכול להרוויח וגם להפסיד. הריגוש זה לראות מניה שקנית ועלתה פתאום ב-10%. הרבה מהחברים שלי משקיעים באופן עצמאי. יש לי גם חברים שמאמינים דווקא בנדל"ן או מעדיפים להשקיע בעסק עצמאי. בעיניי הכל יכול לעבוד. אין דרך אחת להצליח. הדרך להצליח תלויה בגישה שלך".

עמית גוריון, סמנכ"ל מסחר עצמאי ב-IBI סמארט, חושב שלקהילות ההשקעה שצמחו כאן בשנים האחרונות ("שוק ההון לעצלנים" בהובלת תמיר מנדובסקי, והיוטיובר מיכה סטוקס), יש חלק חשוב בתנועה ההמונית לעבר השקעות עצמאיות בשוק ההון. לדבריו, המגמה הנוכחית היא של צעירים שמשקיעים לטווח ארוך, בצורה רגועה מלומדת ולא נבהלים מירידות. התיקים שלהם בנויים לרוב מ-90%-80% מדדים והיתר ל"ריגושים" – השקעה ישירה בחברות.

מי ה"כוכבות"?
"ב-2024 מי שכיכבה זו אנבידיה, לפניה הייתה טסלה. השקעה מאוד פופולרית היא במניות של מחשוב קוונטי, שקפצו בעשרות אחוזים, ויש את הביטקוין. השמות של המניות רצות בכל מיני קבוצות טלגרם ובטוויטר, ומתייעצים עם חברים, עם חבר'ה מהקורס באוניברסיטה". באחרונה נוסף למשקיעים עוד אפיק מידע, עם הטמעת הטכנולוגיה של חברת הפינטק ברידג'ווייז, המספקת תובנות השקעה ומשווה בין מתחרים".

למרות הגידול החד בהיקף המסחר העצמאי בשוק ההון, גוריון אומר שזו עדיין טיפה בים. מרבית המשקיעים בניירות ערך, עדיין עושים זאת דרך הבנקים (לפי בנק ישראל, כ-80-90%), למרות העמלות הגבוהות. "זה עניין שעדיין לא מפוצח, אבל אין ספק שיש תנועה מהבנקים לטובת פלטפורמות עצמאיות עם עמלות נמוכות.

גוריון מספר שלקוח שלו, בעלי חברה, החליט יום אחד לרכוש מניות של מטא בעלות 200 אלף דולר. כמה ימים לאחר מכן קיבל הודעה מהבנק על חיוב עמלה של 1,400 דולר. לאחר שיחה זועמת למנהל הסניף, הסכום ירד ל-700 דולר "בלבד". הוא החליט להפסיק לסחור דרך הבנק ועבר לפלטפורמה, ומשלם 7.5 דולר על עמלות. "יש עוד המון משקי בית שעוד לא עשו את המעבר, כך שהפוטנציאל עצום", הוא מסביר, "העמלות בבנק הן לא רק על פעולות בניירות ערך, אלא גם על המרת מט"ח, דמי ניהול ועוד".

"כשנהג מונית מספר לי שהשקיע ב-S&P, אני מבין שזה הזמן לצאת"

לכל הטוב הזה יש מקום להצמיד "אזהרת מסע". "זה שאנשים לוקחים אחריות על כספם ומשקיעים, זה מעולה", אומר דותן כהן, סמנכ"ל תירוש פמילי אופיס. "אבל השאלה היא איך הם יתנהגו כשהשוק יהיה פחות טוב. הרבה מאוד אנשים עושים שטויות והולכים כעדר אחרי גורואים. לא פעם מי שמשקיעים לא כל כך מכירים את שוק ההון, וכשיש ירידות הם נבהלים ובורחים. יש אנשים שהתחילו להשקיע כי שמעו על חבר מהעבודה שהשקיע במדד כזה או אחר. צריך לזכור שאנשים בדרך כלל מספרים על ההצלחות ולא על הכישלונות שלהם".

לדברי כהן, אחרי כל עלייה ישנה סטגנציה של השוק. "היו כבר מקרים של "עשור אבוד", שבו ה-S&P בעצם לא עלה. מדד הנאסד"ק ירד ב-2022 ב-33%. אנשים קונים ב-200-300 אלף דולר מתוך הסתכלות על 20 שנה קדימה, וזה אולי נכון אבל החיים דינמיים: אנשים מתים, מתגרשים, חולים ועוד".

בכיר נוסף בשוק ההון מחזק את דבריו. "כשאני עולה על מונית והנהג אומר לי בהתלהבות שהוא בדיוק השקיע ב-S&P, אני מבין שזה כנראה הזמן לצאת כי זה שוק של טרנדים. יש אנומליה בשוק: למרות שהריבית עלתה מאוד בשנתיים האחרונות, המניות קפצו. במצב נורמלי הן היו צריכות לרדת. ההייפ הזה גרם לכולם תחושת 'פומו' (Feer of Missing out - תחושת ההחמצה על כך שאנו לא חווים חוויות שחווים אחרים), ש'פוצצה' את המדדים. אנחנו בסביבת ריבית מאוד גבוהה שפגעה בכלכלה בארה"ב ובישראל, ואצלנו יש גם מלחמה שאין לה סוף. לא רואים את זה כשמסתכלים על המדדים המקומיים, כי הם עלו".

למי שרוצים להיות חלק מהחגיגה אבל לא להסתמך על אינטואיציות אישיות, ישנה האפשרות של תיק מנוהל בבית השקעות. "מסחר עצמאי הוא מבורך", אומר ספיר, "אבל יש יתרון גדול גם במוצרים המנוהלים – קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות. מנהלי ההשקעות במוצרים האלה הם אנשים עם יכולות וניסיון מקצועי, וכמובן גם מחלקות אנליזה רחבות ומקצועיות ולא הייתי מבטל את היתרונות שלהם. מוצרי הגמל והפנסיה גם יכולים להשקיע בעולם הלא-סחיר, שסגור בפני משקיעי הריטייל (הסוחרים בבורסה), ולכן אני ממליץ לשלב בין מסחר עצמאי למוצרים מנוהלים".