דו"ח: 181 גרעינים תורניים מקבלים תקציבים כפולים על חשבון גרעינים אחרים

ביום ראשון שעבר אישרה ממשלת ישראל תוספת תקציב של 36 מיליון שקלים לגרעינים התורניים, בפריסה לשלוש שנים. ההחלטה התקבלה לאחר שהממשלה קיצצה בתקציבים במשרדי ממשלה שונים, ומומנה מוויתור של משרדים על תקציבים שוטפים. התוספת מצטרפת לתקציב ממשלתי של 170 מיליון שקלים שקיבלו הגרעינים התורניים ב-2022, לפי מחקר של מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי.

נייר מדיניות שפרסמה קרן ברל כצנלסון מעלה טענות על אפליה תקציבית שיטתית לטובת 181 הגרעינים התורניים, שרובם המכריע בעל אופי דתי-לאומי. הדוח, שנכתב על ידי אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל המדיניות בקרן, קורא לשינוי יסודי בשיטת התקצוב.

המחקר מצביע על פערים בין התמיכה הניתנת לגרעינים התורניים לבין זו הניתנת לגרעינים משימתיים. על פי הדוח, הגרעינים התורניים מקבלים תקציב מתקנת "גרעין חינוכי לאומי" של משרד החינוך, הייעודית לגרעינים אלה בלבד. בשנת 2024 עמד המימון הממוצע לעמותת גרעין תורני על כ-375 אלף שקלים. לעומת זאת, עמותות גרעינים משימתיים המקבלות תמיכה ממשרד ההתיישבות קיבלו בממוצע בשנת 2024 כ-167 אלף שקלים בלבד. התקציב הכולל אינו תלוי בהיקף פעילותם או בגודלם של הגרעינים.

מחקר של מרכז אדוה מצא כי ב-2022 עיקר המימון הממשלתי לגרעינים התורניים הגיע ממשרד החינוך - 76.3 מיליון שקלים (69%), משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות - 13 מיליון שקלים (12%), ומשרד העבודה (11%). הכספים הממשלתיים מהווים 22.1% ממחזור הפעילות של עמותות הגרעינים, כאשר יתרת המימון מגיעה מתרומות, שכר לימוד ומכירת שירותים.

תמיכה כפולה ומשולשת

בנוסף לתקציב הבסיסי, התנאי להכרה בגרעין כגרעין תורני הוא קיומה של ישיבה המקבלת תמיכה מהמדינה, כך שכל הגרעינים התורניים מקבלים תמיכה נוספת ממשרד החינוך לישיבות.

כ-15% מהגרעינים התורניים מקבלים תמיכה נוספת מתקנת הגרעינים המשימתיים שתחת משרד ההתיישבות, המיועדת לגרעינים מסוג אחר.

התוספת של 36 מיליון שקלים מתחלקת לשלוש שנים: 13.5 מיליון שקלים ב-2025, 10.5 מיליון שקלים ב-2026 ו-12 מיליון שקלים ב-2027. ברוב העלות נושאים משרדי החינוך (15 מיליון שקלים), הביטחון (7.5 מיליון שקלים) והמשפטים (4 מיליון שקלים).

לא ניתנה תוספת דומה למטרת שנת שירות או למיזמים חברתיים אחרים שתרמו במהלך המלחמה.

בקרן ברל כצנלסון מותחים ביקורת על שיטת התקצוב ועל המימון של מטרות כגון "החזרה בתשובה" או "חיזוק הזהות היהודית", שלטענתם שנויות במחלוקת.

"גם אם מסכימים על הצורך של המדינה לתמוך בגרעינים השונים, אי אפשר לקבל את האפליה הבוטה, מרובת הרבדים, שקיימת בשיטת התקצוב שלהם לטובת אלה שאופיים דתי-לאומי", אמר הומינר-רוזנבלום.

לדבריו, האפליה במימון הגרעינים היא המשך של האפליה לאורך כל השדרה הממשלתית לטובת החינוך הדתי ומוסדותיו, הן בהיבטי התקצוב והן בהיבטי חופש הפעולה האידאולוגית, החל בבתי ספר, דרך מכינות וישיבות קדם צבאיות וכלה בגרעינים החברתיים.

הדוח מציין כי גם התקנה המיועדת לגרעינים המשימתיים הולכת ומקבלת אופי מגזרי מובהק. בדיקה ראשונית הראתה כי כיום לפחות 75% מהנהנים מתקנה זו הם גופים בעלי אופי דתי או חרדי, שיעור גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. כ-15% ממקבלי התמיכה משתייכים לחסידות חב"ד, וגרעינים נוספים שייכים לחסידויות אחרות, כולל בעלזא, סלונים וויזניץ'.

הומינר-רוזנבלום טוען כי לקהילות דתיות וחרדיות "יש יתרון מובנה בהיענות לתקנות האלה", וכי לא מן הנמנע שהתקנות נבנו מראש באופן המקל עליהן ליהנות מהכספים, בהתחשב באופי המפלגות והשרים שעמדו בראש המשרדים הרלוונטיים.

פעילות בערים מרכזיות ולא רק בפריפריה

על פי מרכז אדוה, מתוך 181 הגרעינים התורניים הפועלים בישראל, 134 מתוקצבים על ידי המדינה. בעוד הגרעינים מתיימרים לסייע לפריפריה ומצדיקים בכך את ההקצבות, 12 מהם פועלים בתל אביב ו-11 בירושלים.

המחקר מצא כי "במרבית עיירות הפיתוח שנבחנו פעילות הגרעינים העצימה פערים כלכליים חברתיים ועדתיים ולא צמצמה אותם". על פי המחקר, בפריפריה הגרעינים גורמים לדחיקת האוכלוסייה המקורית, השתלטות על משרות רבות בשלטון המקומי ושינוי אופי היישובים. ביישובים חזקים רבים רואים בהם שליחי כפייה דתית והדתה.

לנוכח הממצאים, הדוח קורא למהלך מקיף: "יש לבחון מחדש את עצם התמיכה של המדינה באוכלוסיות שאינן מוחלשות. במידה ומוחלט להמשיך עם התמיכה הזו, חובה לבטל את התקנות הכפולות שנועדו לתמיכה בגרעינים ולאחדן לתקנה אחת שוויונית, שתנאיה אינם נותנים עדיפות לקהילות בעלות אופי דתי או חרדי, מתחשבים באופי השונה של כל אוכלוסיה, ובודקים לעומק האם ועד כמה תורמים הגרעינים השונים למקום בו הם מתגוררים".