490 אלף נעדרים מהעבודה, מיליארדים בנזק: המחיר הכלכלי של "שאגת הארי"

חמישה ימים אחרי פרוץ מבצע "שאגת הארי" המשק הישראלי מתחיל לזוז מחדש, אבל לאט. היום (חמישי) בשעה 12:00 נכנסו לתוקף הקלות של פיקוד העורף, שמאפשרות עבודה במקומות הסמוכים למרחבים מוגנים והתקהלויות של עד 50 איש. עד היום המשק היה למעשה מושבת. הערכת פגיעה שפרסם אגף האסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה מציגה את מלוא היקף המכה: כ-490 אלף בני אדם נעדרים משוק העבודה, 11% מכוח העבודה, בגלל אבטלה, חל"ת או שירות מילואים.

על פי הנתונים, במהלך המבצע הוצאו לחל"ת 269.6 אלף עובדים, ו-79.2 אלף עובדים נוספים נעדרו בשל שירות מילואים. בהשוואה למבצע "עם כלביא" מיוני 2025, שבו נרשמו 294.5 אלף מחולתים ו-57.4 אלף משרתי מילואים, ניכר שינוי בהרכב ההיעדרויות: מספר היוצאים לחל"ת הצטמצם, אבל נרשם זינוק של כ-38% בהיקף גיוס המילואים. במקביל, כ-700 אלף הורים מתקשים לצאת לעבודה בשל סגירת מערכת החינוך כולה והצורך להישאר עם ילדים מתחת לגיל 14.

המשמעות הכספית חמורה לא פחות. על פי אומדן אגף הכלכלן הראשי באוצר, במתכונת ההשבתה המלאה שנהגה עד היום הנזק למשק עמד על למעלה מתשעה מיליארד שקלים בשבוע. רוב הסכום, כשמונה מיליארד, נבע מהשבתת הפעילות העסקית. כ-900 מיליון נוספים נגרמו מהשבתת מערכת החינוך, וכחצי מיליארד מהיקף המילואים. עם ההקלות שנכנסו לתוקף היום, האוצר מעריך כי הנזק השבועי יצטמצם ל-2.4 מיליארד שקלים.

חברת עוקץ מערכות, המבצעת סקרים ומחקרים בתחום משאבי אנוש, תרגמה את הנתונים לשקלים: אובדן של למעלה מ-15 מיליון שעות עבודה על פני חמשת ימי הלחימה, המשקף נזק ישיר של כ-300 מיליון שקלים ליום. החישוב מבוסס על עלות מעסיק שעתית ממוצעת של כ-100 שקלים, לפי אומדני הלמ"ס לינואר 2026. מנכ"ל החברה חיים מולכו הדגיש כי הנתונים אינם כוללים את הנזק מהשבתת העסקים עצמם, שמזניק את הפגיעה המצטברת לממדים גבוהים בהרבה.

הנפגעות הראשונות: נשים חרדיות, אימהות לפעוטות

המפתח להבנת המשבר הנוכחי טמון בנתוני המבצע הקודם. ביוני 2025 נעדרו מעבודתם כ-360,650 עובדים בני 15 ומעלה, 7.9% מכוח העבודה, בשל סיבות כלכליות, שירות מילואים או סיבות אחרות. מדובר בעלייה חדה לעומת חודש מאי, שבו עמד שיעור ההיעדרות על 0.8% בלבד (כ-36,300 עובדים). הפער מצביע על גידול של כ-324 אלף עובדים שנעדרו ישירות בעקבות הלחימה.

הנתון המפתיע הוא דווקא שיעור האבטלה: הוא נותר נמוך ואף ירד ל-1.8%. עובדים נשארו בבית בגלל המצב הביטחוני, סגירת עסקים או שירות מילואים, אבל רובם המוחלט שמרו על קשר עם מקום העבודה ולא הפכו למובטלים. זהו משבר של היעדרויות, לא של אבטלה, ובמבצע הנוכחי הדפוס חוזר על עצמו בעוצמה חזקה יותר.

הנטל המרכזי נופל על ההורים, ובמיוחד על אימהות. סגירת מוסדות החינוך והמעבר ללמידה מרחוק הובילו ביוני 2025 לפגיעה חריפה בתעסוקת נשים. הירידה החדה ביותר מכל קבוצה שנמדדה נרשמה דווקא אצל נשים חרדיות, צניחה של 11.1 נקודות אחוז, וזאת לאחר שמאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועד מאי 2025 שמרו על נוכחות יציבה בשוק העבודה.

לצד זאת, אימהות יהודיות שאינן חרדיות לילדים בני אפס עד ארבע ספגו ירידה של 6.5 נקודות אחוז ביוני לעומת מאי, לעומת ירידה של 3.6 נקודות אחוז בלבד בקרב אימהות לילדים בני 10 עד 17. לשם השוואה, באוקטובר 2023 עם פרוץ "חרבות ברזל" הפער בין הקבוצות היה חד יותר: 8.4 נקודות אחוז, לעומת 4.7 נקודות אחוז במהלך "עם כלביא". ככל שהילדים צעירים יותר, כך הפגיעה בתעסוקת האם חריפה יותר.

עצמאיים סופגים מכה כפולה

כ-56,300 עצמאים נעדרו מעבודתם ביוני 2025 מסיבות כלכליות, שיעור של 10.7%, לעומת 5.3% בקרב השכירים (כ-168 אלף עובדים). הפער הכפול ממחיש את רמת הפגיעות הגבוהה של בעלי העסקים הקטנים בשעות חירום, כשאין להם את רשת הביטחון שמספק מעסיק גדול.

ב"עם כלביא" הפגיעה בתעסוקה לא התרכזה באזורים שנפגעו פיזית בלבד. אשקלון רשמה את הירידה החדה ביותר, 7.4 נקודות אחוז. תל אביב-יפו ירדה ב-5.6 נקודות, חיפה ב-5.3 נקודות, ופתח תקווה ב-3.1 נקודות בלבד. דווקא באזור הצפון-מזרח, גולן, צפת וכנרת, נרשמה עלייה של 1.7 נקודות אחוז. במבצע הנוכחי, עם כניסת חיזבאללה למערכה, ייתכן שדווקא צפון הארץ ירשום הפעם פגיעה חמורה יותר.

משרד העבודה מעריך כי הפגיעה הענפית תהיה דומה ל"עם כלביא". הענפים הצפויים להיפגע קשה הם אמנות, בידור ופנאי (ירידה צפויה של כ-20% במועסקים), שירותי ניהול ותמיכה (12%), חינוך ושירותים אחרים (10% כל אחד) ומסחר (7%). מדובר בענפים עם תלות גבוהה בנוכחות פיזית ובתנועת קהל, ושיעור גבוה של אימהות עובדות.

כשכל ענפי המשק התכווצו ביוני 2025, ענף המידע והתקשורת הוסיף כ-7,100 עובדים. על פי הסקר, הגידול נבע ככל הנראה מהיכולת הגבוהה לעבוד מרחוק ומהיציבות היחסית של הענף בתקופות חירום. ההייטק בלט כענף היחיד שלא רק עמד במשבר אלא צמח בתוכו. החינוך, לעומת זאת, ספג את המכה הקשה ביותר: כ-51 אלף עובדים פחות בעקבות סגירת המוסדות. ירידות נרשמו גם בשירותי בריאות ורווחה (כ-34 אלף) ובתעשייה (כ-30,600). ענף הבנייה המשיך לפעול כמעט כרגיל בשל מעמדו כענף חיוני, בניגוד לשיתוק שחווה בתחילת "חרבות ברזל".

מתווה הפיצויים: עדיין באפלה

כדי למנוע קריסה של עסקים וגל פיטורים, משרד האוצר ואיגוד לשכות המסחר מגבשים מתווה פיצויים המבוסס על המודל של "עם כלביא". באוצר אומרים כי הפיצוי לעסקים יבוסס על ירידה במחזורי הפעילות לעומת שנה קודמת, ולעסקים גדולים עם מחזור מעל 300 מיליון שקלים הפיצוי יבוסס על החזר הוצאות. במקביל, המדינה תפעיל מתווה חל"ת שיאפשר לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לקבל דמי אבטלה.

אלא שבפועל, חוסר הוודאות עדיין בשיאו. החוק מאפשר לעובד לקבל דמי אבטלה רק אם נעדר 14 יום ברציפות. במבצע "עם כלביא" התנהל מאבק ארוך שהוביל בסופו של דבר לאישור מתווה חל"ת גם למי שנעדר עשרה ימים שלא ברציפות. כעת, כשהמשק נפתח חלקית, הבעיה מתחדדת: עובד שחוזר לעבודה "שובר" את רצף ימי החל"ת שלו, ועלול להפסיד את הזכאות לדמי אבטלה.

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, חלק מהעובדים מפחדים לבוא לעבודה, רבע מהם עם ילדים בבית, ובלי חל"ת גמיש אי אפשר להחזיר את המשק לפעילות. באיגוד דורשים לשנות את כלל 14 הימים, ובאוצר דנים בנושא.

גם מקור המימון לא ברור. הכסף אמור לבוא מקרן מס רכוש, אבל באוצר עדיין לא יודעים להעריך במדויק מה הייתה עלות תוכנית הפיצויים ב"עם כלביא", ולכן גם לא יכולים לשער מה תהיה העלות הפעם.