סערת הענק באנבידיה: מה זה יעשה לכסף שלנו?

מה בדיוק התפוצץ באנבידיה, ואיך רומן אישי הפך למשבר ענק?

הסערה החלה בסוף אוקטובר, כאשר נחשף שגורמי מודיעין בארצות הברית חושדים שאשת עסקים סינגפורית בשם אליס הואנג (אין קשר משפחתי), שניהלה קשר רומנטי עם מנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'נסן הואנג, פעלה כסוכנת עבור המודיעין הסיני. החשד המרכזי של הרשויות, ובהן ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקאי, הוא שאותו קשר סייע לרשת חברות להבריח לסין שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ואסורים ליצוא בשווי של כ-7.5 מיליארד דולר.

המנכ"ל אומנם הודה ברומן בפני העובדים אך לא הואשם בפלילים, והחברה פתחה בחקירה עצמאית. אלא שאמש (רביעי, 11 בנובמבר) המשבר עלה מדרגה דרמטית עם חשיפה נוספת על מערכת יחסים רומנטית שניהל הואנג עם בכירה בתוך החברה הכפופה לו ישירות. הפרה כזו של כללי האתיקה והממשל התאגידי כבר אינה קשורה לסין, והיא זו שהובילה את דירקטוריון אנבידיה להתכנס לדיון חירום ולהיערך ברצינות לאפשרות של הדחת המייסד האגדי מתפקידו.

איך המניה הגיבה לכל הדרמה הזו?

המשקיעים בוול סטריט שונאים חוסר ודאות, והתגובה הייתה חדה וכואבת במיוחד. מאז השיא שרשמה המניה באוקטובר (כ-243 דולר), היא איבדה יותר מ-30% מערכה, מה שמחק משווי השוק של אנבידיה סכום אסטרונומי של למעלה מ-450 מיליארד דולר - יותר מהתוצר השנתי של מדינות שלמות.

אחרי שנסגרה אמש במחיר של 173.73 דולר, הגיעו הדיווחים הליליים על הרומן השני ועל ההיערכות להדחת המנכ"ל, והמניה צנחה בעוד כ-8.6% במסחר המאוחר לרמה של כ-158.8 דולר. חשוב להבין שחלק מהירידות של השבועיים האחרונים נבעו גם ממימושים כלליים במניות הטכנולוגיה, אבל בעוד שמדד הנאסד"ק רשם ימי עליות, אנבידיה צללה לבדה - הוכחה לכך שהשוק מתמחר כעת סיכון ספציפי סביב הנהגת החברה.

האם העסק של אנבידיה באמת נפגע, או שהמניה יורדת רק בגלל הפאניקה?

כאן מסתתרת ההבחנה החשובה ביותר: נכון להיום, מכונת הכסף של אנבידיה לא נעצרה. בדוח הרבעוני האחרון שלה הציגה החברה זינוק של 106% בהכנסות (לכ-96.2 מיליארד דולר ברבעון אחד) ורווח נקי של כמעט 60 מיליארד דולר, עם שיעור רווח גולמי פנומנלי של 75%. היתרון הטכנולוגי שלה, ובמיוחד מערכת התוכנה CUDA שאליה מחוברות כל ענקיות הטכנולוגיה, לא ייעלם מחר בבוקר.

הסיבה שהמניה נופלת היא שהבורסה תמיד מסתכלת קדימה: המשקיעים חוששים שאם הואנג יודח, ייווצר ואקום ניהולי (שכן כ-60 בכירים מדווחים לו ישירות ללא יורש ברור), ושחקירות הממשל האמריקאי יובילו להחמרת מגבלות היצוא או לפגיעה באמון הלקוחות הענקיים שכבר החלו לפזול למתחרות כמו AMD, ברודקום וגוגל.

מהם התרחישים האפשריים מכאן ומה כל אחד מהם יעשה לחברה?

בשוק ההון מנתחים כעת ארבעה כיווני התפתחות מרכזיים, כאשר שוקי החיזוי מעריכים שהסיכוי לעזיבתו של הואנג זינק לכ-75% עד 88%. בתרחיש הסביר ביותר כרגע, הדירקטוריון יחליט על הדחה או התפטרות של הואנג על רקע הפרת הקוד האתי וימנה מנכ"ל זמני, מה שיוביל בטווח הקצר לטלטלה ולירידות נוספות בגלל אובדן הדמות המזוהה ביותר עם החברה, אך בטווח הארוך עשוי לנקות את השולחן ולאפשר לעסק להמשיך לתפקד. תרחיש מרוכך יותר הוא פרישה מסודרת של הואנג מתפקיד המנכ"ל תוך הישארות בתפקיד ייעוץ טכנולוגי לתקופת חפיפה, מה שירגיע את המשקיעים.

מנגד, קיים תרחיש חיובי שבו החקירה הפנימית מנקה אותו מחשד לפגיעה בביטחון הלאומי והדירקטוריון מסתפק בנזיפה או קנס בשל עוצמתו - מצב שיזניק את המניה בחדות כלפי מעלה. התרחיש המסוכן מכולם הוא שילוב של ממצאים ביטחוניים חמורים, סנקציות אמריקאיות כבדות והאטה בהשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית, מה שיפגע גם ברווחי החברה וגם במחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם עליה.

אז שווה עכשיו להיכנס ולקנות את המניה כשהיא ירדה, או שעדיף להתרחק?

על הנייר, אנבידיה נראית היום זולה משמעותית ממה שהייתה בשנים האחרונות. הירידה במחיר הביאה אותה למכפיל רווח היסטורי של כ-20 ומכפיל עתידי נמוך של כ-10 עד 14 בלבד – רמות מחיר שנחשבות אטרקטיביות מאוד עבור חברה שצומחת בקצב כזה.

עם זאת, בוול סטריט מזהירים מפני ניסיון "לתפוס סכין נופלת" רגע לפני שמתפרסמות הכותרות הקשות ביותר. בימים הקרובים צפויה החלטת הדירקטוריון, ב-17 בנובמבר יתפרסמו הדוחות הרבעוניים (שבהם ייתכן שיוכרזו מחיקות מלאי הקשורות לסין), ויום למחרת צפוי הואנג להתייצב לשימוע סגור בקונגרס.

לכן, למשקיעים לטווח קצר עדיף להמתין להתבהרות התמונה, בעוד שלמשקיעים לטווח ארוך של שלוש עד חמש שנים שמאמינים בכוחה הטכנולוגי של החברה, הדרך השקולה היא כניסה מדורגת - קנייה במנות קטנות לאורך השבועות הקרובים כדי לפזר את הסיכון.

איך הסערה הזו תשפיע על שאר השוק ועל חברות הטכנולוגיה הגדולות?

בטווח הקצר אנחנו צפויים לראות תנודתיות גבוהה ופיצול מעניין בתוך עולם הטכנולוגיה. מצד אחד, ספקיות שעובדות צמוד לאנבידיה, כמו יצרנית השבבים TSMC או יצרניות הזיכרונות מיקרון ו-SK Hynix, עלולות לסבול מלחץ שלילי מחשש לעיכובים בהזמנות, וכך גם חברות תשתיות בינה מלאכותית ממונפות כמו CoreWeave ו-Nebius שעלולות להתקשות לגייס הון אם האמון בענף יתערער.

מצד שני, עבור המתחרות הישירות כמו AMD וברודקום, ועבור ענקיות הענן כמו מיקרוסופט, אמזון, גוגל ומטא, חולשה של אנבידיה עשויה דווקא לפתוח הזדמנויות: התחרות בשוק השבבים תתחזק, המונופול של אנבידיה יתרכך, ועלויות הרכש של כוח המחשוב עבור ענקיות הטכנולוגיה עשויות אפילו לרדת בעתיד.

איך הסערה בוול סטריט מגיעה לפנסיה ולקרן ההשתלמות של כולנו, וכמה כסף זה עלול לעלות לנו?

גם אם מעולם לא קניתם מניה בבורסה האמריקאית, סביר להניח שאתם מושקעים באנבידיה דרך החסכונות הפנסיוניים שלכם. אנבידיה הפכה לענקית שמהווה כ-6.3% ממדד S&P 500 וכ-7.1% ממדד הנאסד"ק 100 – שני מדדים שאליהם זורמים עשרות מיליארדי שקלים מכספי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל.

כדי להבין את המספרים, נניח שיש לכם 100 אלף שקל במסלול מחקה S&P 500: אם אנבידיה תיפול בעוד 10% לבדה ושאר השוק יישאר ללא שינוי, החיסכון שלכם יירד בכ-630 שקל (ובכ-3,150 שקל אם צברתם חצי מיליון שקל).

הסיכון המשמעותי יותר לחוסכים הוא תגובת שרשרת שבה המשבר באנבידיה יערער את האמון בתעשיית הבינה המלאכותית כולה ויגרור ירידה של 10% במדד ה-S&P 500 כולו – תרחיש שכבר יגלח 10,000 שקל מחיסכון של 100 אלף שקל.

עם זאת, לא כולם חשופים באותה מידה: בעוד שחוסכים במסלולי מניות או מסלולים עוקבי מדדים בחו"ל ירגישו את התנודות מיד, חוסכים במסלולים כלליים או תלויי גיל מוגנים יותר בזכות פיזור נכסים רחב, ומי שכספו נמצא בפיקדון בנקאי או בקרן כספית שקלית אינו חשוף כלל לנפילת המניה.

איך שער הדולר נכנס לתמונה, ומה קורה להייטק הישראלי בעקבות המשבר?

מעבר לתנודות של המניה עצמה, החוסך הישראלי מושפע גם ממשתנה נוסף שרבים שוכחים: שער הדולר מול השקל. מי שמושקע במסלול מדדים אמריקאי שאינו מגודר למט"ח חשוף גם לשינויים במטבע, כך שאם הדולר מתחזק בזמן שהבורסה האמריקאית יורדת, התחזקות המטבע יכולה לקזז חלק מההפסד השקלי - אך אם גם המניות יורדות וגם הדולר נחלש, החוסך סופג פגיעה כפולה.

מעבר לשוק ההון, המשבר באנבידיה נוגע בישראל גם דרך שוק העבודה וההייטק המקומי, שכן אנבידיה היא מעסיקה ומשקיעה מרכזית בארץ. האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה להקשות על סטארטאפים ישראליים לגייס הון ולהאט ביקושים לפתרונות טכנולוגיים מקומיים, אם כי התחזקות של מתחרותיה של אנבידיה עשויה דווקא לפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות לחברות ישראליות.

אז מה צריך לעשות עכשיו מי שיש לו פנסיה או קרן השתלמות?

הכלל החשוב ביותר בימים של כותרות דרמטיות הוא לא לקבל החלטות פזיזות מתוך פאניקה בגלל מניה אחת. ירידה בשווי הקרן המופיעה באפליקציה היא עדיין לא הפסד סופי, אלא רק ירידה "על הנייר" שהופכת להפסד ממשי רק אם מושכים את הכסף או עוברים מסלול בזמן הירידות ונועלים את ההפסד.

למי שחוסך לפנסיה לעוד 20 או 30 שנה יש די והותר זמן להמתין להתאוששות השווקים, בעוד שמי שמתכנן למשוך את קרן ההשתלמות בשנה הקרובה לטובת רכישת דירה או הוצאה גדולה, כדאי שיבדוק באתרים הרשמיים של רשות שוק ההון ("פנסיה-נט" ו"גמל-נט") באיזה מסלול הכסף מושקע, מה שיעור החשיפה שלו למניות בחו"ל והאם הוא מגודר מט"ח – כדי לוודא שרמת הסיכון מתאימה למועד שבו יזדקק לכסף.