מה מתייקר לנו מ־1 בינואר 2026?

חלק מהגזירות כבר אושרו ויבואו לידי ביטוי באופן אוטומטי, ואחרות עדיין על שולחן הממשלה. בחישוב גס, ההערכה היא שהתקציב החדש יעלה למשק בית ממוצע כאלף שקלים בחודש — כ־12 אלף שקלים בשנה — דרך שילוב של מיסים גלויים וגזירות שקופות ששוחקות את המשכורת מבלי שנראה העלאה רשמית.

יש שני סוגים של פגיעה ביוקר המחיה בשנת 2026. הראשון הוא צעדים שכבר אושרו ב־2024 וב־2025 וימשיכו לפעול גם ב־2026 באותה מתכונת, למרות שהובטח שאולי יסתיימו אם המצב ישתפר — כמו שיעור המע"מ ששומר על רמה של 18%.

הסוג השני הוא צעדים חדשים או מנגנוני הקפאה וייקור שייכנסו לתוקף או יחריפו דווקא ב־2026: הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הילדים וחיסכון לכל ילד, שינוי מנגנון דמי הביטוח הלאומי, העלאת ארנונה ובחלק מהרשויות העלאה חריגה לעסקים, ושורה של מסים חדשים או מתוכננים בתחומי טיסות, תיירות וסיגריות אלקטרוניות.

הכנו שאלות ותשובות שינתחו את העיקר: מה בטוח מתייקר מיום שישי הראשון של 2026, מה עוד עלול להתייקר אם יעבור בממשלה, ואיך כל זה מתחבר לתלוש שלכם, לארנונה, לחשבונות ולחופשה הבאה בחו"ל.

הקפאות מדרגות מס ונקודות זיכוי

אם שיעורי מס הכנסה כמעט לא השתנו רשמית, איך ייתכן שבפועל נשלם יותר מס ב־2026?

הטריק המרכזי של תקציבי 2025 ו־2026 הוא לא העלאה גלויה של שיעור מס ההכנסה, אלא הקפאה שקטה של העדכונים שהיו אמורים להקל עליכם.

בדרך כלל מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות בכל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. כאשר המדד עולה והשכר שלכם לא מזנק בהתאם, העדכון אמור לפחות להקטין את חלק השכר שנכנס למדרגות מס גבוהות.

בפועל העדכון הזה הוקפא ב־2025, והוא ימשיך להיות מוקפא גם ב־2026 וגם ב־2027. המשמעות היא שבני זוג שמרוויחים מעל רף מדרגות המס יפסידו מאות שקלים בכל חודש. המס אולי לא נראה גבוה יותר על הנייר, אבל כוח הקנייה נשחק משום שהמחירים עלו והמס לא הותאם.

מה קורה עם נקודות הזיכוי ממס הכנסה? גם שם אנחנו מפסידים כסף?

כן. נקודות הזיכוי הן אחד המנגנונים היעילים ביותר להקלת מס, בעיקר למשפחות עובדות. כל נקודת זיכוי שווה כיום 242 שקלים בחודש. היא לא עודכנה ב־2025 בהתאם לעליית המדד, וגם ב־2026 היא תישאר באותו שווי נומינלי — בזמן ששוויה היה אמור לגדול ביותר מעשרה שקלים ב־2025–2026. גם סכום זה עשוי להגיע למאות שקלים בשנה למשק בית.

מה קורה עם קצבאות הילדים ותוכנית חיסכון לכל ילד ב־2026?

גם כאן ההקפאה נמשכת. קצבת הילדים שמשלם הביטוח הלאומי לא תתעדכן ב־2026 בהתאם לאינפלציה, בדיוק כפי שלא עודכנה ב־2025.

הקצבה תישאר 169 שקלים בגין הילד הראשון במשפחה וכל ילד מהחמישי ואילך, ו־214 שקלים בגין הילדים השני, השלישי והרביעי.

בנוסף, המדינה ממשיכה להפקיד 51 שקלים בחודש לכל ילד במסגרת חיסכון לכל ילד, וגם סכום זה לא עודכן ב־2025 ולא יעודכן ב־2026.

במצב רגיל השווי היה אמור לעלות בכ־2.5% ב־2026, בנוסף לעליית מדד קודמת של 3.2% ב־2024 שלא נלקחה בחשבון. בפועל המשפחות מפסידות עדכון של 5.7% בסך הכול על שתי שנות אינפלציה. התוצאה היא שחיקה של מאות שקלים בשנה למשפחה, בלי כותרת דרמטית של קיצוץ אלא דרך הקפאה שקטה.

איך דמי הביטוח הלאומי והבריאות עומדים להתייקר ב־2026?

יש כאן שני רבדים. עוד ב־2025 הועלו דמי הביטוח הלאומי במדרגת השכר הנמוכה: על 7,522 השקלים הראשונים של השכר החודשי נוספו 48 שקלים בחודש לכל עובד ועוד 72 שקלים בחודש למעסיק. ההעלאה הזאת הכניסה כעשרה מיליארד שקלים בשילוב עם חלק המעסיקים והמדינה, והיא נשארת בתוקף עד סוף 2026.

החל ב־2026 משתנה מנגנון ההצמדה של התקרה לשיעור המופחת. עד היום ההפרשה המופחתת חלה עד 60% מהשכר הממוצע במשק, והסף הזה היה אמור להתעדכן לפי השכר הממוצע, שעולה בדרך כלל מהר יותר מהמדד. עכשיו ההצמדה תעבור למדד המחירים לצרכן, שהוא איטי יותר.

התוצאה היא שחלק קטן יותר מהשכר ייהנה מהשיעור המופחת וחלק גדול יותר יידרש לשלם את שיעור הביטוח הלאומי הגבוה. במשרד האוצר מעריכים שהשינוי יביא לתוספת גבייה של כ־2.1 מיליארד שקלים ב־2026, ועוד 300–400 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2027–2028. מבחינת העובד זה עוד כמה עשרות שקלים לחודש שיורדים מהנטו בלי שיראה שינוי דרמטי בחוק.

תשלומי חשבונות

המע"מ עלה כבר בתחילת 2025 ל־18%, האם הוא צפוי לרדת?

המע"מ לא צפוי לרדת, אך נכון לעכשיו גם לא לעלות שוב בתחילת 2026. שיעור של 18% במקום 17% נותן למדינה עוד כשבעה מיליארד שקלים בשנה, והכסף הזה ממשיך להיגבות בכל קנייה בסופר, בחנות ובשירותים.

התחושה אצל חלק מהציבור היא שהעלאת המע"מ הייתה צעד חד־פעמי ב־2025, אבל בפועל מדובר בגזירה שנשארת במתכונתה גם ב־2026, ואולי מעבר לכך — עד שתתקבל החלטה מפורשת אחרת.

האם הארנונה הולכת להתייקר?

בינואר 2026 צפויה קודם כול התייקרות אוטומטית של הארנונה בשיעור של 1.6%, הצמדה למדד שנקבעת באופן רוחבי. אבל מעבר לכך, הממשלה צפויה לדון בבקשות חריגות להעלאות נוספות של הארנונה העסקית, בעיקר על חנויות, משרדים ותעשייה.

לפי נתוני משרד הפנים, מתוך 108 בקשות שהוגשו השנה כ־95 עסקו בהעלאה חריגה של התעריפים, והיקפן המצטבר מוערך בכ־250 מיליון שקלים. על פי הערכות איגוד לשכות המסחר, כ־45 מיליון מתוכם יגולגלו ישירות על המגזר העסקי. רק כ־8% מהרשויות שביקשו שינוי הגישו בקשות להפחתה בלבד.

מה קורה בערים הגדולות?

ירושלים — יבוצע עדכון חלוקת אזורי החיוב שיגרום לכך שתושבים בשכונות מוחלשות (אזור ד') ישלמו יותר ארנונה למגורים, משום שהתעריף שלהן יושווה לאזור ג'.

תל אביב — דירות מעל 140 מ"ר באזור הדולפינריום עוברות מסיווג אזור 4 לאזור 1 — התעריף קופץ ביותר מ־100%. מוסדות להשכלה גבוהה דווקא ייהנו מהפחתה.

חיפה — תושבי שכונות חדשות כמו נאות פרס, רמת הנשיא וגבעת זמר יעברו לתעריף גבוה יותר; בתי הזיקוק יתייקרו ב־6.6%. מנגד, מוסדות אקדמיים ומוקדים בנקאיים עשויים לשלם פחות.

חולון — סיווג חדש ל"נכס באכלוס מרובה" קובע תעריף של 450 שקלים למ"ר — כמעט פי ארבעה מדירה רגילה. בנוסף, הארנונה למגורים תעלה ב־3.5% מעבר לעלייה הארצית.

רמת גן — העירייה מתחילה העלאה הדרגתית בארנונה לעסקים במתחם הבורסה, השנה מ־422 ל־446 שקלים למ"ר, עד להשוואת התעריף לאזור א'.

ראשון לציון — העיר מעלה את הארנונה למגורים ב־3.5% מעבר להתייקרות הרגילה, סך הכול כ־5%.

ערים נוספות — גם בבית אריה הוגשה בקשה לעלייה של 17%, בסמת טבעון כמעט 12%, רחובות 12% בחלק מהאזורים, אשקלון 7.5% לתעשייה, רמת גן עלייה של 6.5%–8.5% במסחר ובשירותים, ורמלה 4% בכלל הנכסים. העלאות נוספות נרשמו גם בכרמיאל, מעלה אדומים, טמרה, אבו סנאן, אל בטוף, ג'לג'וליה, ירוחם, מועצת מנשה ורשויות נוספות.

נזכיר שהעלאות אלה מצטרפות להצמדה האוטומטית ולעלייה של 5.3% בארנונה בתחילת 2025. אף שרוב ההתייקרות מופנית לעסקים, בפועל עלויות אלו נוטות להתגלגל על הצרכנים דרך מחירי המוצרים והשירותים. עסק שמשלם יותר ארנונה לא יספוג בדרך כלל את כל ההתייקרות על חשבון הרווח שלו — הוא ינסה לגלגל לפחות חלק מהעלות אל הלקוח.

האם חשבון החשמל עומד לעלות?

כן. תעריפי החשמל צפויים לטפס באופן הדרגתי ומתמשך כבר מהרבעון הראשון של 2026. המחיר לצרכן הביתי יעלה בשיעור של 1.3%–2.5%, ובהמשך יעודכן מדי רבעון במקום פעם בשנה, כך שהתעריף ישקף כמעט בזמן אמת את התנודות במדד המחירים לצרכן, בשער הדולר ובמחירי הפחם והריבית.

נוסף על כך, תוכנית הפיתוח של רשת החשמל בעלות של כ־90 מיליארד שקלים עד 2030 תתגלגל גם היא לחשבון החודשי ותוסיף עלייה נוספת של כ־0.1%–0.2% בשנה בתעריף הביתי. הציבור ירגיש לא זינוק חד אחד אלא שחיקה מצטברת בחשבון החשמל לאורך השנים הקרובות.

משפחה שמשלמת כ־500 שקלים בחודש על חשמל תספוג עלייה ברבעון הראשון של 2026 בשיעור של 1.3%–2.5%, שפירושה תוספת של 6.5 עד 12.5 שקלים לחודש. מעבר לזה, העדכון השנתי הנוסף בגלל השקעות התשתית שווה ערך לכחצי שקל עד שקל לשנה — לא קפיצה דרמטית בבת אחת, אלא עוד כמה שקלים שנשחקים מהנטו בהדרגה.

האם חשבון המים עומד להתייקר?

כן. תעריף המים יעלה ב־2.49% החל מינואר, תוספת של כשלושה שקלים בחודש למשק בית, לאחר העדכון שעוד כפוף לשימוע.

ההחלטה נולדה מהצורך להגביר השקעות בתשתיות המים, בין היתר בגלל שנתיים רצופות של ממוצעי גשמים נמוכים. ללא התערבות משרד האנרגיה, ההתייקרות הייתה מגיעה ל־7% במקום פחות מ־3%.

האם התחבורה הציבורית עומדת להתייקר?

נכון לעכשיו, מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר 2026, לאחר שמשרד האוצר ומשרד התחבורה סיכמו לדחות את ההתייקרות המתוכננת של 12% — צעד שהיה אמור להקפיץ את מחיר הנסיעה העירונית משמונה שקלים לכמעט תשעה שקלים.

ההחלטה התקבלה למרות שאין עדיין מקור תקציבי ברור למימון הדחייה, וברקע שירות תחבורה ציבורית שמוגדר ירוד ותקציבי שיפור תדירויות שלא מומשו ב־2024–2025. בפועל, המחירים כבר זינקו בכ־45% בתקופת הממשלה הנוכחית, והיו אמורים להגיע לעלייה מצטברת של 63%, כך שהדחייה מונעת כעת רק את העלייה הקרובה — אך לא מבטיחה שמחירי התחבורה לא יטפסו שוב בהמשך 2026.

מותרות

מה יקרה למחירי הטיסות ולחופשות ב־2026?

בתחום התעופה מופיעים שני צעדי מס מרכזיים שיכולים להעלות את העלויות לצרכן אם יאושרו בממשלה ובכנסת.

הראשון הוא מס חדש על מטוסים בגין זיהום אוויר, שיוטל על חברות התעופה וינוע בין כ־1,200 שקלים לטיסות קצרות במטוסים קלים לבין כמעט 100 אלף שקלים למטוסים גדולים בטיסות ארוכות. במשרד האוצר מעריכים שהמס יכניס כשני מיליארד שקלים בשנה. סביר להניח שחלק גדול מהעלות יגולגל למחירי הכרטיסים.

השני הוא ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות לתיירים, מהלך שמבקריו מזהירים כי עלול לפגוע בתיירות הנכנסת דווקא בתקופה שבה היא חלשה. מחד, המהלך נותן למדינה מקור הכנסה נוסף. מאידך, הוא עשוי לגרום לעליית מחירים בבתי המלון ובחלק מהשירותים הקשורים לתיירים. שני הצעדים עדיין צפויים לעורר מאבקים פוליטיים לפני שיתממשו.

האם מתוכננים מיסים על סיגריות אלקטרוניות?

בתחום הסיגריות האלקטרוניות הצעד המסתמן הוא מיסוי קצוב הן על הנוזל והן על המכשיר. המס המתוכנן הוא שקל אחד לכל מיליליטר נוזל אידוי ו־30 שקלים על כל מכשיר אידוי.

מדובר במס ישיר וברור שמוטל על המוצר עצמו, ולכן כמעט ודאי שיתגלגל במלואו למחיר לצרכן. מי שמשתמש בסיגריות אלקטרוניות ישלם יותר על כל בקבוק נוזל ועל כל מכשיר חדש שירכוש החל מתחילת 2026, אם וכאשר יאושר המהלך.

מה לגבי מסים חדשים על נדל"ן? זה משהו שהולך לייקר לנו את הדירות?

במערכת המס מתוכננים כמה צעדים שקשורים לנדל"ן, שחלקם נועדו לממן הקלות אחרות.

יש הצעה להטיל מס רכוש בשיעור של 1.5% על קרקע פנויה שאינה חקלאית. כלכלנים וקבלנים מזהירים כי מהלך כזה עשוי לייקר את מחירי הדירות, משום שבעלי הקרקעות ינסו לגלגל את המס אל מחיר הקרקע והבנייה.

בנוסף קיימת הצעה למס יסף חדש בשיעור של 2% על משקיעי נדל"ן שמוכרים דירות שאינן למגורים, מעבר למס השבח הרגיל. גם כאן הדאגה היא שחלק מהעלות תתגלגל לשוכרי הדירות ולקונים.

חשוב להדגיש שהצעדים הללו אינם סופיים והם צפויים להיתקל בהתנגדות פוליטית, אך אם יאושרו הם יהפכו חלק נוסף מהדיור בישראל ליקר יותר.

עם כל הגזירות האלה, יש בכלל משהו בתקציב שיקל על חלק מהמשפחות ב־2026?

יש כמה צעדים שמוצגים כהטבות, בעיקר למעמד הביניים, אבל הם מגיעים כחלק מחבילת מסים כוללת.

המהלך הבולט הוא ריווח מדרגות מס ההכנסה. לפי התוכנית, עובדים שמרוויחים בין 16 אלף שקלים ל־19 אלף שקלים בחודש ישלמו מס בשיעור אחיד של 20% במקום 31%.

בנוסף, מדרגת המס הגבוהה של 35% תידחה להכנסה חודשית של 25,101 שקלים, במקום 22,441 שקלים כיום. מבחינת חלק מהעובדים מדובר בכמה מאות שקלים נטו נוספים בכל חודש.

אלא שההקלות הללו ממומנות בדיוק באמצעות חלק מהגזירות שפורטו קודם, כולל מס רכוש על קרקע פנויה ומסים נוספים. כך שבממוצע, לפי ההערכות, התקציב החדש עדיין צפוי לעלות למשק בית כאלף שקלים בחודש.