הקטר הטכנולוגי שמוביל את הכלכלה הישראלית, צריך להיות זה שמוביל את הריפוי

לצד ההקלה על סיום המלחמה, עם החזרה של החטופים החיים ושובם הביתה של חלק מהחיילים, ישראל צפויה לראות גם צונאמי של קשיים נפשיים – לא רק בקרב הלוחמים ובני משפחותיהם, אלא גם בקרב כל מי שחייו נסדקו מאז ה-7 באוקטובר. מה שכבר נראה כעת, הוא רק קצה הקרחון.

המספרים כבר מדברים: שיעורי החרדה, הדיכאון והפוסט-טראומה מרקיעים שחקים, והביקוש לשירותי בריאות הנפש עלה בעשרות אחוזים. זמני ההמתנה לטיפול התארכו באופן דרמטי, ורבים נותרים ללא מענה. דוח של "מטפלים בנפש" שפורסם בספטמבר 2025 מצא כי 50 אחוז מאזרחי ישראל שרצו לטפל בעצמם והרגישו צורך נפשי , לא הצליחו לעשות זאת בגלל חוסר בהיצע וסיבות נוספות. המצב הזה הוא לא רק משבר רפואי או חברתי, אלא משקולת כלכלית כבדה על המשק. אי-טיפול בפגיעות נפשיות מוביל לירידה בפריון, עלייה בשימוש בשירותי בריאות כלליים, ובטווח הארוך - פגיעה חמורה בחוסן הכלכלי של המדינה.

כדי להתמודד עם המשבר, נדרש שינוי תפיסתי בגישה הלאומית לבריאות הנפש. לצד הצורך הקריטי בהכשרת מטפלים נוספים, ישראל מוכרחה להכיר בכך שפיתוח ושימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הוא הכרח קיומי ומכפיל כוח. זה הזמן לגייס את כל כוחות היזמות, החדשנות הטכנולוגית וההון האנושי שלנו, ולהפנות אותם לתוך בריאות הנפש.

ההתקדמות המדעית-טכנולוגית מאפשרת כיום לשפר באופן דרמטי את כל שלבי הרצף הטיפולי: אבחון ומיון באמצעות כלים מבוססי AI לזיהוי מהיר ומדויק יותר של מצוקות; טיפול באמצעות אפליקציות, מציאות מדומה (VR) וכלים דיגיטליים המספקים טיפול ראשוני וליווי בין הפגישות; וניטור ושיקום דרך כלים למעקב רציף ואובייקטיבי אחר התקדמות המטופל.

חשוב להדגיש: הכלים הללו אינם באים להחליף את המטפל האנושי, אלא להרחיב את הטיפול האנושי ולאפשר לאנשי המקצוע להעניק טיפול יעיל ונגיש הרבה יותר למי שנותר כיום בחוץ בשל מגבלות גיאוגרפיות, כלכליות או זמני המתנה.

החברה הישראלית כבר הוכיחה בשנתיים האחרונות, פעם אחר פעם, את יכולתה להתמודד עם רגעי משבר באמצעות חיבורים רב מגזריים ומחשבה מקורית, נועזת וחדשנית. מול האתגרים הבאים ישראל נדרשת שוב לכל אלה.

הדרך היחידה שתוביל לריפוי אמיתי היא חיבור כוחות. זה דורש הסרת חסמים בירוקרטיים ואימוץ טכנולוגיות חדשניות על ידי קופות החולים ובתי החולים. זה דורש גם הפניית הון סיכון ופילנתרופיה ממוקדת לסטארט-אפים בתחום בריאות הנפש ומציאת מודלים כלכליים חדשים לשיתופי פעולה בין גופים ציבוריים, קופות חולים, חברות טכנולוגיה וגופים פילנתרופיים. אבל בעיקר, זה דורש מאיתנו לראות בבריאות הנפש השקעה חברתית-כלכלית ארוכת טווח.

השבר שהתרחש באוקטובר 2023 לא צריך לסמן רק סוף. הוא חייב להפוך למנוע שינוי שישלב בין מדע, טכנולוגיה וחמלה. אם ישראל תדע לרתום את הכוח הכלכלי והטכנולוגי שלה להתמודדות עם המשבר הנפשי, היא תוכל להפוך לאבטיפוס עולמי לחוסן לאומי – וליצור תקווה אמיתית לשינוי.

הכותבת היא מנכ"לית Clear Sky

ביום שני 3/11/25 יתכנס זו השנה הרביעית פורום מומחים בנושא "שיקום, טראומה ומניעת התמכרויות", כחלק מפעילות "משחקים באחריות" מבית מפעל הפיס במוזיאון ת"א לאמנות.