דנה גילתה שהיא מתחרה ברובוט, אבל אלה לא חדשות רעות

נכון, אף מקצוע לא נשאר חסין בפני גל ה-AI וכדאי ללמוד לעבוד עימו, אך יש כאן גם הזדמנות - לעבוד פחות שעות, להשיג פריון גבוה יותר ולהגיע לתוצר לאומי גבוה לנפש ביחס למדינות ה-OECD.

דנה, אשת רכש ממרכז הארץ, לא ציפתה שתצטרך להתחרות ב... רובוט. "לא מזמן הבוס שלי ביקש שאבדוק חוזה, ואמר שבינתיים הוא הריץ אותו דרך GPT. חשבתי שהוא מתבדח, אבל החוזה עבר ממש ניתוח תחבירי, סוכם לשלושה סעיפים מרכזיים, והמערכת אף הציעה נוסח חדש".

הבינה המלאכותית כבר כאן – במשרדים, בבתי החולים, באולפני העיצוב ובמפעלים. ובזמן שחלק מאיתנו מתפעלים מהיכולות, אחרים חוששים לעתידם המקצועי.

למרות ההתמודדות עם הטכנולוגיה החדשה, עלינו להבין כי כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה, אנו צריכים לא רק לשלוט בכלים טכנולוגיים, אלא גם לשלב אותם עם היכולות האנושיות שלנו – יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ויכולת לנהל מצבים מורכבים. "ה-AI יכול לשדרג אותנו, אבל הוא לא יוכל להחליף את היכולת האנושית להסתגל, לפתור בעיות יצירתיות ולהיות בקשר עם לקוחות/ספקים", אומרת מיטל דגן.

תמונת מצב: ה-AI של היום

המהפכה הדיגיטלית שהחלה בעשור הקודם מקבלת תפנית חדה עם עלייתם של מודלים גנרטיביים כמו ChatGPT, Midjourney, Copilot ודומיהם. אלו לא רק מערכות שעונות על שאלות – הן כותבות קוד, מחוללות תמונות, בונות מצגות, מנתחות מסמכים, מנסחות חוזים, מסכמות דוחות רפואיים ועוד.

מחקר של מקינזי מעריך כי עד שנת 2030, כ-30% מהמשרות ברחבי העולם יושפעו בצורה ישירה מהטמעת טכנולוגיות AI.

אך לא מדובר רק בפיטורין: רבות מהמשרות יעברו שינוי עמוק, כשחלק מהמשימות ייעשו על ידי מכונה וחלק יישארו בידי האדם.

התחומים שנפגעים ראשונים הם אלו הנשענים על עבודה חזרתית או עיבוד מידע – ייצור, שירות לקוחות, הנהלת חשבונות, תכנות בסיסי ועוד. עם זאת, אפילו מקצועות "יצירתיים" כמו עיצוב, כתיבה ועיתונאות – חווים כבר כיום נוכחות תחרותית מצד בינה מלאכותית.

העתיד הקרוב: אוטומציה חלקית, שינוי בתפקידים

השיח על כך שה-AI יחליף את כולנו הוא מובן – אך לא מדויק.

רוב המומחים מסכימים שהגל הראשון של האוטומציה ישפיע בעיקר על תהליכים ולא בהכרח על תפקידים שלמים. כלומר, התפקידים לא ייעלמו – אלא ישתנו. עובדים יתבקשו לשלוט בכלים חדשים, לנתח פלט של אלגוריתמים, ולוודא שהבינה המלאכותית פועלת אתית.

כך לדוגמה, אנשי רכש ועורכי דין יבדקו מסמכים בעזרת AI אך יערכו את הטיוטה הסופית בעצמם. מתכנתים ייעזרו בכלי השלמה אוטומטיים לקוד, אך יידרשו לידע עמוק יותר בביקורת תוצרים ובחשיבה מערכתית.

העתיד הרחוק: פחות שעות עבודה ופריון גבוה יותר

כמו בכל מהפכה טכנולוגית, גם כאן יש שני קולות עיקריים: בצד הפסימי יותר, החששות מדברים על שוק שבו משרות רבות פשוט ייעלמו – בעיקר של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות או כאלה שההכשרה שלהם אינה רלוונטית יותר. עלול להיווצר פער בין אלו שיכולים לעבוד עם טכנולוגיה מתקדמת – לאלו שיישארו מאחור.

בצד האופטימי, מדובר בהזדמנות נדירה לשדרוג העבודה האנושית. הבינה תסייע לנו להיפטר מהמטלות המונוטוניות ולפנות זמן לחשיבה, יצירתיות וחדשנות, ואולי גם להעסיק יותר אנשים בפחות שעות עבודה ליום.

כדי להבין נקודה זו, נסתכל על הפער בתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) בין ישראל לבין מדינות ה-OECD. בשנים האחרונות, מספר שעות העבודה בישראל גבוה באופן משמעותי בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD, אולם התפוקה נמוכה משמעותית מאלו.

אולי זוהי הזדמנות פז לשינוי - פחות שעות עבודה.

באופן כללי, ישראלים עובדים שעות רבות יותר מהמדינות המפותחות ב-OECD. לדוגמה, לפי דו"חות ה-OECD, ישראל נמצאת ברשימה של המדינות שבהן עובדים שעות רבות יותר בשנה (בממוצע כ-1,900-2,000 שעות עבודה לשנה), בעוד במדינות ה-OECD הממוצע נע בין 1,400-1,700 שעות עבודה לשנה.

למרות נתון זה, פריון העבודה בישראל נמוך יותר מאשר במדינות ה-OECD. כלומר, יש קשר חלש בין מספר שעות העבודה לבין התוצר הכלכלי (תל"ג) במדינה.

במדינות כמו גרמניה, ארצות הברית וצרפת, הפריון גבוה יותר, ובכך המדינה מצליחה להפיק יותר תוצר עם פחות שעות עבודה.

בישראל, לעיתים רבות העבודה מתבצעת במקביל לעומס רב ושעות נוספות, דבר הפוגע בעבודה היעילה ואינו מניב ערך מוסף גבוה.

בנוסף, שעות עבודה רבות עשויות גם להוביל לעומס נפשי ורגשי על העובדים.

בשוק עבודה בו עובדים עובדים שעות רבות, במיוחד אם מדובר בשעות נוספות שנעשות מתוך לחץ ולא מתוך צורך מקצועי, יש סיכון לפגיעות פיזיות ומנטליות, מה שעלול להוביל לירידה במורל של העובדים, להפחתת המוטיבציה, ולפגיעה ביעילות הכללית של המשק.

עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה, קיים פוטנציאל להגדיל את הפריון תוך כדי צמצום שעות העבודה לעובד והכנסת עובדים נוספים.

לדוגמה, אם ישראל תמשיך להשקיע בטכנולוגיות שיכולות לשדרג את פריון העבודה, ייתכן מאוד שמספר השעות הנדרשות יפחת, וכתוצאה מכך ניתן יהיה להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי מבלי להגדיל את שעות העבודה.

מדיניות שעות עבודה גמישות

ישנה נטייה גוברת בעשור האחרון במדינות ה-OECD המובילות להעדיף מודלים של עבודה גמישה. מדינות כמו שוודיה, דנמרק והולנד, לדוגמה, פיתחו מודלים של עבודה גמישה, עם פחות שעות עבודה בשבוע ויכולת לעובדים לשלב בין עבודה לבין חיים אישיים. זה הוביל לשיפור בפריון של העובדים, משום שהם מצליחים לאזן את הזמן בין עבודה ומנוחה בצורה טובה יותר.

חברות רבות בעולם מציעות הכשרות והסבות מקצועיות לעובדים, מערכות החינוך מתחילות לשלב לימודי טכנולוגיה מתקדמת, ומדינות שוקלות מדיניות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית או מיסוי על שימוש ב-AI. האתגר הוא לא רק טכנולוגי – הוא גם חברתי וכלכלי.

בישראל, משרד העבודה פרסם תוכנית הכשרות לאומית בתחום ה-AI, במטרה להכשיר 100,000 עובדים עד שנת 2027. במקביל, גם מערכת החינוך מתנסה בהכנסת תוכני תכנות ולמידת מכונה כבר בבתי הספר.

בינה מלאכותית היא לא רק כלי – היא מהפכה תפיסתית. היא מחייבת אותנו לחשוב מחדש על מושגים כמו עבודה, ערך, כישורים וביטחון תעסוקתי. השאלה איננה האם היא תחליף אותנו – אלא איך נבחר להתפתח לצידה.

מיטל דגן היא יועצת קריירה, מומחית בליווי מנהלים בשינויי קריירה, ניהול ומנהיגות