mako
פרסומת

פונים אליכם בעברית ומבטיחים תשואה? האזהרה החמורה של הרשות לניירות ערך

הרשות מפרסמת היום אזהרה דחופה לציבור מפני אתרי השקעות ומסחר זרים, שמשתמשים בבינה מלאכותית ותרגום אוטומטי כדי לפנות למשקיעים בעברית. מאחורי החזות המקומית והמזמינה מסתתרים לעתים גופים שאינם מפוקחים בישראל, והכסף שלכם עלול לרדת לטמיון ללא כל יכולת תביעה או השבת הכסף

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
S&P500 גרף
צילום: Cheng Xin, getty images
הקישור הועתק

עולם ההשקעות ברשת הופך לנגיש יותר, אך גם למסוכן הרבה יותר. הרשות לניירות ערך פרסמה היום (חמישי) אזהרה חריגה לציבור המשקיעים הישראלי מפני אתרי מסחר והשקעות זרים שפונים אליהם בעברית מלאה. ברשות מדגישים כי העובדה שאתר או פרסומת מוצגים בשפה העברית אינה מעידה בשום צורה על כך שהגוף המפעיל אותם הוא ישראלי, מורשה או מפוקח על ידי הרשויות בישראל. התפתחות כלי התרגום האוטומטיים והבינה המלאכותית מאפשרת כיום לאתרים ביi-לאומיים לייצר ממשק קריא, להתאים תכנים בצורה אישית ואף לנהל התכתבות שוטפת בעברית עם משקיעים פוטנציאליים, למרות שאין להם שום זיקה חוקית לישראל.

המלכודת הזו נפרסת לרוב באתרי תוכן וברשתות החברתיות באמצעות מודעות ממומנות ותוצאות חיפוש מקודמות. הגולש הישראלי נכנס לאתר שכולל הסברים מפורטים, המלצות של משתמשים כביכול מקומיים ותמונות שיוצרות רושם של שירות כחול-לבן אמין. בפועל, מדובר בגוף זר לחלוטין שמשכפל את אותו התוכן לעשרות מדינות שונות. משקיעים שנופלים בפח ממהרים לפתוח חשבון, למסור את פרטיהם האישיים ולהפקיד כספים, מבלי שבדקו כלל מול איזה תאגיד הם פועלים, באיזו מדינה הוא רשום ומי מפקח עליו, אם בכלל.

רגע האמת מגיע בדרך כלל כאשר המשקיע מבקש למשוך את כספו בחזרה או כאשר מתגלה מחלוקת עם פלטפורמת המסחר. בשלב זה, היעדר הפיקוח הישראלי הופך לבעיה קריטית. המשקיעים מגלים פתאום כי חל על העסקה דין זר, וכי ההגנות החוקיות הקיימות בישראל אינן תקפות עבורם. המשמעות היא שפעילות מול גוף שאינו מפוקח מותירה את האזרח חשוף למצגים מטעים, לאי-בהירות משפטית הנוגעת לערכאה המוסמכת לדון בנושא, ולקושי עצום ומתסכל באכיפת זכויותיו ובהשבת כספו.

איך אפשר לזהות אתרי השקעות מתחזים?

כדי להימנע מהפסדים כואבים, הרשות לניירות ערך מפרטת שורה של נורות אדומות שחייבות לעורר חשד:

  • כתובת אתר מחשידה: שם דומיין חריג שאינו תואם את שם החברה המוצגת.

  • שפה מלאכותית וסממנים זרים: עברית שנראית לא טבעית (כגון תרגום מכונה), ושימוש בולט במטבע זר או בדוגמאות משווקים מעבר לים.

  • הסתרת זהות התאגיד: חוסר שקיפות מוחלט בנוגע לשם התאגיד האמיתי, מספר הרישום שלו, מדינת ההתאגדות והרגולטור שאמור לפקח עליו.

  • דרכי התקשרות מעורפלות: התבססות על טפסים אנונימיים או צ'אטים בלבד, ללא הצגת כתובת פיזית ברורה ומלאה.

  • תהליכי בזק שנועדו לשאוב כספים: אפשרות להרשמה והפקדת כספים מהירה ללא שאלות זיהוי מוקדמות.

  • הבטחות שווא והסתרת סיכונים: שיווק של מערכות מסחר "אוטומטיות" שעושות את העבודה לבד, הבטחת תשואה נטולת סיכון, התחייבות להגנה מוחלטת מהפסדים והיעדר הצגה מפורשת של סיכוני ההשקעה.

  • טקטיקות מכירה אגרסיביות: הפעלת לחץ על הלקוח להשקיע את כספו באופן מיידי.

הרשות קוראת לציבור לא להסתנוור ממראה עיניים או משפה קולחת. לפני מסירת פרטים אישיים או העברת כספים, הקפידו על הכללים הבאים:

  • בדקו את הרישיון והפיקוח: ודאו את זהות התאגיד המפעיל ואת מעמדו הרגולטורי, ובידקו מול רשויות המדינה האם הוא מחזיק ברישיון או היתר כדין בישראל.

  • יישמו את כלל הברזל הפיננסי: אם ההצעה שקיבלתם נראית פשוט טובה מכדי להיות אמיתית – היא כנראה באמת כזו.