מדד מחירי המזון העולמי בשיא של ארבע שנים, כך זה משפיע על ישראל

ממשיך לטפס: מדד מחירי המזון הכללי עלה בספטמבר ל-136 נקודות, עלייה של 1.5% לעומת אוגוסט ו-5.8% לעומת ספטמבר אשתקד, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2022.

מדד הדגנים עלה ב-5.1% ומדד השמן הצמחי 0.9%, בעיקר בעקבות שיבושים נמשכים בנתיבי הסחר דרך הים השחור ואי ודאות סביב השיט במצר הורמוז, לצד גלי חום ויובש שפגעו ביבולים. מדד הסוכר קפץ ב-6.1%, על רקע תחזיות להיצע מצומצם יותר בעונת 2026/27 בהודו, בתאילנד ובברזיל. מדד הבשר, לעומת זאת, ירד ב-1.1% ומדד החלב ב-0.1%, בזכות היצע נרחב של עוף וחזיר וירידה במחירי הגבינה.

הזיקה לישראל ישירה וממשית. הייצור המקומי מספק רק כ-2% מצריכת התבואות של המדינה, והיתר, כ-5.4 מיליון טונות בשנה, מגיע מיבוא. בשגרה כמחצית מהחיטה למאכל הגיעה מרוסיה ומאוקראינה ומאז המלחמה שם נחתמו הסכמי גיוון יבוא מול ארצות הברית, רומניה, קזחסטן ומדינות נוספות. כל שיבוש בנתיבי הים השחור, כמו זה שמוזכר בדוח FAO, עלול להתגלגל ישירות למחיר הקמח על המדף.

התייקרות חיטת המספוא מוסיפה לחץ גם על מחירי הבשר, הביצים והחלב בישראל, גם אם בעולם הם דווקא ירדו החודש. מדד מחירי המזון בישראל עלה מאז 2018 בקצב מהיר מהמדד הכללי לצרכן, 22.8% לעומת 18.9%, בין היתר בגלל התייקרות תשומות היבוא.

הכלכלן הראשי של FAO, מקסימו טוררו, הזהיר כי אם המגמה תימשך, הלחצים יחלחלו בקרוב למחירי המזון לצרכן, בעיקר במדינות התלויות ביבוא מזון ואנרגיה, קטגוריה שישראל נמנית עליה במלואה.