נמצא מאגר גז טבעי חדש במצרים - יצחק תשובה אמור להיות מודאג?

ענקית האנרגיה האמריקאית שברון ומשרד הנפט המצרי הודיעו בסוף השבוע על תוצאות חיוביות בקידוח נרגיס 2 (Nargis-2) בים התיכון. הקידוח, שבוצע באגן מזרח הדלתא של הנילוס כ-50 קילומטר מהחוף, הגיע לעומק של יותר מחמישה קילומטרים ואישר כי שכבות הגז שהתגלו בקידוח הראשון ב-2022 משתרעות על פני שטח נרחב יותר. בנוסף נחשפה שכבה חדשה המכילה גז, בעובי של עד 35 מטרים. בשלב זה לא פורסמה הערכה רשמית של כמות הגז במאגר ולא נקבע מועד לתחילת ההפקה, אך מבחינת מצרים מדובר בהתפתחות חשובה במאמציה להגדיל את הפקת הגז המקומית ולהפחית את התלות ביבוא.

כיום מצרים תלויה מאוד בגז הישראלי לצורכי אספקת חשמל לבתים ולתעשייה, וישראל נהנית מהכנסות של מיליארדים ומנכס אסטרטגי חשוב. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, ב-2024 סיפקה ישראל למצרים כעשרה מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי, שהיוו כ-17% מצריכת הגז הכוללת במדינה וכ-45% מיבוא הגז שלה בתנאי אספקה רגילים. ב-2025 היקף האספקה ירד לקצת יותר מתשעה מיליארד מטרים מעוקבים.

באוגוסט 2025 נחתמה עסקת ענק להרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן למצרים, בהיקף מוערך של כ-35 מיליארד דולר, הכוללת אספקה של כ-130 מיליארד מטרים מעוקבים עד 2040. במאגר לווייתן מחזיקות ניו-מד אנרג'י, שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה (45.34%), שברון (39.66%) ורציו אנרגיות (15%).

הגז הפך לנכס אסטרטגי

יחסי ישראל ומצרים מתנהלים כבר עשרות שנים במסגרת מה שמכונה לעתים "שלום קר": שיתוף פעולה ביטחוני ומדיני לצד יחסים ציבוריים מוגבלים ומתיחויות סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם בהסדרים בעזה מצרים מעורבת במידה רבה. הגז הוסיף ליחסים האלה ממד כלכלי משמעותי: מצרים זקוקה לאספקה הישראלית, וישראל וחברות הגז נהנות משוק יצוא גדול וקרוב.

אולם התלות יוצרת גם פגיעות. כשהפקת הגז בישראל מושבתת מסיבות ביטחוניות, ההשלכות מורגשות גם במשק המצרי. במרץ 2026 הושבת מאגר לווייתן למשך יותר מחודש על רקע המצב הביטחוני, אירוע שהמחיש את הסיכון שבהסתמכות על מקור אספקה אחד. מבחינת מצרים, הגדלת ההפקה המקומית היא לא רק יעד כלכלי שנועד לחסוך בהוצאות יבוא, אלא גם דרך לצמצם את התלות בגז הישראלי. אם קהיר תצליח להגדיל משמעותית את הפקת הגז בשטחה, היא תוכל להפחית בהדרגה את תלותה באספקה מישראל, ובמצב כזה גם המשקל של הגז הישראלי ביחסים בין המדינות עשוי להצטמצם.

מומחים: ימשוך עוד חברות זרות

ג'ינה כהן, מומחית לתחום הגז הטבעי, מסבירה שלמצרים יש מחסור של לפחות 20 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה, ולכן לגילוי המאגר החדש לא תהיה השפעה על מכירות הגז מישראל בעת הנוכחית. "אם מצרים תוכל לצמצם חלק מיבוא הגז שלה, היא תעדיף להפחית את יבוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG), שעליו היא משלמת כיום מחיר הגבוה פי ארבעה ממחיר הגז שהיא מייבאת מישראל", היא אומרת. לדבריה, מאגר נרגיס הקיים הוא קטן יחסית, עם עתודות המוערכות בכ-2.5 טריליון רגל מעוקב (כ-71 מיליארד מטרים מעוקבים), ועדיין לא ידוע בכמה עשוי לגדול היקפו בעקבות תוצאות הקידוח השני.

אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל, סבור גם הוא שהתגלית לא תשפיע על מכירות הגז הישראלי למצרים, בוודאי לא בשנים הקרובות. פוסטר, שישתתף מחר במפגש השנתי של איגוד הגז העולמי בהונג קונג וייפגש גם עם המשלחת המצרית, מציין שבמאגר החדש מדברים על פוטנציאל של כ-100 מיליארד מטרים מעוקבים: "זה כשישית ממאגר לווייתן, ולכן זה לא גיים צ'יינג'ר. הצורך בגז טבעי במצרים הוא עצום, יש להם מחסור כרוני בגז. כדי לפתור את הבעיה הם צריכים למצוא עוד שני מאגרים בגודל של לווייתן. בכל מקרה, מדובר בבשורה חיובית גם למצרים וגם לישראל".

למה גם לישראל? "כל ידיעה על מציאת גז באזורנו מסייעת למשוך עוד חברות זרות להתעניין באזור ולהגדיל את מספר הקידוחים. ישראל לא תוכל לספק לבדה את כל האנרגיה הנדרשת במצרים, גם היום היא לא מספקת את הכל, ולכן טוב שהמצרים רואים שיש להם עתודות משל עצמם", הוא אומר.

ממשרד האנרגיה נמסר כי המשרד עוקב באופן שוטף אחר תגליות גז חדשות במדינות האזור. לדברי המשרד, גילוי הגז בשכבה גיאולוגית חדשה, שעד כה לא נחשבה לשכבה מוכחת, הוא "התפתחות מבורכת, המעידה על פוטנציאל נוסף לגילוי גז טבעי באגן הים התיכון, לרבות בשכבות המצויות מתחת למאגרים הקיימים בחולות תמר". עם זאת, המשרד ציין כי ההודעה שפורסמה עד כה כללית ואינה כוללת נתונים על היקף הגז שהתגלה או על קצב ההפקה הצפוי, ולכן לא ניתן בשלב זה להעריך את השפעת התגלית על מאזן הגז במצרים. "ההערכה נותרת בעינה, ולפיה מצרים תמשיך להזדקק ליבוא משמעותי של גז טבעי מישראל וממקורות נוספים בשנים הקרובות", נמסר מהמשרד.

עם זאת, הגדלת ההפקה המקומית במצרים עשויה בטווח הארוך להפחית את הצורך ברכישת גז ישראלי, או לפחות לשפר את כושר המיקוח של המצרים מול הספקים הישראלים. הדבר עשוי להשפיע על היקפי עסקאות עתידיות ועל המחירים שייקבעו בהן, ומדינת ישראל, שנהנית מתמלוגים וממיסוי על רווחי הגז, עלולה להיות מושפעת אם יצוא הגז יצטמצם. בטווח הקצר והבינוני מצרים עדיין זקוקה מאוד לגז הישראלי. השאלה היא מה יקרה בעוד חמש או עשר שנים, אם תצליח לפתח מאגרים נוספים.