כשהייתה בת חצי שנה, עו"ד סתיו גרוסמן (39), גרושה ואימא לשני ילדים ממרכז הארץ, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובמשפטים, ותואר שני במשפטים, אובחנה בטיפת חלב כסובלת מלקות שמיעה דו צדדית חמורה-עמוקה מולדת. בגיל שנה היא כבר הרכיבה מכשירי שמיעה, וכשהייתה בת 5, חלה הידרדרות נוספת ביכולת השמיעה שלה.
לפני כ-5 שנים, עברה ניתוח להשתלת שתל שבלול באוזן שמאל (שתל קוכליארי), כאשר באוזן ימין היא ממשיכה להשתמש במכשיר שמיעה. במהלך כל חייה היא שולבה במסגרות רגילות, ולאחרונה היא מבינה שההשתלבות הזו עלתה לה במאמץ רב.
לפני מספר שנים הצטרפה עו"ד סתיו גרוסמן כפרקליטה (ליטיגטורית) למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מאז הצטרפותה הספיקה לטפל בתיקים מורכבים ומעניינים, ביניהם, פרשות של עבירות מין ברשת, תיקי הלבנת הון וכו'. הבחירה בתפקיד זה אינה ברור מאליו, שכן כליטיגטורית נדרשת סתיו להופיע בבתי משפט ודיונים מורכבים.
כיצד את נערכת לדיונים?
"דבר ראשון, אני עוברת על כל החומר לעומק, עובדתית ומשפטית. אני משתדלת לזכור בעל פה את הנקודות המרכזיות ומכינה את התשובות לשאלות המאתגרות שיכולות לעלות. המטרה היא לצמצם עד כמה שאפשר את האפשרות להימצא במצב שבו אני צריכה להקשיב, ובמקביל לנהל תהליכי חשיבה או קריאה מורכבים. דבר שני, אני דואגת כמובן לכך שמכשירי השמיעה והעזרים יהיו מוטענים ומוכנים לשימוש".
גרוסמן מתמודד עם כל האתגרים איתם מתמודדים עמיתיה, רק שלכל אלו, מצטרפים גם האתגרים השמיעתיים. "הקשבה תמיד תדרוש ממני מאמץ נוסף, במיוחד בישיבות רבות משתתפים, או בשיחות בשפה זרה או עם בעלי מבטא. בנוסף, כשמדובר במאמץ גדול ולמשך זמן רב, אני בדרך כלל מוצאת את עצמי אחר כך מותשת".
האם נעשות התאמות במערכת על מנת להקל עלייך?
"במסגרת עבודתי סיפקו לי אביזרי עזר לשמיעה, בהם אני משתמשת בבית המשפט או בפורומים רבי משתתפים, כמו לדוגמא מכשיר המונח לצד הסניגורים או השופטים המסייע לי לשמוע יותר טוב".
מאז נכנסה לשירות הציבורי משתדלת גרוסמן גם לקדם את נושא גיוס בעלי המוגבלויות למשרד, בין היתר באמצעות סיוע במציאת פתרונות על מנת להגדיל את מספר המועמדים האיכותיים הניגשים למכרזים אלה.
מנטורינג בתעסוקה לאנשים עם מוגבלות
כ-17% מהאזרחים במדינת ישראל הם אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות פועלת המדינה לשלב יותר אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ולסייע בהתאמה של שוק העבודה לאנשים בעלי מוגבלות. במסגרת זו, משרד המשפטים פועל לגייס לשורותיו מגוון רחב של עובדים ובהם גם עובדים עם מוגבלות.
על פי דו"חות של המוסד לביטוח לאומי, בין 2.5-5% מהעובדים במשרד כיום הם עובדים עם מוגבלות מוצהרת (ההנחה היא כי ישנם עובדים נוספים שבחרו שלא להצהיר על מוגבלות כדי לשמור על פרטיותם), כאשר כ–30% מהם מאיישים משרה ייעודית ואילו שאר העובדים השתלבו במערך העבודה הכולל. מעבר לחובה הקיימת בחוק, משרד המשפטים בכלל, ופרקליטות המדינה בפרט, רואים בהעסקת אנשים עם מוגבלות חובה חברתית ואינטרס לאומי, והם פועלים למימושה במישורים רבים.
מעבר לחובה הקיימת בחוק, משרד המשפטים בכלל, ופרקליטות המדינה בפרט, רואים העסקת אנשים עם מוגבלות חובה חברתית ואינטרס לאומי, והם פועלים למימושה. משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי הראשון שהשתתף בתוכנית "מנטורינג בתעסוקה לאנשים עם מוגבלות", כאשר במסגרת התוכנית מנהלים בכירים מעניקים ליווי מקצועי לאנשים עם מוגבלות, המבקשים להשתלב בעולם העבודה בתפקידים ההולמים את כישוריהם. בנוסף, על מנת לשפר את תהליכי הקליטה והשימור של עובדים עם מוגבלות במשרד המשפטים, הוסדרו נהלים המתייחסים לצרכים הספציפיים של אוכלוסייה זו, כגון נוהל קליטה ייעודי לעובדים עם מוגבלות ונוהל להסדרת התאמות הנדרשות להם בעבודה.
"לאור העובדה שיש לי ניסיון אישי בנושא, ואני יכולה לתת נקודת מבט אישית, אני משתדלת לאסוף נתונים, לשאול שאלות, ומנסה לאתר אתגרים או כשלים בתהליך הקבלה וההשתלבות בעבודה. בהמשך לכך, אני פועלת מול הגורמים הרלבנטיים בנושא, על מנת למצוא פתרון לאותם האתגרים. בנוסף, אני מנסה להעלות מודעות וחשיפה לנושא, וכבר נתבקשתי והעברתי הרצאות ליחידות במשרד", אומרת עו"ד גרוסמן.
כיצד ניתן יהיה לקדם כניסת עובדים בעלי מוגבלויות גם לארגונים נוספים?
"לדעתי, הדבר המרכזי הוא חשיפה – ככל שתהיה יותר חשיפה של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, כך הציבור המעסיקים, ובעלי המוגבלות עצמם יראו שזה אפשרי, ושלא מדובר בצורת העסקה חריגה או שאינה כדאית. כמו כן, אני סבורה שכלל הארגונים הכפופים לחוק או אשר מעוניינים לקדם את העסקת אנשים עם מוגבלות בשורותיהם, נדרשים לבחון היכן בתהליך הקבלה או ההשתלבות בעבודה, נמצאים הכשלים אשר מקשים עליהם לגייס או לשלב עובדים עם מוגבלויות, ולא די בכך שתוחל מדיניות של ייצוג הולם, העדפה מתקנת או תכניות קבלה מיוחדות וכיוצא בזה. לצערי, גם כשהכוונות טובות, בתכניות אלה אין כדי לשפר את המצב במידה הדרושה וגם בהן יש כשלים. רק על ידי איתור הכשלים ומתן פתרונות להם, יהיה ניתן לשפר את המצב. כמו כן, בארגונים גדולים מאוד, אני סבורה שיש צורך במינוי אחראי תחום, שירכז אצלו את כלל הטיפול בנושא, שכן לא פעם הליכי הקבלה מתבצעים על ידי מי שאינם מכירים מספיק את הסוגיות הרלבנטיות, ועל כן גם מתקשים לתת להן מענה. בנוסף, נהלי הקבלה והקידום, צריכים להיות מפורסמים ונגישים לכלל האוכלוסייה".
עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה והמנהל של עו"ד גרוסמן מציין כי סתיו השתלבה מהר מאוד בעבודת המחלקה, ולקות השמיעה שלה שקופה כיום לכלל עובדי המחלקה. "סתיו לא עשתה לעצמה הנחות, וגם אני לא עשיתי לה הנחות. מדי פעם אני מזכיר לעצמי את העובדה שסתיו מתמרנת במסגרת העבודה תחת לקות שמיעה משמעותית, וזה מעורר הערכה עד אין קץ, על כך שבחרה להשתלב במקצוע שמאתגר באופן חזיתי את לקות השמיעה, ועמדה ועומדת באתגר כל פעם".