הישראלי לשעבר יואל מוקיר זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025

פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 יוענק ליואל מוקיר (79), חוקר ישראלי-אמריקאי העוסק בהיסטוריה כלכלית באוניברסיטת נורת'ווסטרן. לצדו זוכים בפרס גם פיליפ אגיון (69) מ-INSEAD בצרפת ופיטר הוויט (79) מאוניברסיטת בראון. האקדמיה המלכותית השוודית למדעים ציינה שהשלושה הראו איך קידמה טכנולוגית דוחפת צמיחה כלכלית על פני עשרות שנים.

"מחקרם המשותף מגשר בין היסטוריה, תיאוריה ומדיניות, ומאיר כיצד רעיונות והתקדמות טכנולוגית מעצבים שגשוג לאורך מאות שנים", נכתב בהחלטת הוועדה. חלקו של מוקיר בפרס - מחצית מהסכום - ניתן לו בזכות זיהוי התנאים שמאפשרים התפתחות רציפה דרך קפיצות טכנולוגיות.

מוקיר נולד בעיר לידן שבהולנד, למשפחה יהודית ששרדה את השואה. בגיל שנה איבד את אביו, שעבד במגזר הציבורי, למחלת הסרטן. אמו החליטה לעלות עמו ארצה וגידלה אותו בחיפה. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בכלכלה והיסטוריה, וסיים ב-1968. המשך דרכו האקדמית כלל תארים מתקדמים באוניברסיטת ייל, שם חקר בדוקטורט את ההתפתחות התעשייתית בארצות השפלה במאה ה-19.

אחרי תקופה קצרה כמרצה בייל, עבר מוקיר ב-1974 לאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שם הוא ממשיך ללמד עד עצם היום הזה. לאורך השנים הדריך למעלה מ-50 דוקטורנטים. מ-2001 הוא גם חוקר אורח בבית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס בתל אביב.

בקרב אנשי המקצוע, מוקיר נחשב לדמות מובילה בתחום ההיסטוריה הכלכלית ובחקר תרבות ההתקדמות. הוא גם זכה בעבר בפרס בלצן, המוענק מדי שנה למצטיינים יוצאי דופן במדעי הרוח, הטבע והתרבות.

המחקרים שהובילו לזכייה

במחקריו, מוקיר התבסס על חומרים היסטוריים כדי להבין מה הופך צמיחה כלכלית ממושכת לתופעה רגילה. הוא הוכיח שכדי שהתקדמות טכנולוגית תמשיך מעצמה, לא מספיק שאנשים יידעו שמשהו עובד - הם גם חייבים להבין את העקרונות שמאחורי זה. בתקופות שלפני המהפכה התעשייתית, כשחסרו הסברים מדעיים, אנשים התקשו לבנות על גילויים קודמים ולפתח המצאות חדשות.

עבודותיו של מוקיר גם מצביעות על כך שחברות פתוחות לרעיונות חדשים ולשינויים מצליחות יותר. המחקר שלו מקשר את המהפכה התעשייתית להתפשטות רעיונות בהיקף רחב, ומראה שחברות משגשגות כשהן מתגמלות סקרנות וניסויים.

המחצית השנייה של הפרס תחולק בין פיליפ אגיון ופיטר הוויט, שפיתחו תיאוריה כלכלית שומפטריאנית. אגיון, יהודי צרפתי שמלמד בקולג' דה פראנס, באינסיאד ובלונדון סקול אוף אקונומיקס, ושימש בעבר חוקר בהרווארד, מתמחה בכלכלת הצמיחה. ב-2020 הוציא לאור את הספר "הכוח של יצירתיות משבשת" דרך הוצאת הרווארד, שדן בזעזועים כלכליים ובשגשוג מדינות.

אגיון והוויט בחנו ביחד את מדיניות הצמיחה ואת מעורבותה של המדינה בתהליך זה. התיאוריה שפיתחו שינתה את התפיסה לגבי כלכלות מודרניות באמצעות מודל המתאר איך חדשנות מחליפה ללא הרף טכנולוגיות וחברות ישנות בחדשות. תהליך זה, המכונה "הרס יצירתי", לא רק מגביר פריון אלא גם מדגיש כמה חשובים חינוך, תחרות והשקעה במחקר לשמירה על מומנטום הצמיחה.

הזוכים יקבלו 10 מיליון קרונה שוודית (כ-900 אלף דולר). בניגוד לפרסי נובל האחרים, הפרס בכלכלה - שמכונה רשמית "פרס נובל למדעי הכלכלה מטעם הבנק השוודי לזכרו של אלפרד נובל" - לא הוקם על ידי ממציאי הפרס. הוא נוסד על ידי ריקסבנקן, הבנק המרכזי הראשון של שוודיה, ב-1968, והזוכה הראשון הוכרז שנה אחר כך.

בשנה שעברה קיבלו את הפרס דארון אג'מולו, סיימון ג'ונסון וג'יימס א. רובינסון, שחקרו את ההשפעה של מוסדות כלכליים ופוליטיים על שגשוג.