חצי מיליארד שקל חוב: איך קרס האיש החזק במשק

לפני עשור, כשנוחי דנקנר חתם על הסדר חוב מקיף עם ארבעת הבנקים הגדולים, שני הצדדים האמינו שאיש העסקים שעמד בראש אימפריית אי.די.בי יצליח לשקם את עצמו. ההסדר העדיף, מנקודת מבטם של הבנקים, על פני הליך פשיטת רגל שהיה עלול להסתיים בהפטר על רוב החובות. השבוע הודו הבנקים בכישלון ההימור הזה, ופנו לבית המשפט בבקשה להכריז על דנקנר פושט רגל.

בתחילת שנות ה-2000 נחשב דנקנר לאחד האנשים החזקים במשק. קבוצת אי.די.בי שבשליטתו החזיקה בשורה של חברות מובילות, ביניהן סלקום, שופרסל, כלל ביטוח, נשר, נכסים ובניין וכור. שכרו החודשי הגיע ב-2005 לכ-1.26 מיליון שקל כולל מענקים, ומגזין פורבס העריך את הונו ב-2010 בכמיליארד דולר.

אלא שהאימפריה נשענה על מינוף כבד. המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, ירידות ערך בנכסים ותחרות גוברת בשוק הסלולר והקמעונאות ערערו את יציבות הקבוצה. רכישת העיתון "מעריב" מידי עופר נמרודי, שהסתיימה בהפסד של מעל 300 מיליון שקל, סימנה נקודת מפנה. המחאה החברתית ב-2011 הפכה את דנקנר לסמל הבולט של ריכוזיות המשק והקשר בין הון לשלטון.

ב-2013 נלקחה השליטה באי.די.בי מידיו והועברה לקבוצת משקיעים חדשה. בהמשך הורשע בהרצת מניות ונשלח לשלוש שנות מאסר. הוא נכנס לכלא באוקטובר 2018, אך עונשו קוצר בידי הנשיא דאז רובי ריבלין בשל נסיבות בריאותיות, והוא שוחרר בפברואר 2020.

הסדר שהתפורר לאט

לאחר קריסת האימפריה נותר דנקנר עם חובות אישיים של יותר מחצי מיליארד שקל לבנקים לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות. לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, החוב המקורי התחלק כך: 176 מיליון שקל לבנק הפועלים, 162 מיליון ללאומי, 119 מיליון לדיסקונט ו-90 מיליון למזרחי טפחות.

ב-2016 חתם דנקנר על הסדר חוב מקיף. על פי ההסכם הוא התחייב לשלם 180 מיליון שקל בפריסה לכמה שנים, בעוד יתרת החוב, כ-320 מיליון שקל, אמורה הייתה להיפרע מהכנסות עתידיות, מימוש נכסים ועסקאות חדשות. שני הצדדים האמינו שדנקנר יצליח לשקם את פעילותו העסקית.

בפועל הוא התקשה לעמוד ביעדים. ההסכם תוקן שוב ושוב, וכלל דחיות, פריסות חדשות והקלות. בסך הכל הצליח דנקנר להשיב לבנקים כ-110 מיליון שקל בלבד, כולל קרן וריבית, מתוך 180 מיליון שקל שהתחייב לשלם.

ב-2024 לא עמד דנקנר בתשלומים בשווי כולל של כ-75 מיליון שקל. בסוף 2025 חתם על נספח נוסף להסדר, שבמסגרתו התחייב להעביר לבנקים 5 מיליון שקל במזומן ולשעבד לטובתם את זכויותיו בנכסים מצוואת אביו יצחק דנקנר, ובהם בית המשרדים "בית השנהב" בירושלים. בהסדר נקבע כי כל פיגור נוסף יאפשר לבנקים לדרוש להכריז עליו פושט רגל.

ב-2026 לא עמד דנקנר בתשלומים, ובימים האחרונים הודיע לבנקים שאינו יכול לשלם את 5 מיליוני השקלים שנדרשו ממנו באפריל. הבנקים הבינו שאין לו יכולת להחזיר את החוב, והחליטו לממש את הסעיף ולפנות לבית המשפט.

גורם בנקאי הסביר את ההחלטה: "לפני 10 שנים, כשחתמו על ההסדר עם דנקנר, הבנקים האמינו שהוא יוכל לעמוד בתשלומים, והעדיפו את ההסדר על פני הליך פשיטת רגל שבו אפשר להגיע למצב של הפטר על רוב החובות". לדבריו, "הבנקים בנו על כך שבעל חוב כמו דנקנר, עם קשרים וניסיון עסקי, עדיף על חייב חסר יכולת. שמונה שנים זה עבד, ובשנתיים האחרונות ההסדר מקרטע, והבנקים כבר לא מאמינים שדנקנר יוכל להחזיר להם את החובות ואין להם ברירה אלא לנקוט נגדו בהליך המשפטי של פשיטת רגל".

הגורם הבנקאי הוסיף כי חלק מההפסד כבר הוכר לאורך השנים בדוחות הבנקים כהפרשות לחובות מסופקים, "כך שלא מדובר במכה חדשה עבורם".