העשירון העליון מרוויח 68 אלף שקל בחודש - פי שבעה מהעשירון התחתון

מחקר מקיף של רשות המסים, שפורסם היום (ב') ומתבסס על נתוני אמת של כלל תושבי ישראל בשנים 2014–2022, חושף פערים משמעותיים בין נתוני ההכנסות הרשמיים לבין המציאות. המחקר מציג תמונה שונה מהותית מזו העולה מדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לפי הממצאים, ההכנסה הממוצעת של יחיד בעשירון העליון עמדה ב-2022 על כ-68 אלף שקל בחודש, גבוה בעשרות אחוזים מהערכות קודמות. מתוך סכום זה, כ-24 אלף שקל מגיעים מהכנסות הון, לעומת 5,200 שקל בלבד בנתוני הלמ"ס. הפער נובע בעיקר מכך שסקרי הלמ"ס מתקשים לאתר את ההכנסות ההוניות של בעלי ההכנסות הגבוהות. התוצאה: פער של כ-100 מיליארד שקל בשנה בין שני מקורות הנתונים.

העשירון העליון מחזיק בכ-45% מכלל ההכנסות במשק, ויותר מ-80% מההכנסות מהון זורמות אליו. לשם השוואה, חמשת העשירונים התחתונים, מחצית האוכלוסייה, מחזיקים בכ-10% מההכנסות בלבד. גם בתוך העשירון העליון הפערים חריפים: שני המאיונים העליונים אחראים לכמחצית מהכנסות העשירון כולו.

הנתונים חושפים ריכוז הון קיצוני בקרב האחוזונים הגבוהים ביותר. המאיון העליון לבדו נהנה מ-58% מכלל ההכנסות מהון במשק — פי 58 מחלקו באוכלוסייה. האלפיון העליון מיוצג ביתר בהכנסות מהון בשיעור של פי 320 מחלקו באוכלוסייה, והרבבון העליון — פי 1,400.

במאיון העליון 63% מההכנסות מגיעות מהון ולא מעבודה. בחמשת האלפיונים העליונים הכנסות ההון מהוות יותר ממחצית ההכנסות. לשם השוואה, בעשירון התשיעי רק 8% מההכנסות מגיעות מהון, ובעשירון החמישי — 3% בלבד.

העשירים משלמים פחות מס

נתון זה מסביר תופעה מפתיעה שהמחקר חושף: המאיון העליון משלם מס אפקטיבי נמוך יותר (26.5%) מיתר חברי העשירון העליון (29.6%). הסיבה היא שהמס על הכנסות הון נמוך מהמס על הכנסות עבודה. שיא תשלום המסים נמצא דווקא במאיון ה-99, עם יותר מ-30% מס אפקטיבי, אך מעליו שיעור המס יורד.

המחקר מצביע על שתי סיבות עיקריות לשיעורי המס הנמוכים בקרב העשירים ביותר. הראשונה היא מכירת נדל"ן: החלק מתקופת ההחזקה שלפני 2014 פטור ממס, ובמכירת דירה יחידה קיים פטור עד לסכום של כ-5 מיליון שקל. כ-11% מהמאיון העליון עיקר הכנסתם ממכירת נדל"ן, ובאלפיון העליון — כ-17%. הסיבה השנייה היא פטורים שונים: פטור מריבית על הלוואות בעל שליטה, פטור מדיבידנד של חברה משפחתית ופטור ממס על ירושות ומתנות.

שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מהמסים הישירים, כאשר העשירון העליון לבדו אחראי ל-63% מהם. מנגד, חמשת העשירונים התחתונים משלמים יחד כ-4% בלבד מהמס הישיר.

התפלגות ההכנסות לא השתנתה

למרות טענות על שיפור באי-השוויון בשנים האחרונות, המחקר מראה כי התפלגות ההכנסות בין העשירונים כמעט לא השתנתה בין 2014 ל-2022. היחס בין חלקו של העשירון העליון לעשירון התשיעי עמד על 2.73 ב-2014 ועל 2.77 ב-2022. הצמצום הקל שנרשם בפערים נובע בעיקר מירידה באחוז התושבים חסרי ההכנסה — מ-17% ל-14% — ולא משינוי מבני בחלוקת ההכנסות.

עמית בן-צור ממכון יסודות מברך על פרסום הנתונים, אך מזהיר מפני התמקדות יתר במיסוי בלבד. "מצב שבו המאיון העליון משלם שיעור מס נמוך יותר מהציבור הרחב הוא בלתי מתקבל על הדעת", הוא אומר, "אבל הבעיה מתחילה בהתנתקות של השכר מהפריון ובשחיקת חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית. רפורמה במערכת המס היא צעד נחוץ, אבל היא לבדה לא תפתור את הבעיה".

לדבריו, אי-השוויון פוגע לא רק בצדק החברתי אלא גם בצמיחה הכלכלית: "ככל שההכנסות מתרכזות בידי קבוצה קטנה, כך פוטנציאל הצמיחה של המשק נחלש".