למה משפחות חדשות בעוטף עזה לא מצליחות לעדכן כתובת?

בעוד תושבי ישראל יכולים לעדכן כתובת בלחיצת כפתור, עשרות משפחות שעברו לקיבוצי עוטף עזה מגלות שהדבר חסום עבורן. לטענתן, משרד הפנים מסרב לאשר העברת כתובת ליישובי הדרום מאז 7 באוקטובר, למרות שעברו פיזית להתגורר שם.

המשפחות עזבו את בתיהן, עברו לקיבוצי העוטף, שילבו את ילדיהן בקהילה והחלו חיים חדשים. עם זאת, הן נתקלות בקשיים ביורוקרטיים משמעותיים. משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה אינם מאפשרים עדכון כתובת מגורים לאזור עוטף עזה, בטענה שקיים חשש מ"ניצול לרעה של ההטבות".

כתוצאה מכך, התושבים החדשים אינם יכולים לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך, לקבל סבסוד במעונות יום או ליהנות מהטבות מס. במילים אחרות, ההצהרות הממשלתיות על שיקום העוטף נתקעות בשלב מילוי הטפסים.

קרני פלג, האחראית על צמיחה דמוגרפית בקיבוצים ניר יצחק וכרם שלום, מספרת על עשרות משפחות שבחרו לעבור לקיבוצי דרום העוטף. "כל משפחה עברה לכאן מיוזמתה, באופן עצמאי, כחלק מבחירה ציונית לסייע בהפרחת העוטף מחדש", היא מדגישה. "אלו אינם תושבים חוזרים, אלא תושבים חדשים לחלוטין".

לדבריה, המשפחות ניסו לעדכן את כתובת המגורים באתר רשות האוכלוסין וההגירה, כפי שעושה כל אזרח במדינת ישראל, אך נתקלו בסירוב. כאשר פנו לסניפי הרשות, נמסר להן שקיימת הנחיה שלא לאפשר העברת כתובת ליישובי העוטף מאז 7 באוקטובר.

מה ההשלכות של אי-עדכון כתובת?

הבעיה המרכזית נוגעת לרישום ילדים למוסדות חינוך. "המשפחות מבקשות לרשום את ילדיהן לבתי הספר, אך ללא שינוי כתובת רשמי, הדבר בלתי אפשרי", מסבירה פלג. "זאת למרות שרובן כבר מתגוררות בפועל בבתיהן החדשים בעוטף. המצב מתסכל במיוחד".

היא מוסיפה: "אנשים עוברים לאזור מלחמה, עם כל הקשיים והמורכבויות הכרוכים בכך. במקום לקבל תמיכה וגיבוי, הם נתקלים בחומה ביורוקרטית בלתי עבירה".

"יש פער עצום בין ההצהרות היפות לתקשורת לבין מה שקורה בפועל", אומרת פלג. לדבריה, בעוד שמנהלת תקומה, שרים וחברי כנסת "יוצאים בהצהרות גדולות בתקשורת על שיקום ועל הפרחת העוטף", במציאות "כשזה מגיע לפרטים הקטנים כמו שינוי כתובת, הכול תקוע".

לדבריה, הפער בין ההצהרות הפומביות לבין המצב בפועל מרגיש כמו "מצג שווא". "אפילו דברים בסיסיים ביותר לא מצליחים להתקדם", היא מדגישה.

"המצב מתסכל ומלחיץ, ובצדק", אומרת פלג. "משפחות שאינן מצליחות לרשום את ילדיהן לבית הספר באמצע יולי נמצאות במצוקה אמיתית".

היא מציינת שפנו לראשת המועצה המקומית, שמנסה לסייע, אך כל עוד לא ניתן לשנות כתובת רשמית, המשפחות אינן יכולות לממש את זכויותיהן. "הטבות מס, סבסוד למעונות יום - הכול תלוי בעדכון כתובת", היא מסבירה.

ממה חוששים ברשות האוכלוסין?

לטענת פלג, המסר שקיבלו המשפחות מפקידי משרד הפנים הוא שקיים חשש מניצול לרעה של ההטבות. "החשש הוא שאנשים יירשמו כתושבי העוטף מבלי להתגורר בו באמת, רק כדי לקבל הטבות", היא מסבירה. "אבל במקרה שלנו מדובר במשפחות שעברו להתגורר בפועל, והן פשוט אינן נספרות".

המצב יוצר פרדוקס: המדינה מבטיחה תמיכה למי שעובר לעוטף, אך בפועל חוסמת את האפשרות לממש אותה.

בתגובה לטענות, נמסר מרשות האוכלוסין וההגירה: "מאז 7 באוקטובר נעשו הקלות רבות בנושא שינוי מען. יובהר כי אין הנחיה שלא לעדכן כתובות לאזורי העוטף".

עם זאת, הרשות מוסיפה: "רבים מבקשים שינוי מען מבלי שהציגו את האסמכתאות הנחוצות על פי חוק, או שמבקשים שינוי מען ליישובים מפונים. לצורך שינוי כתובת ליישובים קטנים נדרש להציג הוכחות כגון: אישור מקורי של מזכיר היישוב, הוכחות מגורים בפועל, תשלומים פעילים עבור ארנונה, מים וחשמל".

הרשות הדגישה כי "שינוי כתובת ליישוב מפונה נעשה בלשכות רשות האוכלוסין ובכפוף להצגת ראיות המוכיחות מגורים בכתובת החדשה".

מדוברות שר הפנים לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.