בלעדי: בניגוד לשמועות, המדינה לא מתכוונת למסות את ההייטקיסטים

גל השמועות שהסעיר בימים האחרונים את תעשיית ההייטק, לפיו משרד האוצר מגבש תוכנית לשינוי מהותי במיסוי אופציות לעובדים, נתקל בהכחשה חד-משמעית מצד הדרג הבכיר. גורם בכיר במשרד האוצר הבהיר כי הדיווחים אינם משקפים את מדיניות המשרד, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הטיל וטו על היוזמה כולה.

הדיווחים שעוררו את הסערה התבססו על עבודת מטה שהוביל צוות מקצועי של משרד האוצר ורשות המיסים, בראשות הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ'. לפי הפרסום, הצוות בחן הצעה לחייב עובדי הייטק לממש את האופציות שברשותם מיד עם תום תקופת ההבשלה (הווסטינג), או לשלם שיעור מס מוגדל של 30% במקום 25% בעת מכירה עתידית. ההערכה הייתה שהמהלך יכניס לקופת המדינה כשני מיליארד שקל בשנה באמצעות שחרור הון "כלוא".

כדי לרכך את הגזירה, הציע הצוות המקצועי להרחיב את מדרגות המס ולהעניק הטבה חודשית של כ-1,000 שקל לבעלי שכר של 30 אלף עד 35 אלף שקל ומעלה.

אלא שההצעה נתקלה בחומה. גורם בכיר במשרד האוצר אמר: "השמועה הנוגעת לשינויים במדיניות מיסוי האופציות לעובדים אינה על דעת משרד האוצר. נעשית כיום עבודת מטה בין משרד האוצר ורשות המיסים לבחון התאמות למערכת המס שישמרו על התחרותיות של ענף ההייטק ויתאימו את מערכת המס להזדמנויות ולאתגרים העתידיים. כשתסתיים עבודת המטה הדברים יפורסמו. אני ממליץ מאוד להתעלם לחלוטין מהשמועות בנושא."

שר האוצר סמוטריץ' הבהיר אף הוא כי הנושא כלל לא הובא לאישורו, והטיל וטו מפורש על היוזמה: "הניסיון להעמיס מיסים על מגזר ההייטק הוא רעיון לא טוב ואני סבור שזו שגיאה שתפגע במשק ובסוף בכל אזרח. אנשי ההייטק הם חלק מהקטר המרכזי של המדינה, מה גם שאין צורך בהעלאת מיסים. הדרך הזו לא נכונה, וכל עוד אני שר אוצר זו עמדתי ואותה אקדם."

איך עובד מנגנון האופציות כיום

כדי להבין את הרקע, יש להכיר את המנגנון הקיים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. אופציה היא זכות לרכוש מניה של החברה במחיר שנקבע מראש. כדי שעובד יוכל לממש את האופציות למניות, עליו להישאר בחברה לאורך תקופת הבשלה (Vesting) של שלוש עד ארבע שנים בדרך כלל.

המדינה מעודדת חברות הייטק לתגמל עובדים באופציות, ולכן מעניקה מס מופחת של 25% (מס רווח הון) במקום מס שולי על הכנסה מעבודה, שעלול להגיע לעד 47% עד 50%. הטבה נוספת היא דחיית אירוע המס: המס משולם רק ביום שבו המניות נמכרות בפועל ובכסף נזיל, ולא ביום קבלת האופציה. כיום אין מגבלת זמן שמחייבת את העובד למכור את המניות, והוא יכול להחזיק בהן שנים רבות גם לאחר שעזב את החברה.

הרציונל של הדרג המקצועי היה לקצר את תקופת ההחזקה במניות כדי לגבות את המס מוקדם יותר, אך באוצר מבינים כעת כי פגיעה במודל הזה עלולה לפגוע ביכולת של חברות הזנק ישראליות לגייס ולשמר עובדים איכותיים בתחרות הגלובלית.

למה אין סיכוי שזה יקרה בקרוב

מעבר להכחשות ולהצהרות ההרגעה, מבחינה פוליטית ומעשית אין היתכנות למימוש תוכניות מיסוי מסוג זה בתקופה הקרובה, ובפרט לפני הבחירות. כל שינוי במדרגות המס או במיסוי אופציות דורש חקיקה ראשית בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, ובתקופות של ערב בחירות או אי-יציבות פוליטית, מהלכים הכרוכים בהעלאת מיסים או ביצירת חיכוך עם מגזרים מרכזיים במשק נופלים מהפרק.

יתרה מזו, כאשר שר האוצר מודיע פומבית כי לא יאפשר את המהלך, להמלצות הצוות המקצועי אין תוקף ביצועי. כפי שצוין באוצר, מדובר בעבודת מטה ראשונית בלבד הבוחנת התאמות שונות, והדרך בין ניירות עבודה ראשוניים של דרג מקצועי לבין הצעת חוק מגובשת היא ארוכה, וכמעט תמיד עוברת שינויים יסודיים.

עובדי ההייטק והחברות בענף יכולים לנשום לרווחה: מנגנון המיסוי על האופציות נשאר כפי שהיה, וההצהרות הרשמיות מהאוצר מבהירות כי שמירה על התחרותיות של ההייטק הישראלי עומדת בראש סדר העדיפויות.