שמים סוף להתייקרויות: בנק ישראל הוריד את הריבית פעם שנייה ברציפות

חדשות טובות לכיס של כולנו: הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להפחית את הריבית במשק ברבע אחוז, והיא תעמוד מעתה על 3.5%. מדובר בהורדה שנייה ברציפות, מה שמראה שהבנק המרכזי מרגיש שהצליח להשתלט, לפחות בינתיים, על גל עליות המחירים של השנה האחרונה.

הצעד הזה לא הפתיע את המומחים בשוק ההון. למעשה, כמעט כל הכלכלנים הגדולים העריכו מראש שזה בדיוק מה שיקרה. האינפלציה (קצב עליית המחירים) חזרה סוף סוף לטווח הבטוח ובמשך עשרה חודשים ברציפות היא נמצאת מתחת לרף ה-3% שהציבה הממשלה. גם השקל החזק מול הדולר עזר להרגיע את השוק ונתן לבנק ישראל את האור הירוק להקל עלינו.

אבל אל תמהרו לחגוג: השאלה הגדולה היא מה יקרה מכאן ועד סוף השנה. כלומר, האם מדובר בהורדה חד-פעמית או בתחילתו של תהליך שיימשך חודשים? הכלכלנים מסבירים שהבנק המרכזי עדיין מאוד זהיר, ולא בטוח שהוא ימהר להוריד את הריבית עוד יותר בקרוב.

למה בנק ישראל עדיין שומר על זהירות?

כשבנק ישראל מסתכל על תמונת המצב הכלכלית, הוא לא בודק רק כמה עולה קוטג' או חלב בסופר, אלא מנסה להבין לאן הכלכלה כולה צועדת. למרות שהמחירים בחנויות קצת נרגעו, הנה שלוש נורות האזהרה המרכזיות שגורמות לו להמשיך ללחוץ על הברקס ולא להוריד את הריבית בצורה חדה מדי:

מחירי הדיור והשכירות: סעיף הדיור הוא הרכיב הכבד והמשמעותי ביותר ב"סל הצריכה" של המשפחה הישראלית הממוצעת. כאשר מחירי השכירות ממשיכים לעלות, זה משפיע מיד על הכיס של מיליוני שוכרים ומקפיץ את מדד המחירים הכללי כלפי מעלה. עבור בנק ישראל, עלייה מתמדת בשכירויות היא סימן לכך שיש בתוך השוק לחץ חזק שעדיין לא נרגע. מכיוון שאי אפשר לייצר פתרונות דיור ברגע, הביקוש הגבוה מול ההיצע המוגבל ממשיך לתדלק את האינפלציה "מאחורי הקלעים", ומונע מהבנק המרכזי להכריז על ניצחון מוחלט בקרב על יציבות המחירים.

המשכורות עולות: על פניו, עליית שכר היא דבר נהדר לכולנו – אנחנו מרוויחים יותר כסף ומסיימים את החודש בקלות רבה יותר. אבל מבחינה כלכלית, מדובר בחרב פיפיות: שוק העבודה בישראל עדיין "הדוק" מאוד, כלומר יש פחות עובדים פנויים והרבה משרות שמחפשות ידיים עובדות. כדי למשוך עובדים, החברות במגזר העסקי נאלצות להעלות את המשכורות.

כאן נוצר מעגל מסוכן: לעובדים יש יותר כסף פנוי בארנק, אז הם ממשיכים לצאת, לקנות ולצרוך (מה שנקרא "עוצמת ביקוש"). במקביל, העסק שמשלם משכורות גבוהות יותר לעובדיו, מגלגל את העלויות האלה חזרה אל הצרכן ומעלה את מחירי המוצרים והשירותים שלו. בנק ישראל חושש מהסחרור הזה, שבו השכר הגבוה פשוט יקפיץ מחדש את המחירים בחנויות.

ישראל לא אי בודד בכלכלה הגלובלית: הכלכלה הישראלית קשורה בטבורה לכלכלות הגדולות בעולם, ובראשן ארצות הברית. הבנקים המרכזיים הגדולים, כמו הפדרל ריזרב האמריקאי (ה"פד"), מתמודדים גם הם עם אינפלציה ושומרים על ריבית גבוהה וגישה קשוחה. אם בנק ישראל יוריד את הריבית אצלנו בצורה מהירה ואגרסיבית מדי, בזמן שבארה"ב הריבית תישאר גבוהה, ייווצר פער ריביות לרעת השקל.

במצב כזה, משקיעים יעדיפו להוציא את הכסף שלהם מישראל ולהשקיע אותו בדולרים כדי לקבל תשואה גבוהה ובטוחה יותר. התוצאה של מהלך כזה תהיה היחלשות חדה של השקל מול הדולר – ודולר מתחזק אומר שכל המוצרים שאנחנו מייבאים מחו"ל (מכוניות, דלק, מוצרי חשמל ואפילו חומרי גלם) יהפכו מיד ליקרים יותר עבורנו, ויביאו לגל התייקרויות חדש.

מדריך למשכנתא: איך הורדת הריבית משפיעה על הכיס שלכם?

כשהריבית של בנק ישראל יורדת, הבנקים לוקחים לנו פחות כסף על הלוואות ומשכנתאות. אם לקחתם משכנתא בשנתיים האחרונות, כשהריביות היו בשיא, כדאי שתבחנו כעת מחדש את התנאים שלכם. הנה מה שקורה בכל אחד מהמסלולים המרכזיים:

מה יקרה למסלול הפריים שלכם?

מסלול הפריים הוא הראשון להגיב לשינוי. כל הורדת ריבית של בנק ישראל מתגלגלת אליו במלואה וללא דיחוי, ומפחיתה מיד את ההחזר החודשי שלכם. אם אתם נמצאים במסלול פריים עם ריבית גבוהה, זה בדיוק הזמן לבחון מיחזור, שינוי ותיקון של תנאי ההלוואה.

להמחשה: במשכנתא של מיליון שקל ל-30 שנה, ירידה של רבע אחוז בריבית עשויה לחסוך בין 120 ל-150 שקל בחודש. לאורך חיי ההלוואה כולה, מדובר בחיסכון משמעותי של 40 עד 50 אלף שקל.

מה לגבי מסלול הריבית המשתנה?

זהו מסלול שכדאי לבחון בקפידה בתקופה הקרובה. מאחר שהריבית הכללית במשק יורדת וצפויה להוסיף ולרדת, הבנקים עשויים להציע כעת מסלולים משתנים בתנאים טובים בהרבה מאלה שבידכם היום.

העיתוי המתאים ביותר לבצע שינוי הוא כשמתקרבת "תחנת היציאה" שלכם – המועד שבו הריבית מתעדכנת אוטומטית (למשל, כל 5 שנים). במצב כזה תוכלו לשפר את התנאים בלי לשלם לבנק קנסות כבדים על פירעון מוקדם. במשכנתא של מיליון שקל ל-30 שנה במסלול משתנה, ירידה של 0.2% בריבית תפחית מההחזר החודשי כ-100 עד 130 שקל נוספים.

המסלול הקבוע: דווקא כאן כדאי להיזהר

בניגוד למסלולים האחרים, כאן אין למהר. אל תשנו את המסלול הקבוע רק בשל ההודעה על הורדת הריבית. המסלולים הקבועים אינם מושפעים ישירות ובאופן מיידי מהחלטת הנגיד, אלא מגורמים אחרים כמו שוק אגרות החוב. בנוסף לכך, שינוי שלהם עלול לגרור עמלות יציאה וקנסות גבוהים מאוד מצד הבנק.

כדאי לגעת במסלול הקבוע רק אם הריבית שברשותכם היום גבוהה בהרבה מזו שהבנקים מציעים כעת בשוק. למי שנושא ריבית ישנה וגבוהה במיוחד, המהלך עשוי להשתלם: במשכנתא של מיליון שקל ל-20 שנה, ירידה של חצי אחוז בריבית עשויה לחסוך 250 עד 300 שקל בחודש, שהם כ-65 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה (כמובן, בהתאם לגובה הקנס שייגבה על היציאה).

השורה התחתונה: לבדוק לפני שמחליטים

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הריביות בבנקים כבר החלו לרדת בחלק מהמסלולים, ובעקבות ההחלטה הרשמית הן צפויות לרדת עוד. ייתכן שהמשכנתא שלכם טובה ודי בהחלפת מסלול אחד ספציפי באותו בנק, וייתכן שכדאי להעביר את כל ההלוואה לבנק מתחרה שיציע תנאים טובים בהרבה. בכל מקרה, אל תנקטו צעדים פזיזים.