כתב אישום נגד ויקטורי: גבו מהקופאיות כסף בגלל חוסרים

משרד העבודה הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כתב אישום נגד רשת ויקטורי ושני בכירים בחברה, הסמנכ״ל אברהם רביד והמנכ״ל אייל רביד, בטענה שבין יולי 2024 לפברואר 2025 דרשו מקופאיות לשלם על חוסרים שהתגלו בקופות, והסכומים ירדו להן מהשכר; באותו כתב אישום נטען גם למקרה נוסף שבו עובד בסניף הרשת ברמת גן לא קיבל במועד את שכר המינימום עבור משמרת אחת.

מכתב האישום עולה כי מדובר בכמה סניפים ברחבי הארץ, בין היתר בראשון לציון, חיפה ואשקלון ושסכומי הניכוי המיוחסים נעים מעשרות שקלים בודדים ועד סכומים שמצטברים לאורך זמן. כך, למשל, מופיעים ניכויים של 50 שקל בחודש אחד, 30.9 שקל בחודש אחר, 79.7 שקל בחודש נוסף, וגם ניכויים של כ-98-106 שקלים בחודשים שונים. במקרה אחד, נטען לניכוי מצטבר של 546.8 שקל על פני כמה חודשים. אומנם אלה סכומים שנראים “קטנים” במבט ראשון, אבל עבור עובדת שמסתכלת על כל שקל בתלוש - הם יכולים להיות ההבדל של שמיים וארץ.

המסמך כולל גם טענה נוספת, שאינה קשורה לקופה אלא לשכר מינימום: לפי כתב האישום, ב-25 בפברואר 2025 הועסק עובד בתפקיד סדרן בסניף ויקטורי ברחוב הראייה 42 ברמת גן, והמדינה טוענת שלא שולם לו במועד שכר המינימום עבור אותה משמרת - 8 שעות עבודה - בסך 252.88 שקל, כשהמועד האחרון לתשלום שמופיע בנספח הוא 9 במרץ 2025. גם כאן זה לא סכום שמרעיד חברות ענק, אבל זה בדיוק העניין: בשכר כזה, כל שקל קריטי בחשבון הבנק.

בכתב האישום עצמו יש גם מספרים שמבהירים את היקף הטענות: המדינה מייחסת לחברה 11 מקרים של ניכויים אסורים מהשכר של הקופאיות, ובנפרד מקרה אחד של אי-תשלום שכר מינימום במועד. לשני הבכירים מיוחסת אחריות ניהולית סביב אותם 11 מקרים, ובנוסף אחריות גם סביב המקרה של שכר המינימום. המשמעות פשוטה: אם הטענות יתבררו, המסר הוא שחברה לא יכולה "ליישר קו" מול חוסרים בקופות דרך התלושים של העובדות, ושגם ההנהלה נדרשת לשים יד על ההגה ולא להסתכל לצד השני.

נזכיר כי בשלב הזה מדובר בכתב אישום - כלומר טענות של המדינה שיידונו בבית הדין. אבל כבר עכשיו המסמך נותן הצצה לאופן שבו התיק צפוי להתנהל: ברשימת עדי התביעה מופיעים מפקחים ומפקחות ממשרד העבודה לצד עובדים שמופיעים במסמך כמעורבים בפרשה.

לא פעם ראשונה

הסיפור שמופיע עכשיו בכתב האישום לא זר לרשת ויקטורי. כבר במרץ 2023 דווח כי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שהוגשה בשם קופאית שעבדה ברשת. גם לפי הטענות שם, קופאיות וקופאים נדרשו לשלם מכיסם על חוסרים בקופות - אבל התשלום הזה, כך נטען, לא הופיע בצורה מסודרת ומתועדת בתלושי השכר.
באותו הליך, השופט אלכס קוגן קבע שהקבוצה המיוצגת כוללת את כלל הקופאים והקופאיות שעבדו בויקטורי מאז 2014 (שבע שנים אחורה ממועד הגשת הבקשה ב-2021), בין אם הם עדיין עובדים ברשת ובין אם כבר לא. הוא גם הדגיש את פערי הכוחות: כשאין ארגון עובדים שמגן על קבוצה מוחלשת, וקשה לכל עובד בודד לאכוף זכויות מול מעסיק גדול - תביעה ייצוגית יכולה להפוך לכלי המרכזי שמאפשר לברר את הטענות בצורה אפקטיבית.
ויקטורי מצדה טענה אז שאין בתלושי השכר של העובדת שהגישה את הבקשה ניכוי כלשהו, ושאם שולם חוסר - זה נעשה ביוזמתה ובהסכמה. הרשת גם מסרה שהוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. עכשיו, כשמוגש כתב אישום סביב טענות דומות על חוסרים בקופה - הדיון הציבורי מקבל ממד נוסף, כי מדובר כבר לא רק במחלוקת אזרחית בין עובד למעסיק, אלא בטענות שמגיעות גם מכיוון המדינה.