פתאום יהלום של שלושה קראט הוא כבר לא עניין

בשעה טובה ומוצלחת נשברה השבוע הכוס בחתונת השנה, כשנועה קירל ודניאל פרץ החליפו נדרים וכרתו ברית עולם. הפסטיבל, שהתפרש על פני יומיים, החל למעשה בחודש ספטמבר הקודם כשפרץ כרע ברך על יאכטה במרינה בהרצליה והעניק לקירל טבעת אירוסים מפוארת. מאחורי הטבעת עומד מותג התכשיטים הבין-לאומי GEMMA, שבעליו הוא התכשיטן אורי וכלר. במרכזה של הטבעת שובץ יהלום אובלי לבן בגודל מרשים של לפחות שלושה קראט, ומצדי האבן המרכזית שובצו עוד שני יהלומים קטנים שהשלימו את העיצוב והוסיפו נצנוץ. שוויה של הטבעת, על פי הערכות, הוא יותר ממאה אלף שקלים.

כוכבות כמו נועה קירל (ועדן פינס, שהתארסה השנה לאושר כהן) הפכו את האבן הקטנה והנוצצת לאייקון תרבותי שמספר את סיפור האהבה שלהן, אבל יותר מכך, מעיד על המעמד שלהן. בעולם שבו כל הצעת נישואים מצולמת מזווית מושלמת וכל טבעת נוצצת מתועדת מיד לרשתות החברתיות, היהלום, סמל הזוהר והעוצמה מימי מרילין מונרו, חזר אל מרכז תשומת הלב הציבורית.

אלא שבמקביל לחזרתו של היהלום למרכז הבמה, חלה גם נגיסה במעמדו בשל מה שבתחום מכנים "המהפכה הסינתטית", או בקיצור, עלייתם של יהלומי המעבדה הזהים מבחינה כימית לטבעיים, אך זולים יותר ובעיקר נקיים מהם מוסרית. לכך הצטרפו גם התרחשויות עולמיות גדולות כמו הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה שפגעו קשות בתעשייה. "ההידרדרות החלה לפני כשש שנים, והשוק עדיין לא יצא מהבור שהוא נכנס אליו בשנת 2019 עם תחילת מגפת הקורונה והסגרים העולמיים. אחרי פתיחת הסגרים, עם הרצון של הציבור לחיות ולבזבז, נוצר מחסור בסחורות בעולם", אומר איש עסקים בכיר מהבורסה ליהלומים ברמת גן. "כולם פתאום רצו לחיות ולקנות, ויהלומי המעבדה התחילו להיכנס לשוק בערך באותה תקופה. השווי הממוצע של קראט יהלום מעבדה היה אז 3,000 דולר, אבל אז דה בירס, חברת היהלומים הגדולה בעולם, הוציאה הודעה שהם מייצרים ומוכרים יהלומי מעבדה ב-800 דולר ובעצם שוברים את השוק. זה נתן למוצר לגיטימציה".

איש העסקים הישראלי ממשיך ומתאר את המכה שהנחיתו יהלומי המעבדה על הענף: "אנשים התחילו ללכת על האלטרנטיבה כי פתאום היה יהלום מעבדה בניקיון מצוין, נוצץ, וגם זול יותר. עליית הריבית לא הועילה לעסק, כי מוצרי יוקרה כמו יהלומים טבעיים ושעוני יוקרה נבלמו ראשונים. בינתיים, יהלומי המעבדה המשיכו לשגשג ולצמוח".

"אנשים התחילו ללכת על האלטרנטיבה כי פתאום היה יהלום מעבדה בניקיון מצוין, נוצץ, וגם זול יותר", אומר איש עסקים מהבורסה ליהלומים ברמת גן

מה שהחריף את המשבר וזירז את עליית קרנם של יהלומי המעבדה, היה גם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה בשנת 2022. הסנקציות שהוטלו על רוסיה, אחת מיצואניות היהלומים הגדולות בעולם, סגרו חלק נכבד מהברז של היהלומים בעולם. "רוסיה החזיקה נתח ענק מהיהלומים בעולם. ברגע ששערי המסחר שלה נסגרו, התחום נכנס לבעיה", אומר איש עסקים מהבורסה ליהלומים באנטוורפן שבבלגיה. "למרות זאת, אין עוררין שכניסת יהלומי המעבדה היא זו שטרפה את הקלפים יותר מכל. היהלום הסינתטי זהה מבחינה כימית ומולקולרית ליהלום טבעי, אבל נוצר תוך שבועות ובעלות נמוכה בהרבה. בהתחלה תעשיית היהלומים ניסתה להילחם בהם, להוכיח שהם לא אמיתיים, אבל בסוף כבר לא הייתה ברירה. זו הייתה מכה גדולה, בעיקר באבנים הקטנות. היום כבר נוצרה הפרדה בין הענף הטבעי לסינתטי, ואנשים כבר לא מתייחסים ליהלום מעבדה כתחליף לטבעי, אלא פשוט כאלטרנטיבה".

מחירם של יהלומי הדמים

כדי להבין את המצב אליו הגיע השוק צריך ללכת אחורה. במאה ה-20 הצליחה תעשיית היהלומים להפוך את הסמל העתיק לסמכות ועוצמה למוצר הנחשק של התקופה בעזרת מסע שיווק מבריק. "יהלום הוא לנצח", "A diamond is forever", הפך מהסיסמה של דה בירס (De Beers), חברת הכרייה הגדולה בעולם, לאחד המשפטים המשפיעים בהיסטוריה של הפרסום. היהלום הפך למבחן חברתי, מי יכול להרשות לעצמו ומי רק לחלום.

אלא שמאחורי כל אבן הסתתרה תעשייה שלמה, לא תמיד נוצצת באותה מידה. במשך יותר ממאה שנה דה בירס, שנוסדה בדרום אפריקה בסוף המאה ה-19, שלטה כמעט בלעדית בתחום. החברה ריכזה את רוב המכרות, קבעה מחירים ושלטה בהיצע. דה בירס לא מכרה רק יהלומים, אלא גם רעיון לפיו "אהבה אמיתית חייבת לבוא עם אבן נצחית". במשך עשרות שנים זה עבד לה, אך השליטה הזו לא באה בלי מחיר. במדינות אפריקה כמו סיירה לאון, אנגולה, קונגו ובוטסואנה הפכו המכרות של דה בירס לסמל לניצול. "יהלומי הדמים" – כך כונו האבנים שנכרו באזורים מוכי מלחמה ומימנו קבוצות חמושות ואלימות כלפי אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע.

מאחורי כל אבן הסתתרה תעשייה שלמה, לא תמיד נוצצת באותה מידה. במדינות אפריקה כמו סיירה לאון, אנגולה, קונגו ובוטסואנה הפכו מכרות היהלומים לסמל לניצול. "יהלומי הדמים" – כך כונו האבנים שנכרו באזורים מוכי מלחמה

בעקבות הלחץ הבין-לאומי נוצר בתחילת שנות האלפיים מנגון פיקוח בשם "תהליך קימברלי" שנועד למנוע סחר ביהלומי דמים. דה בירס והחברות האחרות בתחום נאלצו בעל כורחן לאמץ את השפה החדשה של האתיקה, אך ספק אם הצליחו למחוק את ההיסטוריה המדממת שדבקה בענף. העולם גילה שמאחורי הנצנוץ מסתתר צל כבד של ניצול ופגיעה בבני אדם. התעשייה התאימה את עצמה, לפחות למראית עין, וכל אבן התהדרה בתעודת קימברלי שהעידה על כשרותה. הפצע מנגד נשמר פתוח, והעולם החל בחיפוש אחר פתרונות חדשים ומוסריים יותר.

הדעה הרווחת היא ששווים של יהלומים תמיד נשמר ועולה. על פי מדד סוכנות הייבוא האמריקאית עד 2022 אכן התרחשה עלייה מתמדת במחירי היהלומים, אך זו נבלמה בחדות בשל אותם תהליכים שהוזכרו קודם לכן. לראייה, בשנים האחרונות מנסה דה בירס מנסה למכור, ללא הצלחה, חלק ממכרות היהלומים שלה, וספק מה יעלה בגורל החברה. "פעם החברות השולטות היו משפחתיות, אבל בשנים האחרונות הענף הפך ליותר מקצועי. כיום מרכז הסחר נמצא בהודו ולא באפריקה, שם ממוקמות החברות הגדולות בעולם. ההודים הצליחו להקים מפעלים לייצור יהלומים בשכר עבודה נמוך ועם טכנולוגיות מתקדמות, וכיום הם מייצרים 80% מכלל היהלומים בעולם", אומר איש העסקים הבכיר מהבורסה ליהלומים באנטוורפן. 

"אם פעם החברות ההודיות נחשבו ללא איכותיות, בשנים האחרונות האיכות השתפרה פלאים בזכות הטכנולוגיה. איכות הליטוש כבר לא תלויה בפועל ובהכשרתו", מסביר הבכיר. "פעם ליטוש היה נחשב לאומנות, היום הוא נמצא עמוק בטכנולוגיה והתוצאות טובות הרבה יותר. מה שכן שווים של היהלומים ירד, ואם מסתכלים על גרפים ניתן לומר שמאז תקופת תור הזהב של הענף, המחירים צנחו בכמעט 50%".

יהלומי מעבדה זה כמו וירוס

אם אנטוורפן נחשבה לשער הכניסה של היהלומים לאירופה, בין היתר בשל המיסוי המיוחד שמונהג בבלגיה ומוטל על מחזור קראטים ולא על רווחים, לישראלים הייתה רמת גן. הבורסה הישראלית הקטנה שהוקמה בשנת 1937 היוותה עד לפני כעשור נכס כלכלי ולאומי, גרמה לרבים להתעשר והייתה שוקקת חיים ומסחר. אומנם הבורסה בישראל ניצבה הרחק מהמכרות עצמם, אך היא הפכה באמצע המאה ה-20 למעצמת חיתוך וליטוש ולמוקד עולמי של סחר. לבורסה נוצר מוניטין של אמינות וביטחון שהפך את ישראל ל"האב יהלומים" מרכזי לסוחרים מכל העולם.

בשנות התשעים ותחילת האלפיים כמעט כל עסקה גדולה בארץ עברה דרך רמת גן. היה זה "תור הזהב" של ענף היהלומים הישראלי עם עסקים משפחתיים, שפה וחוקים משלו. הזמנים, כאמור, השתנו. "המצב בארץ לא פשוט היום", אומר איש העסקים מהבורסה ליהלומים ברמת גן. "הבורסה בארץ מתפקדת וקיימת כי יש יהלומנים שעוד גרים בארץ, אבל אנחנו לא מוכרים ולא מייצרים פה כלום. אם היהלומנים לא היו גרים פה מטעמי ציונות, לא הייתה הצדקה לכך שהמשרדים שלהם יהיו בארץ, וגם המיסוי כבר לא לטובתם".

כמובן שגם יהלומי המעבדה השפיעו על פעילות הבורסה הישראלית, ובעיקר לנתק בין מחירי הסיטונות לבין המחיר לצרכן. העסקים מהבורסה ברמת גן מציג רשימת יהלומי מעבדה ולצדם מחירי סיטונות מגוחכים שמגיעים לצורך הדוגמה ל-170 דולר לאבן סינתטית. "פעם הם היו נמכרים לסוחרים ב-2,500 דולר, אחר כך המחיר ירד והרווחים של הסוחרים הגיעו עד 40 אחוזי רווח על יהלום מעבדה. מן הסתם, האינטרס שלהם היה לדחוף יהלומי מעבדה כדי להרוויח הרבה יותר, וכך כולם החלו לייצר יהלומי מעבדה, כולל הסינים וההודים".

"יהלומי מעבדה זה כמו וירוס, הענף החלים ממנו, אבל הוא עשה נזק לגוף לשנים קדימה", הוא מוסיף. "הענף נמצא בסיטואציה מעצבנת, כי מצד אחד כולם מבינים שביום שהציבור יבין את כמות הרווח שעושים עליו הוא ירצה לשלם הרבה פחות, אם בכלל, אבל מצד שני לאף אחד אין אינטרס אמיתי להוריד את המחיר".

בניסיון לשרוד בג'ונגל הזה, בארה"ב החל בשנים האחרונות טרנד של מעקב אחרי סיפור האבן ("Traceability") שמציג לרוכשים מידע על היהלום, המקור שלו והמורשת שלו. "מי שרוצה לשרוד היום בעולם היהלומים חייב להביא ערך מוסף", אומר איש העסקים. דוגמה למותג שעושה שימוש בסיפורו של היהלום כאמצעי שיווק הוא OriginMark, שמתעד את כל שלבי הייצור של היהלומים שהוא מוכר ובכך מדגיש את חשיבות השקיפות והאמון הצרכני בענף.

דוגמה למותג שעושה שימוש בסיפורו של היהלום כאמצעי שיווק הוא OriginMark, שמתעד את כל שלבי הייצור של היהלומים שהוא מוכר ובכך מדגיש את חשיבות השקיפות והאמון הצרכני בענף

אז מצד אחד היהלום הטבעי עדיין נושא עמו הילה, והידיעה שהוא נוצר בעומק האדמה במשך מיליוני שנים מעניקה לו משמעות רומנטית ונצחית. מצד שני, יהלום סינתטי מאפשר לרבים להגשים חלום במחיר שפוי מה שמוריד את המחירים בתעשייה כולה. רבים בוחרים כיום בסינתטי פשוט כי הוא "הגיוני" יותר, אך מנגד, אחרים רואים בכך פגיעה באומנות הטבע, כי יהלום טבעי הוא חד-פעמי, בלתי ניתן לשחזור.

ורוד זה השקוף החדש

כשטיילור סוויפט התארסה בקיץ האחרון לשחקן הפוטבול טרוויס קלסי, הוא העניק לה טבעת אירוסים שמזכירה ימי מלכות עתיקים: יהלום עצום בגודל מוערך של תשעה קראט ובחיתוך "Old mine cushion", חיתוך כרית רך בעל שיבוץ עמוק ובעיצוב וינטאג' רומנטי. התכשיט החזיר את המעריצים בעולם לימי האסתטיקה של המלכה ויקטוריה והוכיח שהגודל קובע, אבל לא רק, אלא גם העיצוב והמחשבה. האבן עצמה שובצה על טבעת זהב צהוב, צבע שחזר לאופנה כאנטיתזה לזהב הלבן הדומיננטי של תחילת שנות האלפיים. על פי הערכות, שוויה של הטבעת נע סביב מיליון דולר. 

גם חברתה סלינה גומז, שהתארסה למפיק המוזיקלי בני בלנקו בסוף 2024, זכתה בטבעת יהלום מרקיזה בחיתוך אליפטי חד. צורת המרקיזה, שמזכירה סירה מוארכת או גלימה מלכותית, הפכה לאחרונה לטרנדית בטבעות אירוסים. האבן, שישה קראט של שקיפות מושלמת, שובצה על חישוק משובץ יהלומים קטנים ולפי הערכות, שוויה הוא עשרות עד מאות אלפי דולרים. העיצוב הקלאסי שבחרה גומז שנראה כצעד אחורה לעומת אלה הגורסים שהגודל הוא הקובע, ומסמל מעין חזרה לצניעות אלגנטית. זו טבעת שנראית כמו תכשיט שיכול היה לעבור בירושה, סמל של אהבה נצחית שמביטה קדימה דרך העבר.

ויש גם שדרוגים של "אחרי החתונה", לטובת מי שלא לגמרי מבסוטה מהאבן המקורית שקיבלה כשהתארסה, כמו במקרה של ניקולה פלץ בקהאם, בתו של המיליארדר האמריקאי נלסון פלץ ואשתו של ברוקלין בקהאם. הזוג הצעיר התארס ב-2020 ופלץ בקהאם קיבלה מברוקלין טבעת אמרלד-קאט קלאסית של חמישה קראט בשווי מוערך של 200 אלף דולר. לאחר נישואיהם בשנת 2022 היא החליטה לשדרג את הטבעת, וכיום היא עונדת אחת עם יהלום אובלי בגודל של עשרה קראט לצד שני יהלומים משולשים (trillion-cut). זוהי טבעת שמייצגת את המגמה חדשה בעולם התכשיטים – טבעת כדבר דינמי, הצהרה מתמשכת.

ניקולה פלץ בקהאם החליטה לאחר נישואיה לשדרג את הטבעת, וכיום היא עונדת אחת עם יהלום אובלי בגודל של עשרה קראט. הטבעת מייצגת את המגמה חדשה בעולם התכשיטים – טבעת כדבר דינמי, הצהרה מתמשכת

כאמור, הזמנים ותנאי הסחר השתנו בעולם היהלומים, ואיתם גם הטרנדים. אם לפני שני עשורים היהלום המרובע, ה"פרינסס", נחשב לפסגת האופנה, כיום המראה האליפטי, ה"אובלי", הוא הטרנד המוביל. גם הגודל כבר לא בהכרח קובע, ובעוד שבעבר טבעת גדולה הייתה סמל סטטוס מובהק, היום יש חזרה למינימליזם עם יהלום קטן, מעוצב, נקי. יחד עם זאת, באמריקה ובמעגלים של הוליווד ובני מלוכה ואצולה, עדיין נשמר המירוץ אחרי הגודל.

ואם כבר מדברים על גודל, אי אפשר שלא לציין שתי נשים שקיבלו לאחרונה טבעות יהלומים ענקיות. האחת היא ג'ורג'ינה רודריגז, שקיבלה מבן זוגה ואב ילדיה כריסטיאנו רונאלדו טבעת עם יהלום ענק בחיתוך אובלי ("oval-cut") במשקל עצום. בחודש אוגוסט פרסמה ג'ורג'ינה ברשתות החברתיות פוסט קצר שלווה בתמונה של ידה עטויה טבעת גדולה עם הכיתוב "Yes I do. In this and in all my lives". הערכות מומחים לגבי משקל האבן משתנות, אך הן נעות סביב 22-30 קראט לאבן המרכזית. בנוסף לה צמודות שתי אבני צד, גם הן חיתוך אליפטי ו"זעירות" ביחס למרכזית. הערכת שווי הטבעת נע בין 2 לכ-6-5 מיליון דולר. בסיס הטבעת עשוי פלטיניום, בין היתר בגלל הצורך לתמוך באבן כל כך גדולה ולתת לה עומק ורושם.

אבל מעל כולן, ובפער משמעותי, נמצאת לורן סאנצ'ז, אשתו הטרייה של המיליארדר ג'ף בזוס. את טבעת האירוסים קיבלה סאנצ'ז במאי 2023 על סיפון יאכטה מול חופי צרפת, ובה יהלום ורוד נדיר בגודל של שלושים קראט ששוויו מוערך בכחמישה מיליון דולר. האבן הוורודה והמרכזית בטבעת (Pink diamond), בחיתוך "כרית" (cushion-cut) היא יהלום נדיר במיוחד, שנייה רק ליהלום הכחול ששייך לרוב למלכים ולשייח'ים. הבחירה ביהלום בצבע ורוד מדגישה מגמת נוספת בשוק, מעבר מאבן שקופה וסטנדרטית לאבנים נדירות מבחינת צבע, שמחירן מטפס משמעותית.

מי שירתה את יריית הפתיחה של המרוץ אחר היהלום הוורוד אגב הייתה ג'ניפר לופז, שהתארסה בשנת 2002 לבן אפלק (בפעם הראשונה). לופז קיבלה טבעת עם יהלום ורוד במשקל 6.1 קראט, שעלתה אז 1.2 מיליון דולר. מאז היהלום הוורוד הפך לאיקוני, שוויו עלה בכמה וכמה רמות ולופז יצרה טרנד חדש. מאז כל טבעת ורודה, מליידי גאגא ועד פריס הילטון, חבה לה חוב של השראה.

ומה המצב בישראל? מה שבטוח זה שהיהלומים שלנו קטנים יותר משל סאנצ'ז ורודריגז. בתחילת השבוע פורסם תאריך חתונתם של עדן פינס ואושר כהן אחרי שהתארסו בערב ראש השנה 2025, כשעדן הציגה טבעת יהלום בחיתוך מרקיזה במשקל של יותר משישה קראט ובהערכת שווי של כחצי מיליון שקלים. פינס למעשה טבעה את האפשרות לראות טבעות יהלום גדולות בטווחי קראטים גבוהים, שישה ומעלה, לא רק כ"חלום" ולא רק מעבר לים.

ערך היסטורי בלתי ניתן למדידה

את ערכם הבלתי נתפס של אבני היהלומים הבין הציבור בעולם ביתר שאת בחודש האחרון. ב-19 אוקטובר 2025 הפך מוזיאון הלובר בפריז לזירת שוד מתוקשר כשקבוצת גנבים מחופשת לפועלים השתמשה במנוף חיצוני ובכלי-חיתוך כדי לפרוץ חלון אל ה-Galerie d’Apollon שבו הוצגו תכשיטי הכתר הצרפתיים. השוד ארך פחות משמונה דקות, מהם רק כארבע דקות בתוך המבנה עצמו. הגנבים הספיקו להוציא שמונה פריטים בעלי ערך היסטורי ותרבותי עצום, כולל טיארה משובצת ביהלומים נדירים (כתר מלכות), שרשרת וזוג עגילים מאוסף המלכה מריה אמליה והמלכה הורטנס דה בוארנה, וכן פריטים אחרים מתקופת נפוליאון. הערכת שווי התכשיטים שנגנבו עומדת על כ-88 מיליון אירו (כ-102 מיליון דולר), כאשר הפריטים עצמם הם בעלי ערך היסטורי בלתי ניתן למדידה. עד כה נעצרו כמה חשודים, אך התכשיטים טרם נמצאו.

העובדה שהשוד העסיק את כלי התקשורת במשך ימים ארוכים וכונה "שוד העשור" ממחישה עד כמה העולם ממשיך להיות מהופנט מיהלומים, על אף השינויים הרבים שחלו בתחום, בלימת המחירים ועלייתם של יהלומי המעבדה. אפשר לומר שגם בעידן הדיגיטלי, היהלום שומר על כוחו. הוא ממשיך להיות נקודת אור קטנה באפלה, ואולי זו בדיוק הסיבה שבכל פעם שמישהו מציע נישואים, בכל פעם שנשלפת קופסה קטנה ומנצנצת מהכיס, אנחנו עדיין עוצרים את הנשימה.

בסופו של דבר, זה סוד כוחו של היהלום: הוא מצליח להישאר רלוונטי, אבן ששום דבר לא יכול לשבור אותה, חוץ מאשר היא את עצמה. כי בתוך כל היהלומים שבעולם, גדולים, קטנים, טבעיים, ורודים, שקופים או סינתטיים, מסתתר רצון להאמין שמשהו בחיים האלה באמת יכול להיות לנצח.