ממשכנים את הבית כדי לשרוד: זינוק של 84% בהלוואות
נתוני בנק ישראל חושפים עלייה חדה בהיקף ההלוואות המגובות בשיעבוד נכס, על רקע יוקר המחיה והקושי לעמוד בהחזרים. מומחים מזהירים: בלי שינוי הרגלים, המשפחות עלולות לאבד את הדירה

במרץ 2026 עמד סך ההלוואות לכל מטרה בשיעבוד נכס על כ-622 מיליון שקל, לעומת כ-336 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני בנק ישראל. מדובר בעלייה של כ-84% בהיקף הביצועים החודשיים בתוך שנה בלבד.
הנתונים חושפים גם את "פרופיל" ההלוואה לכל מטרה: הריבית עליה גבוהה משמעותית בהשוואה למשכנתה רגילה למגורים. מרווח הריבית הממוצע עומד על 6% עד 8%, לעומת 4% עד 4.5% בלבד במשכנתאות למגורים. סכום הקרן הממוצע בהלוואה כזו עמד במרץ האחרון על כ-334 אלף שקל.
לדברי מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנאות, ההתייקרויות במשק, הריבית הגבוהה והקושי הגובר לעמוד בהחזרים החודשיים על הלוואות קיימות מובילים יותר ויותר משקי בית לפנות להלוואות משכנתה לכל מטרה, שבהן הם משעבדים את הבית שבבעלותם.
וידר מסביר כי הלוואות אלה זולות יותר מהלוואות צרכניות אחרות. לדבריו, הריבית על הלוואה כזו עומדת סביב 6%, לעומת כ-10% בגופים חוץ-בנקאיים. לשם השוואה, ריבית על משכנתה רגילה נעה סביב 4%.
פריסה ארוכה, החזר נמוך יותר
היתרון המרכזי בהלוואה מגובת נכס, לדברי וידר, הוא האפשרות לפרוס את ההחזר לתקופה ארוכה של עד 30 שנה עבור לווים צעירים, לעומת שבע עד עשר שנים בלבד בהלוואות רגילות. פריסה זו מקטינה את ההחזר החודשי ומאפשרת לקחת סכומים של מאות אלפי שקלים, שאינם זמינים למשפחה ממוצעת בדרכים אחרות.
על פי הנחיות בנק ישראל, שיעור ההחזר הכולל על הלוואות לדיור, הכולל גם משכנתה לכל מטרה, מוגבל לתקרה של 40% מההכנסה הפנויה. וידר ממליץ לא לעבור את ה-30%.
הוראת השעה של בנק ישראל, שפורסמה בשנה שעברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מאפשרת מימון של עד 70% משווי הנכס, לעומת 50% שהיו נהוגים עד אז, כולל משכנתה קיימת, או עד 200 אלף שקל מעל 50% מהשווי, הנמוך מביניהם.
לדברי וידר, מדובר בצעד נכון שעשוי להפוך לקבוע, ויש לשקול העלאת התקרה ל-75%, כדי לאפשר למשקי בית להחליף חובות יקרים בהלוואות זולות יותר.
אף על פי שמדובר בכלי פיננסי נגיש, וידר מזהיר מפני שימוש בלתי אחראי. לדבריו, ההלוואה נועדה בעיקר לסגור הלוואות יקרות מהבנקים ומחברות חוץ-בנקאיות ולהקטין חובות. "לצערי, יש מי שמשתמשים בו בחוסר אחריות", הוא אומר.
וידר מדגיש כי אם ההכנסות לא גדלו וספק אם יגדלו, ואם לא משנים את ההתנהלות הכלכלית, החוב פשוט לא נגמר. "צריך לבצע התאמות בהוצאות ולצמצם התחייבויות, אחרת גם פריסה ארוכה לא תפתור את הבעיה המבנית בתקציב המשפחה, ומשפחות כאלו עלולות לאבד בסוף את הבית".