חזרתם לעבודה ליום אחד? יש לכם פיצוי
המערכה מול איראן הסתיימה מהר מהצפוי – ומשרד האוצר ממהר להתאים את מתווה הפיצויים למציאות המשתנה. כעת, גם עובדים ששהו בחל"ת רק 12 ימים יהיו זכאים לדמי אבטלה, לאחר תיקון חקיקה שגובש מול ההסתדרות. המטרה: למנוע מצב שבו עובדים שנעדרו ממקום העבודה בעקבות המצב הביטחוני ימצאו את עצמם ללא כל הכנסה. עם זאת, יש עדיין עובדים שעלולים להיפגע – במיוחד כאלה שחזרו לעבוד חלקית


בוקר יום האתמול נפתח בסימן חזרה לשגרה: הילדים שוב במסגרות, המבוגרים חזרו לעבודה, והפקקים – איך לא – חזרו לכבישים. אבל במשרד האוצר, שעד לא מזמן עבדו מסביב לשעון על מתווה פיצויים רחב למשק, הופתעו מהקצב המסחרר שבו הסתיימה המערכה מול איראן. עכשיו, מתברר שהם מנסים להתאים את התוכנית למציאות החדשה – ולהקל על העובדים והמעסיקים. יחד עם עו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב, גרוס זליגמן, יצרנו מדריך זכויות מעודכן.
מה המשמעות של חל"ת בנוגע למבצע "עם כלביא"?
"בדומה למצבים קודמים בעבר, כדוגמת הקורונה או חרבות ברזל, עובדים רבים לא יכלו לעבוד בפועל, עסקים היו סגורים בהתאם להנחיות, והעובדים לא היו זכאים לשכר. לכן משרד האוצר יחד עם ארגוני המעסיקים והעובדים יצרו מתווה שיאפשר לעובדים שהוצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי".
"חל"ת הוא השעיה של יחסי העבודה ללא ביטולם. המשמעות היא שלעובד לא משולם שכר על ידי המעסיק".
מה היה התיקון?
".בשלב הראשון, המדינה מרחיבה את התמיכה: במתווה המקורי אפשרו לעובדים לצאת לחל"ת כבר אחרי 14 ימי היעדרות, במקום 30 כפי שנקבע בחוק. אלא שהמערכה מול איראן נמשכה 12 ימים בלבד – מה שלא אפשר בתחילה לעובדים לקבל דמי אבטלה. אלא שאחרי מו"מ מול ההסתדרות והמעסיקים, הוחלט לקצר את הסף ל־12 ימים בלבד. המשמעות: כל מי שנעדר ממקום עבודתו מאז ה־13 ביוני יוכל לקבל דמי אבטלה, גם אם לא השלים שבועיים מלאים של חל"ת".
"לכן, בתיקון אתמול נקבע כי תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח. כמו כן, יבוטל התנאי לפיו 5 הימים הראשונים בחודש לא משולמים, וכן על מנת לעמוד בתקופת האכשרה על העובד לעבוד רק 6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים"
"עם זאת יש לציין כי הכוונה שמתווה החל"ת יחול רטרואקטיבית למועד תחילת המבצע – 13.6.2025. ועוד דבר מהותי: טרם הוצגה וטרם עברה החקיקה הנדרשת לצורך תיקון המתווה".
מה המצב בשגרה?
בשגרה על מנת להיות זכאים לדמי אבטלה, נדרש החל"ת לעמוד בתנאים הבאים:
- על החל"ת להיות למשך 30 ימים רצופים לפחות
- על העובד לנצל את מלוא ימי החופשה הצבורים שלו.
- בדומה לכל מבקש עבודה הזכאי לדמי אבטלה, 5 הימים הראשונים בחודש אינם משולמים לעובד
- על העובד לעבוד לפחות ב- 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים לשם עמידה בתקופת האכשרה.
מי נכלל במתווה החל"ת?
"לאור כך שלא חלה חובת תשלום לעובדים כאשר מקום העבודה היה סגור בהתאם להוראות פיקוד העורף, הרי שבפועל עובדים שלא הגיעו לעבודתם היו בחל"ת על פי ההגדרה".
"כמו כן, ישנם עסקים רבים שנאלצו לסגור את עסקם, בשל חוסר פעילות, חוסר הזמנות וכו', וזאת על אף שהותר להם לעבוד על ידי פיקוד העורף. עובדים של עסקים אלו, כנראה זכאים להיכלל במתווה החל"ת".
האם יש עובדים שעלולים להיפגע גם במסגרת המתווה המעודכן?
"כן. גם מנגנון זה לא יביא פתרון לכלל העובדים, שכן הלכה למעשה המשק היה פתוח מיום רביעי ה- 18.6.2025 בשעה 18:00 ועד יום ראשון ה- 22.6.2025 בשעה 3:00 בבוקר, כך שייתכן שבעקבות הוראות פיקוד העורף עובדים המועסקים בשישי שבת עבדו 3 ימים (חמישי, שישי ושבת) בפועל במהלך המבצע, ובשאר הזמן לא, כך שצברו לכל היותר 9 ימי אי עבודה ולא 11 ימים, ובהתאם לפרסומים הנוכחיים לעובדים אלו לא יינתן פתרון".
כיצד מעסיק יכול להוציא עובדים לחל"ת?
"בימי שגרה, הוצאת עובד לחל"ת דורשת את הסכמתו, וללא הסכמתו הוצאה לחל"ת עלולה להיחשב כפיטורים. במצב משברי, כגון הקורונה ו"חרבות ברזל", נקבע על ידי בתי הדין האזוריים כי חל"ת כפוי (קרי ללא הסכמת העובד) לתקופה מוגבלת יכול להיחשב כ"השעיית חוזה העבודה" ולא כפיטורים, אולם כל מקרה ייבחן לגופו".
ומה עם אלה שחזרו לעבוד ליום אחד בלבד?
"בתחילה הם הוצאו מהמשוואה, אך לאחר לחץ כבד מצד ההסתדרות, נמצא פתרון שגם הם יזכו בפיצוי. המטרה: שאף עובד לא ייפול בין הכיסאות".
למה עוד צריך לשים לב?
חשוב להדגיש, ישנם עובדים שהחוק אוסר על פגיעה בתנאי עבודתם, כדוגמת נשים בהיריון, עובדים שחזרו ממילואים, בני זוג של משרתי מילואים שלהם ילד עד גיל 14 ועוד, ועל כן מומלץ להתייעץ ביחס לעובדים מוגנים אלו. כמו כן, נמליץ כי הוצאה לחל"ת תעשה בכתב, באופן ברור, לתקופה מוגבלת וידועה ככל הניתן.