מווירלפול ועד מקדונלד'ס: המלחמה באיראן עולה לחברות בעולם 25 מיליארד דולר

המלחמה של ארה"ב וישראל באיראן עולה לחברות ברחבי העולם לפחות 25 מיליארד דולר, וההערכה היא שהחשבון ימשיך לגדול. כך עולה מניתוח שפרסמה היום (יום שני) סוכנות רויטרס, שבחן את הדיווחים הכספיים של חברות הנסחרות בבורסות בארה"ב, באירופה ובאסיה מאז פרוץ הסכסוך. במקביל, הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שגם הכלכלה הישראלית חשה את המכה: התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.3% ברבעון הראשון של השנה.

כדי להבין את המשמעות של הנתון הזה, צריך לדעת שמדובר בחישוב שנתי, כלומר בהנחה שקצב הפעילות של הרבעון הראשון היה נמשך לאורך שנה שלמה. בחישוב רבעוני, הירידה בתוצר הסתכמה ב-0.8%. ההתכווצות נגרמה בעקבות מבצע שאגת הארי.

הגורם המרכזי לנזק הגלובלי הוא חסימת מצר הורמוז על ידי איראן. מדובר בנתיב הימי הצר שדרכו עובר חלק ניכר מהנפט העולמי, ולכן הוא נחשב לצוואר הבקבוק האנרגטי הקריטי ביותר בעולם. החסימה דחפה את מחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית, עלייה של יותר מ-50% לעומת התקופה שלפני המלחמה.

ההשלכות חורגות הרבה מעבר למחיר הדלק. מחירי דלק הסילון, שמהווה את אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים של חברות התעופה, הוכפלו. עלויות השילוח הימי זינקו, ואספקת חומרי גלם חיוניים כמו אלומיניום, הליום, דשנים ופוליאתילן נפגעה קשות.

לפי ניתוח רויטרס, 279 חברות ציינו את המלחמה כגורם שאילץ אותן לנקוט פעולות הגנתיות: העלאות מחירים, קיצוצי ייצור, השעיית תוכניות לרכישה עצמית של מניות, הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, הוספת תוספות דלק ואף פנייה לסיוע חירום ממשלתי.

חמישית מהחברות שנבדקו, מיצרניות קוסמטיקה ועד מפעילות ספנות ושייט, דיווחו על פגיעה כספית ישירה. רוב החברות הפגועות מבוססות בבריטניה ובאירופה, שם מחירי האנרגיה היו גבוהים עוד לפני המלחמה. כשליש נוסף מגיעות מאסיה, בשל התלות העמוקה של מדינות היבשת בנפט ובמוצרי דלק מהמזרח התיכון.

חברות התעופה בחזית, אבל הנזק מתפשט

מתוך 25 מיליארד הדולר שזוהו בניתוח, כ-15 מיליארד דולר מיוחסים לענף התעופה בלבד, כתוצאה מהכפלת מחירי דלק הסילון. אבל הנזק כבר מתפשט הרבה מעבר לכך, לענפים שבדרך כלל לא מזוהים עם מלחמה במזרח התיכון.

טויוטה, יצרנית הרכב היפנית, הזהירה מנזק צפוי של 4.3 מיליארד דולר. פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הצריכה, העריכה פגיעה של מיליארד דולר ברווח לאחר מס. ווירלפול, יצרנית המוצרים הלבנים האמריקנית, קיצצה את תחזית הרווח השנתית שלה בחצי והשעתה את חלוקת הדיווידנד. מנכ"ל החברה מארק ביצר אמר לאנליסטים כי רמת הירידה בתעשייה דומה למה שנרשם במשבר הפיננסי העולמי של 2008. לדבריו, "צרכנים נמנעים מלהחליף מוצרים ומעדיפים לתקן אותם".

גם מקדונלד'ס הזהירה מעליית עלויות ארוכת טווח. לדברי מנכ"ל הרשת כריס קמפצ'ינסקי, מחירי הדלק הגבוהים פוגעים בביקוש של לקוחות בעלי הכנסות נמוכות.

כ-40 חברות בתעשייה, בכימיה ובחומרי הגלם הודיעו שיעלו מחירים בגלל חשיפתן לשוק הפטרוכימי במזרח התיכון. ניוול ברנדס, יצרנית מוצרי צריכה אמריקנית, אמרה כי כל עלייה של חמישה דולר במחיר חבית נפט מוסיפה לה עלויות של כחמישה מיליון דולר. יצרנית הצמיגים הגרמנית קונטיננטל העריכה נזק של לפחות 117 מיליון דולר (100 מיליון אירו) מהרבעון השני, כשהעלויות המלאות צפויות להכות במחצית השנייה של השנה.

תוצאות הרבעון הראשון של החברות הגלובליות עדיין נראו סבירות, מה שאפשר למדדי המניות המובילים, כמו ה-S&P 500 האמריקני, לשמור על רמות שיא. אבל מהרבעון השני צפויה ההתפכחות.

תחזיות שולי הרווח, כלומר האחוז שנשאר בידי החברות מכל שקל של מכירות, כבר קוצצו: ב-0.38 נקודות אחוז לחברות תעשייתיות בוול סטריט, וב-0.14 נקודות אחוז לחברות צריכה, לפי נתוני חברת הנתונים FactSet. אנליסטים של בנק ההשקעות גולדמן זאקס הזהירו שחברות אירופיות ייתקלו בלחץ גובר על הרווחיות כשהגידור מפני עליית מחירי האנרגיה יפוג. ביפן, תחזיות צמיחת הרווחים לרבעון השני נחתכו בחצי.

ראמי סרפה, מנכ"ל חברת הייעוץ קורדובה אדוויזורי פרטנרס, אמר כי "המכה האמיתית ברווחים עדיין לא באה לידי ביטוי בתוצאות של רוב החברות".

הכלכלה הישראלית: קיפאון מאז חרבות ברזל

ישראל, שותפה ישירה בלחימה, חשה את ההשלכות גם בחזית הכלכלית הפנימית. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול (יום ראשון), התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2026. התוצר לנפש, שמשקף בצורה מדויקת יותר את מה שכל אזרח מרגיש בכיס כי הוא מתחשב גם בגידול האוכלוסייה, ירד ב-4.5% בחישוב שנתי.

המשמעות: התוצר לנפש בישראל נמצא למעשה בקיפאון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בסוף 2023. הנתון הנוכחי מוחק את העלייה שנרשמה בסוף 2025, שבה חזר התוצר לנפש לרמה שהייתה לפני המלחמה.

ההוצאה על צריכה פרטית, כלומר מה שמשקי הבית מוציאים על קניות ושירותים, ירדה ב-4.7%. הצריכה השוטפת לנפש, שכוללת הוצאות בסיסיות כמו מזון, דיור ודלק, צנחה ב-10.1%. מנגד, דווקא ברכישת מוצרים בני קיימא כמו מקררים ומכונות כביסה נרשמה עלייה חדה של 33.1% לנפש, אולי בשל ירידת מחירי מוצרים מיובאים על רקע השקל החזק.

אף שהתמונה הכללית קשה, בתוך נתוני ההתכווצות נרשמו גם כמה נקודות חיוביות. ההתכווצות בעקבות שאגת הארי נמוכה מזו שנרשמה בעקבות מבצע "עם כלביא", אז התכווץ התוצר ב-4.3%, אף שאותו מבצע היה קצר בהרבה. התוצר העסקי, שמשקף את הפעילות של המגזר הפרטי, התכווץ ב-3.1% בלבד בחישוב שנתי, ירידה מתונה יותר מהירידה בתוצר הכללי.

ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-12.6% בחישוב שנתי, בניגוד למגמה שנרשמה במבצע "עם כלביא". במיוחד בולט הנתון של ענפי ההייטק: ההשקעות בענפי ה-ICT זינקו ב-61.6% בחישוב שנתי, וההשקעות במוצרי קניין רוחני עלו ב-18%. מנגד, ההשקעה בבנייה ירדה ב-14%.

בתחום הסחר החוץ, התמונה מעורבת. סך יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-3.7% בחישוב שנתי, אבל כשמנטרלים את יצוא היהלומים ואת חברות ההזנק, היצוא דווקא עלה ב-5.6%. בצד היבוא, יבוא הסחורות והשירותים (ללא יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) עלה ב-33.1% בחישוב שנתי, מה שמשקף את העדפת הצרכנים למוצרים מיובאים זולים יותר.

כל עוד אין סימן לסיום הלחימה באופק, החשבון, הגלובלי והישראלי כאחד, רק צפוי לגדול. לפי ניתוח רויטרס, ההיקף הכולל של הנזק לעסקים מתקרב לזה שנגרם ממלחמת המכסים של טראמפ ב-2025, שבה דיווחו מאות חברות על נזקים של למעלה מ-35 מיליארד דולר.